בבא בתרא ע׳Bava Batra 70

א׳וְדַיָּינֵי גוֹלָה אָמְרִי: כֹּל שֶׁהָעוֹל כּוֹבְשׁוֹ – לָא הָוֵי שִׁיּוּר, כֹּל שֶׁאֵין הָעוֹל כּוֹבְשׁוֹ – הָוֵי שִׁיּוּר. וְלָא פְּלִיגִי – הָא בְּדִיקְלֵי, הָא בְּאִילָנֵי.

ב׳בְּעָא מִינֵּיהּ רַב אַחָא בַּר הוּנָא מֵרַב שֵׁשֶׁת: ״חוּץ מֵחָרוּב פְּלוֹנִי״, ״חוּץ מִסַּדָּן פְּלוֹנִי״, מַהוּ? אוֹתוֹ חָרוּב הוּא דְּלָא קָנֵי, הָא שְׁאָר חָרוּבִים קָנֵי; אוֹ דִלְמָא, שְׁאָר חָרוּבִין נָמֵי לָא קָנֵי? אֲמַר לֵיהּ: לֹא קָנָה.

ג׳אֵיתִיבֵיהּ: ״חוּץ מֵחָרוּב פְּלוֹנִי״, ״חוּץ מִסַּדָּן פְּלוֹנִי״ – לֹא קָנָה! מַאי, לָאו אוֹתוֹ חָרוּב הוּא דְּלֹא קָנָה, הָא שְׁאָר חָרוּבִין קָנָה?

ד׳אֲמַר לֵיהּ: לָא; אֲפִילּוּ שְׁאָר חָרוּבִין נָמֵי לֹא קָנָה. תֵּדַע – דְּאִילּוּ אֲמַר לֵיהּ: ״שָׂדִי מְכוּרָה לָךְ חוּץ מִשָּׂדֶה פְּלוֹנִית״ – הָהִיא הוּא דְּלָא קָנֵי, הָא אַחְרָנְיָיתָא קָנֵי?! אֶלָּא לָא קָנָה; הָכָא נָמֵי, לֹא קָנָה.

ה׳וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: בְּעָא מִינֵּיהּ רַב אַחָא בַּר הוּנָא מֵרַב שֵׁשֶׁת: ״חוּץ מֵחֲצִי חָרוּב פְּלוֹנִי״, ״חוּץ מֵחֲצִי סַדָּן פְּלוֹנִי״, מַהוּ? שְׁאָר חָרוּבִין וַדַּאי לָא קָנֵי, הָא מַה שֶּׁשִּׁיֵּיר בְּאוֹתוֹ חָרוּב – קָנֵי; אוֹ דִלְמָא, אֲפִילּוּ מַה שֶּׁשִּׁיֵּיר בְּאוֹתוֹ חָרוּב נָמֵי לָא קָנֵי? אָמַר לֵיהּ: לָא קָנֵי.

ו׳אֵיתִיבֵיהּ: ״חוּץ מֵחֲצִי חָרוּב פְּלוֹנִי״, ״חוּץ מֵחֲצִי סַדָּן פְּלוֹנִי״ – שְׁאָר חָרוּבִין לֹא קָנָה. מַאי, לָאו שְׁאָר חָרוּבִין הוּא דְּלָא קָנָה, הָא מַה שֶּׁשִּׁיֵּיר בְּאוֹתוֹ חָרוּב – קָנָה?

ז׳אֲמַר לֵיהּ: לָא; אֲפִילּוּ מַה שֶּׁשִּׁיֵּיר בְּאוֹתוֹ חָרוּב נָמֵי לֹא קָנָה. תֵּדַע, דְּאִילּוּ אֲמַר לֵיהּ: ״שָׂדִי מְכוּרָה לָךְ חוּץ מֵחֲצִי שָׂדֶה פְּלוֹנִי״ – הָהוּא הוּא דְּלָא קָנָה, הָא אִידַּךְ קָנָה?! אֶלָּא לָא קָנֵי; הָכָא נָמֵי – לָא קָנֵי.

