בבא בתרא נ״גBava Batra 53

א׳שֶׁלֹּא בְּפָנָיו – צָרִיךְ לְמֵימַר לֵיהּ: ״לֵךְ חֲזֵק וּקְנִי״.

ב׳בָּעֵי רַב: מַתָּנָה – הֵיאַךְ? אָמַר שְׁמוּאֵל: מַאי תִּבְעֵי לֵיהּ לְאַבָּא? הַשְׁתָּא וּמָה מֶכֶר, דְּקָא יָהֵיב לֵיהּ זוּזֵי, אִי אֲמַר לֵיהּ: ״לֵךְ חֲזֵק וּקְנִי״ – אִין, אִי לָא – לָא; מַתָּנָה, לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?! וְרַב סָבַר: מַאן דְּיָהֵיב מַתָּנָה, בְּעַיִן יָפָה יָהֵיב.

ג׳וְכַמָּה כׇּל שֶׁהוּא? כְּדִשְׁמוּאֵל – דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: גָּדַר גָּדֵר וְהִשְׁלִימוֹ לַעֲשָׂרָה, וּפָרַץ פִּרְצָה כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס וְיֵצֵא בָּהּ – הֲרֵי זוֹ חֲזָקָה.

ד׳הַאי גָּדֵר הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דְּמֵעִיקָּרָא לָא הֲווֹ סָלְקִי לַהּ, וְהַשְׁתָּא נָמֵי לָא סָלְקִי לַהּ – מַאי עֲבַד? וְאֶלָּא דְּמֵעִיקָּרָא הֲווֹ סָלְקִי לַהּ, וְהַשְׁתָּא לָא סָלְקִי לַהּ – טוּבָא עֲבַד! לָא צְרִיכָא, דְּמֵעִיקָּרָא הֲווֹ סָלְקִי לַהּ בְּרַוְוחָא, וְהַשְׁתָּא קָא סָלְקִי לַהּ בְּדוּחְקָא.

ה׳הַאי פִּרְצָה – הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דְּמֵעִיקָּרָא הֲווֹ עָיְילִי בַּהּ, וְהַשְׁתָּא נָמֵי עָיְילִי בַּהּ – מַאי עֲבַד? וְאֶלָּא דְּמֵעִיקָּרָא לָא הֲווֹ עָיְילִי בַּהּ, וְהַשְׁתָּא קָא עָיְילִי בַּהּ – טוּבָא עֲבַד! לָא צְרִיכָא, דְּמֵעִיקָּרָא הֲווֹ עָיְילִי בַּהּ בְּדוּחְקָא, וְהַשְׁתָּא עָיְילִי בַּהּ בְּרַוְוחָא.

ו׳אָמַר רַב אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: נָתָן צְרוֹר וְהוֹעִיל, נָטַל צְרוֹר וְהוֹעִיל – הֲרֵי זוֹ חֲזָקָה. מַאי ״נָתַן״ וּמַאי ״נָטַל״?

ז׳אִילֵּימָא נָתַן צְרוֹר – וּסְכַר מַיָּא מִינַּהּ, נָטַל צְרוֹר – וְאַפֵּיק מַיָּא מִינַּהּ; הַאי מַבְרִיחַ אֲרִי מִנִּכְסֵי חֲבֵרוֹ הוּא! אֶלָּא נָתַן צְרוֹר – דְּצַמֵּד לַהּ מַיָּא, נָטַל צְרוֹר – וְאַרְוַח לַהּ מַיָּא.

ח׳וְאָמַר רַב אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שְׁתֵּי שָׂדוֹת וּמֶצֶר אֶחָד בֵּינֵיהֶן, הֶחְזִיק בְּאַחַת מֵהֶן לִקְנוֹתָהּ – קְנָאָהּ.

ט׳לִקְנוֹת אוֹתָהּ וְאֶת חֲבֶרְתָּהּ – אוֹתָהּ קָנָה, חֲבֶרְתָּהּ לֹא קָנָה. לִקְנוֹת אֶת חֲבֶרְתָּהּ – אַף אוֹתָהּ לֹא קָנָה.

י׳בָּעֵי רַבִּי זֵירָא: הֶחְזִיק בְּאַחַת מֵהֶן לִקְנוֹת אוֹתָהּ, וְאֶת הַמֶּצֶר, וְאֶת חֲבֶרְתָּהּ – מַהוּ? מִי אָמְרִינַן: מֶצֶר דְּאַרְעָא חַד הוּא, וְקָנֵי; אוֹ דִּלְמָא הַאי לְחוֹדֵיהּ קָאֵי וְהַאי לְחוֹדֵיהּ קָאֵי? תֵּיקוּ.

