בבא בתרא נ״וBava Batra 56

א׳בִּרְשׁוּת אַחַת – חַיָּיב, בִּשְׁתֵּי רְשׁוּיוֹת – פָּטוּר.

ב׳וְאָמַר רַבָּה: וְהוּא שֶׁיֵּשׁ חִיּוּב חַטָּאת בֵּינֵיהֶם, אֲבָל כַּרְמְלִית – לֹא. אַבָּיֵי אָמַר: אֲפִילּוּ כַּרְמְלִית, אֲבָל פִּיסְלָא – לֹא. רָבָא אָמַר: אֲפִילּוּ פִּיסְלָא.

ג׳וְאַזְדָּא רָבָא לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רָבָא: רְשׁוּת שַׁבָּת כִּרְשׁוּת גִּיטִּין דָּמֵי.

ד׳אֵין שָׁם לֹא מֶצֶר וְלֹא חָצָב, מַאי? פֵּירֵשׁ רַבִּי מָרִינוּס מִשְּׁמוֹ: כׇּל שֶׁנִּקְרֵאת עַל שְׁמוֹ. הֵיכִי דָּמֵי? אָמַר רַב פָּפָּא: דְּקָרוּ לֵיהּ ״בֵּי גַרְגּוּתָא דִּפְלָנְיָא״.

ה׳יָתֵיב רַב אַחָא בַּר עַוְיָא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַסִּי, וְיָתֵיב וְקָאָמַר מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי אַסִּי בַּר חֲנִינָא: חֲצוּבָא מַפְסֵיק בְּנִכְסֵי הַגֵּר.

ו׳מַאי חֲצוּבָא? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: שֶׁבּוֹ תִּיחֵם יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל אֶת הָאָרֶץ.

ז׳וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: לֹא מָנָה יְהוֹשֻׁעַ אֶלָּא עֲיָירוֹת הָעוֹמְדוֹת עַל הַגְּבוּלִין.

ח׳אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: כֹּל שֶׁהֶרְאָהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה – חַיָּיב בְּמַעֲשֵׂר.

ט׳לְאַפּוֹקֵי מַאי? לְאַפּוֹקֵי קֵינִי, קְנִיזִּי וְקַדְמוֹנִי. תַּנְיָא, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: נַפְתּוֹחָא, עַרְבָאָה וְשַׁלְמָאָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הַר שֵׂעִיר, עַמּוֹן וּמוֹאָב. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: עַרְדִּיסָקִיס, אַסְיָא וְאַסְפַּמְיָא.

י׳מַתְנִי׳ הָיוּ שְׁנַיִם מְעִידִין אוֹתוֹ שֶׁאֲכָלָהּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים, וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִים – מְשַׁלְּמִין לוֹ אֶת הַכֹּל. שְׁנַיִם בָּרִאשׁוֹנָה, שְׁנַיִם בַּשְּׁנִיָּה, וּשְׁנַיִם בַּשְּׁלִישִׁית –

י״אמְשַׁלְּשִׁין בֵּינֵיהֶם.

י״בשְׁלֹשָׁה אַחִים, וְאֶחָד מִצְטָרֵף עִמָּהֶם – הֲרֵי אֵלּוּ שָׁלֹשׁ עֵדֻיוֹת, וְהֵן עֵדוּת אַחַת לַהֲזָמָה.

י״גגְּמָ׳ מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי עֲקִיבָא – דְּתַנְיָא, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: כְּשֶׁהָלַךְ אַבָּא חֲלַפְתָּא אֵצֶל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי לִלְמוֹד תּוֹרָה, וְאָמְרִי לַהּ: רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אֵצֶל אַבָּא חֲלַפְתָּא לִלְמוֹד תּוֹרָה, אָמַר לוֹ: הֲרֵי שֶׁאֲכָלָהּ שָׁנָה רִאשׁוֹנָה בִּפְנֵי שְׁנַיִם, שְׁנִיָּה בִּפְנֵי שְׁנַיִם, שְׁלִישִׁית בִּפְנֵי שְׁנַיִם – מַהוּ? אָמַר לוֹ: הֲרֵי זוֹ חֲזָקָה.

י״דאָמַר לוֹ: אַף אֲנִי אוֹמֵר כֵּן, אֶלָּא שֶׁרַבִּי עֲקִיבָא חוֹלֵק בְּדָבָר זֶה; שֶׁהָיָה רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: ״דָּבָר״ – וְלֹא חֲצִי דָבָר.

ט״ווְרַבָּנַן – הַאי ״דָּבָר״ וְלֹא חֲצִי דָבָר, מַאי עָבְדִי לֵיהּ? אִילֵּימָא לְמַעוֹטֵי אֶחָד אוֹמֵר אַחַת בְּגַבָּהּ וְאֶחָד אוֹמֵר אַחַת בִּכְרֵיסָהּ; הַאי חֲצִי דָבָר וַחֲצִי עֵדוּת הִיא!

ט״זאֶלָּא לְמַעוֹטֵי שְׁנַיִם אוֹמְרִים אַחַת בְּגַבָּהּ, וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים אַחַת בִּכְרֵסָהּ.

י״זאָמַר רַב יְהוּדָה: אֶחָד אוֹמֵר אֲכָלָהּ חִטִּים, וְאֶחָד אוֹמֵר אֲכָלָהּ שְׂעוֹרִים – הֲרֵי זוֹ חֲזָקָה. מַתְקֵיף לַהּ רַב נַחְמָן: אֶלָּא מֵעַתָּה, אֶחָד אוֹמֵר: אֲכָלָהּ רִאשׁוֹנָה שְׁלִישִׁית וַחֲמִישִׁית, וְאֶחָד אוֹמֵר: אֲכָלָהּ שְׁנִיָּה רְבִיעִית וְשִׁשִּׁית, הָכִי נָמֵי דְּהָוְיָא חֲזָקָה?!

י״חאֲמַר לֵיהּ רַב יְהוּדָה: הָכִי הַשְׁתָּא?! הָתָם, בְּשַׁתָּא דְּקָא מַסְהֵיד מָר – לָא קָא מַסְהֵיד מָר; הָכָא, תַּרְוַיְיהוּ בַּחֲדָא שַׁתָּא קָא מַסְהֲדִי. מַאי אִיכָּא לְמֵימַר – בֵּין חִיטֵּי לִשְׂעָרֵי? לָאו אַדַּעְתַּיְיהוּ דְּאִינָשֵׁי.

י״טשְׁלֹשָׁה אַחִין, וְאֶחָד מִצְטָרֵף עִמָּהֶן – הֲרֵי אֵלּוּ שָׁלֹשׁ עֵדֻיוֹת, וְהֵן עֵדוּת אַחַת לַהֲזָמָה.