ח׳בְּעָא מִינֵּיהּ רַב עַמְרָם מֵרַב חִסְדָּא: הַמַּפְקִיד אֵצֶל חֲבֵירוֹ בִּשְׁטָר, וְאָמַר לוֹ: ״הֶחְזַרְתִּים לָךְ״, מַהוּ? מִי אָמְרִינַן: מִיגּוֹ דְּאִי בָּעֵי אָמַר ״נֶאֶנְסוּ״ – מְהֵימַן, הַשְׁתָּא נָמֵי מְהֵימַן; אוֹ דִלְמָא, אָמַר לֵיהּ: ״שְׁטָרָךְ בִּידִי מַאי בָּעֵי״? אֲמַר לֵיהּ: מְהֵימַן.

ט׳וְלֵימָא לֵיהּ: ״שְׁטָרָךְ בִּידִי מַאי בָּעֵי״! אֲמַר לֵיהּ: וְלִיטַעְמָיךְ, וְכִי אֲמַר לֵיהּ ״נֶאֶנְסוּ״ – מִי מָצֵי אָמַר לֵיהּ: ״שְׁטָרָךְ בִּידִי מַאי בָּעֵי״?! אֲמַר לֵיהּ:

י׳סוֹף סוֹף, כִּי אָמַר לֵיהּ ״נֶאֶנְסוּ״, לָאו שְׁבוּעָה בָּעֵי? הָכָא נָמֵי, מַאי ״נֶאֱמָן״ – נֶאֱמָן בִּשְׁבוּעָה.

י״אלֵימָא בִּפְלוּגְתָּא דְּהָנֵי תַּנָּאֵי – דְּתַנְיָא: שְׁטַר כִּיס הַיּוֹצֵא עַל הַיְּתוֹמִים – דַּיָּינֵי גוֹלָה אָמְרִי: נִשְׁבָּע וְגוֹבֶה כּוּלּוֹ. וְדַיָּינֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אָמְרִי: נִשְׁבָּע וְגוֹבֶה מֶחֱצָה.

י״בוּדְכוּלֵּי עָלְמָא אִית לְהוּ דִּנְהַרְדָּעֵי – דְּאָמְרִי נְהַרְדָּעֵי: הַאי עִיסְקָא – פַּלְגָא מִלְוֶה, וּפַלְגָא פִּקָּדוֹן.

י״גמַאי, לָאו בְּהָא קָא מִיפַּלְגִי – דְּמָר סָבַר, מָצֵי אֲמַר לֵיהּ: ״שְׁטָרָךְ בִּידִי מַאי בָּעֵי״; וּמָר סָבַר, לָא אָמְרִי?

י״דלָא; דְּכוּלֵּי עָלְמָא אִית לְהוּ דְּרַב חִסְדָּא; וְהָכָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי – דְּמָר סָבַר: אִם אִיתָא דְּפַרְעֵיהּ, מֵימָר הֲוָה אָמַר. וּמָר סָבַר: אֵימוֹר מַלְאַךְ הַמָּוֶת הוּא דְּאַנְסֵיהּ.

ט״ושְׁלַח רַב הוּנָא בַּר אָבִין: הַמַּפְקִיד אֵצֶל חֲבֵירוֹ בִּשְׁטָר, וְאָמַר לוֹ: ״הֶחְזַרְתִּיו לָךְ״ – נֶאֱמָן. וּשְׁטַר כִּיס הַיּוֹצֵא עַל הַיְּתוֹמִין – נִשְׁבָּע וְגוֹבֶה כּוּלּוֹ.

ט״זתַּרְתֵּי?! שָׁאנֵי הָתָם, דְּאִם אִיתָא דְּפַרְעֵיהּ – מֵימָר הֲוָה אָמַר.

י״זרָבָא אָמַר: הִלְכְתָא – נִשְׁבָּע וְגוֹבֶה מֶחֱצָה. אָמַר מָר זוּטְרָא: הִלְכְתָא כְּדַיָּינֵי גוֹלָה. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְמָר זוּטְרָא, הָא אָמַר רָבָא: נִשְׁבָּע וְגוֹבֶה מֶחֱצָה! אֲמַר לֵיהּ: אֲנַן, דְּדַיָּינֵי גוֹלָה