י״אבָּעֵי רַבִּי אֶלְעָזָר: הֶחְזִיק בַּמֶּצֶר לִקְנוֹת שְׁתֵּיהֶן, מַהוּ? מִי אָמְרִינַן הַאי מֶצֶר – אַפְסֵרָא דְאַרְעָא הוּא, וְקָנֵי; אוֹ דִּלְמָא הַאי לְחוֹדֵיהּ קָאֵי וְהַאי לְחוֹדֵיהּ קָאֵי? תֵּיקוּ.

י״באָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: שְׁנֵי בָתִּים זֶה לִפְנִים מִזֶּה, הֶחְזִיק בַּחִיצוֹן לִקְנוֹתוֹ – קְנָאוֹ. לִקְנוֹת אוֹתוֹ וְאֶת הַפְּנִימִי – חִיצוֹן קָנָה, פְּנִימִי לֹא קָנָה. לִקְנוֹת אֶת הַפְּנִימִי – אַף חִיצוֹן נָמֵי לֹא קָנָה.

י״גהֶחְזִיק בַּפְּנִימִי לִקְנוֹתוֹ – קְנָאוֹ. לִקְנוֹת אוֹתוֹ וְאֶת הַחִיצוֹן – קָנָה שְׁנֵיהֶן. לִקְנוֹת אֶת הַחִיצוֹן – אַף פְּנִימִי לֹא קָנָה.

י״דאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: הַבּוֹנֶה פַּלְטֵרִין גְּדוֹלִים בְּנִכְסֵי הַגֵּר, וּבָא אַחֵר וְהֶעֱמִיד לָהֶן דְּלָתוֹת – קָנָה. מַאי טַעְמָא? קַמָּא – לִבְנֵי בְּעָלְמָא הוּא דַּאֲפֵיךְ.

ט״ואָמַר רַב דִּימִי בַּר יוֹסֵף אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: הַמּוֹצֵא פַּלְטֵרִין בְּנִכְסֵי הַגֵּר, וְסָד בָּהֶן סִיּוּד אֶחָד אוֹ כִּיּוּר אֶחָד – קְנָאָן. וְכַמָּה? אָמַר רַב יוֹסֵף: אַמָּה. אָמַר רַב חִסְדָּא: וּכְנֶגֶד הַפֶּתַח.

ט״זאָמַר רַב עַמְרָם: הַאי מִילְּתָא אֲמַר לַן רַב שֵׁשֶׁת, וְאַנְהֲרִינְהוּ עַיְנִין מִמַּתְנִיתָא: הַמַּצִּיעַ מַצָּעוֹת בְּנִכְסֵי הַגֵּר – קָנָה. ״וְאַנְהֲרִינְהוּ עַיְנִין מִמַּתְנִיתָא״ – מַאי הִיא? דְּתַנְיָא: כֵּיצַד בַּחֲזָקָה? נָעַל לוֹ מִנְעָלוֹ, אוֹ הִתִּיר לוֹ מִנְעָלוֹ, אוֹ שֶׁהוֹלִיךְ כֵּלָיו אַחֲרָיו לְבֵית הַמֶּרְחָץ, וְהִפְשִׁיטוֹ, וְהִרְחִיצוֹ, סָכוֹ, גֵּרְדוֹ, וְהִלְבִּישׁוֹ, וְהִנְעִילוֹ, וְהִגְבִּיהוֹ – קְנָאוֹ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: לֹא תְּהֵא חֲזָקָה גְּדוֹלָה מֵהַגְבָּהָה – שֶׁהַגְבָּהָה קוֹנָה בְּכׇל מָקוֹם.

י״זמַאי קָאָמַר? הָכִי קָאָמַר: הִגְבִּיהוֹ לְרַבּוֹ – קְנָאוֹ, הִגְבִּיהַּ רַבּוֹ לוֹ – לֹא קְנָאוֹ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: לֹא תְּהֵא חֲזָקָה גְּדוֹלָה מֵהַגְבָּהָה – שֶׁהַגְבָּהָה קוֹנָה בְּכׇל מָקוֹם.

י״חאָמַר רַב יִרְמְיָה בִּירָאָה אָמַר רַב יְהוּדָה: הַאי מַאן