בבא בתרא ס״ז אBava Batra 67a

א׳אַגְבַּהּ עִישּׂוּר נִכְסֵי, אֲפִילּוּ מֵאִצְטְרוֹבְלֵי דְרֵיחַיִים. אָמַר רַב אָשֵׁי: כִּי הֲוֵינַן בֵּי רַב כָּהֲנָא, מַגְבֵּינַן אֲפִילּוּ מֵעַמְלָא דְבָתֵּי.

ב׳מַתְנִי׳ הַמּוֹכֵר אֶת הֶחָצֵר – מָכַר בָּתִּים, בּוֹרוֹת, שִׁיחִין וּמְעָרוֹת; אֲבָל לֹא אֶת הַמִּטַּלְטְלִין. בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ: ״הוּא וְכׇל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ״ – הֲרֵי כּוּלָּן מְכוּרִין. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ – לֹא מָכַר לֹא אֶת הַמֶּרְחָץ, וְלֹא אֶת בֵּית הַבַּד שֶׁבְּתוֹכָהּ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַמּוֹכֵר אֶת הֶחָצֵר – לֹא מָכַר אֶלָּא אֲוִירָהּ שֶׁל חָצֵר.

ג׳גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: הַמּוֹכֵר אֶת הֶחָצֵר – מָכַר בָּתִּים הַחִיצוֹנִים, וּבָתִּים הַפְּנִימִים, וּבֵית הַחוֹלְסָאוֹת. חֲנוּיוֹת פְּתוּחוֹת לְתוֹכָהּ – נִמְכָּרוֹת עִמָּהּ, וְשֶׁאֵין פְּתוּחוֹת לְתוֹכָהּ – אֵין נִמְכָּרוֹת עִמָּהּ. פְּתוּחוֹת לְכָאן וּלְכָאן – [אֵלּוּ] וְאֵלּוּ נִמְכָּרוֹת עִמָּהּ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַמּוֹכֵר אֶת הֶחָצֵר – לֹא מָכַר אֶלָּא מִילוּסָא שֶׁל חָצֵר.

ד׳אָמַר מָר: פְּתוּחוֹת לְכָאן וּלְכָאן – נִמְכָּרוֹת עִמָּהּ. וְהָא תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא: אֵין נִמְכָּרוֹת עִמָּהּ! לָא קַשְׁיָא; הָא דְּרוֹב תַּשְׁמִישְׁתַּיְיהוּ לְגוֹ, הָא דְּרוֹב תַּשְׁמִישְׁתַּיְיהוּ לְבַר.

ה׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַמּוֹכֵר אֶת הֶחָצֵר – לֹא מָכַר אֶלָּא אֲוִירָהּ שֶׁל חָצֵר. אָמַר רַבָּה: אִי דַּאֲמַר לֵיהּ: ״דֵּירְתָּא״ – דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּבָתֵּי מַשְׁמַע. כִּי פְּלִיגִי – דַּאֲמַר לֵיהּ: ״דָּרְתָּא״; מָר סָבַר: תַּרְבִּיצָא מַשְׁמַע, וּמָר סָבַר: בָּתֵּי מַשְׁמַע.

ו׳אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַבָּה: אִי דַּאֲמַר לֵיהּ ״דָּרְתָּא״ – דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּבָתֵּי מַשְׁמַע. כִּי פְּלִיגִי, דַּאֲמַר לֵיהּ: ״חָצֵר״; מָר סָבַר: חָצֵר – אַוֵּירָא מַשְׁמַע, וּמָר סָבַר: כַּחֲצַר הַמִּשְׁכָּן.

ז׳וְאָמַר רַבָּה אָמַר רַב נַחְמָן: מָכַר לוֹ חוֹלְסִית וּמְצוּלָה; הֶחְזִיק בַּחוֹלְסִית – לֹא קָנָה מְצוּלָה, הֶחְזִיק בַּמְּצוּלָה – לֹא קָנָה חוֹלְסִית. אִינִי?! וְהָא אָמַר שְׁמוּאֵל: מָכַר לוֹ עֶשֶׂר שָׂדוֹת בְּעֶשֶׂר מְדִינוֹת, כֵּיוָן שֶׁהֶחְזִיק בְּאַחַת מֵהֶן – קָנָה כּוּלָּן!

ח׳הָתָם הוּא דְּסַדָּנָא דְאַרְעָא חַד הוּא, וְכוּלַּהּ חֲדָא תַּשְׁמִישְׁתָּא הוּא; אֲבָל הָכָא – הָא תַּשְׁמִישְׁתָּא לְחוֹד, וְהָא תַּשְׁמִישְׁתָּא לְחוֹד.

ט׳וְאִיכָּא דְּאָמְרִי,