בבא בתרא פ״ט אBava Batra 89a

א׳מִ״וְּהָיָה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע״, וְעַד ״לְעׇבְדָם״; וְקִלְּלָן בְּעֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם – מִ״וְּהָיָה אִם לֹא תִשְׁמַע״ עַד ״וְאֵין קֹנֶה״.

ב׳מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לָמוֹד בְּגַסָּה כּוּ׳. (סִימָן: אֵין מְעַיְּינִין, וְאֵין גּוֹדְשִׁין, בַּאֲגַרְדְּמִין, וּבְלִיטְרָא, שְׁלֹשָׁה, וָעֶשֶׂר, נֶפֶשׁ, מִשְׁקָלוֹת, מִמֶּחָק, עָבֶה, לֹא תַעֲשׂוּ, לֹא יַעֲשֶׂה.)

ג׳תָּנוּ רַבָּנַן: מִנַּיִן שֶׁאֵין מוֹחֲקִין בִּמְקוֹם שֶׁגּוֹדְשִׁין, וְאֵין גּוֹדְשִׁין בִּמְקוֹם שֶׁמּוֹחֲקִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֵיפָה שְׁלֵמָה״.

ד׳וּמִנַּיִן שֶׁאִם אָמַר: הֲרֵינִי מוֹחֵק בִּמְקוֹם שֶׁגּוֹדְשִׁין – וְלִפְחוֹת לוֹ מִן הַדָּמִים, וַהֲרֵינִי גּוֹדֵשׁ בִּמְקוֹם שֶׁמּוֹחֲקִין – וּלְהוֹסִיף לוֹ עַל הַדָּמִים; שֶׁאֵין שׁוֹמְעִין לוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֵיפָה שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ״.

ה׳תָּנוּ רַבָּנַן: מִנַּיִן שֶׁאֵין מְעַיְּינִין בִּמְקוֹם שֶׁמַּכְרִיעִין, וְאֵין מַכְרִיעִין בִּמְקוֹם שֶׁמְּעַיְּינִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֶבֶן שְׁלֵמָה״.

ו׳וּמִנַּיִן שֶׁאִם אָמַר: הֲרֵינִי מְעַיֵּין בִּמְקוֹם שֶׁמַּכְרִיעִין – וְלִפְחוֹת לוֹ מִן הַדָּמִים, וַהֲרֵינִי מַכְרִיעַ בִּמְקוֹם שֶׁמְּעַיְּינִין – וּלְהוֹסִיף לוֹ עַל הַדָּמִים; שֶׁאֵין שׁוֹמְעִין לוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק״.

ז׳אָמַר רַב יְהוּדָה מִסּוּרָא: ״לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ״ – מָה טַעַם? מִשּׁוּם ״אֵיפָה וְאֵיפָה״.

ח׳״לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ״ – מָה טַעַם? מִשּׁוּם ״אֶבֶן וָאָבֶן״. אֲבָל ״אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ, אֵיפָה שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ״.

ט׳תָּנוּ רַבָּנַן: ״(לֹא) יִהְיֶה לְךָ״ – מְלַמֵּד שֶׁמַּעֲמִידִין אֲגַרְדְּמִין לַמִּדּוֹת, וְאֵין מַעֲמִידִין אֲגַרְדְּמִין לַשְּׁעָרִים. דְּבֵי נְשִׂיאָה אוֹקִימוּ אֲגַרְדְּמִין בֵּין לַמִּדּוֹת בֵּין לַשְּׁעָרִים, אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְקַרְנָא: פּוֹק תְּנִי לְהוּ: מַעֲמִידִין אֲגַרְדְּמִין לַמִּדּוֹת, וְאֵין מַעֲמִידִין אֲגַרְדְּמִין לַשְּׁעָרִים.

י׳נְפַק דְּרַשׁ לְהוּ: מַעֲמִידִין אֲגַרְדְּמִין בֵּין לַמִּדּוֹת בֵּין לַשְּׁעָרִים. אֲמַר לֵיהּ: מָה שְׁמָךְ? קַרְנָא. תִּיפּוֹק לֵיהּ קַרְנָא בְּעֵינֵיהּ. נְפַקָא לֵיהּ קַרְנָא בְּעֵינֵיהּ. וְאִיהוּ כְּמַאן סָבַר? כִּי הָא דְּאָמַר רָמֵי בַּר חָמָא אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מַעֲמִידִין אֲגַרְדְּמִין בֵּין לַמִּדּוֹת בֵּין לַשְּׁעָרִים, מִפְּנֵי הָרַמָּאִין.

י״אתָּנוּ רַבָּנַן: הָיָה מְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לִיטְרָא – שׁוֹקֵל לוֹ לִיטְרָא. חֲצִי לִיטְרָא – שׁוֹקֵל לוֹ חֲצִי לִיטְרָא. רְבִיעַ לִיטְרָא – שׁוֹקֵל לוֹ רְבִיעַ לִיטְרָא. מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? דִּמְתַקְּנִינַן מַתְקָלֵי עַד הָכִי.

י״בתָּנוּ רַבָּנַן: הָיָה מְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שְׁלֹשָׁה רִבְעֵי לִיטְרָא, לֹא יֹאמַר לוֹ: שְׁקוֹל לִי שְׁלֹשָׁה רִבְעֵי לִיטְרָא אַחַת אַחַת. אֶלָּא שׁוֹקֵל לִיטְרָא, וּמַנִּיחַ רְבִיעַ לִיטְרָא עִם הַבָּשָׂר.

י״גתָּנוּ רַבָּנַן: הָיָה מְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ עֶשֶׂר לִיטְרִין, לֹא יֹאמַר לוֹ: שְׁקוֹל לִי אַחַת אַחַת וְהַכְרִיעָהּ; אֶלָּא שׁוֹקֵל לוֹ כּוּלָּן בְּבַת אַחַת, וְנוֹתֵן הֶכְרֵעַ אֶחָד לְכוּלָּן.

י״דתָּנוּ רַבָּנַן: נֶפֶשׁ מֹאזְנַיִם – תְּלוּיָה בָּאֲוִיר שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, וּגְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, וְקָנֶה וּמִתְנָא שֶׁלָּהּ שְׁנֵים עָשָׂר טְפָחִים. וְשֶׁל צַמָּרִים וְשֶׁל זַגָּגִין – תְּלוּיָה בָּאֲוִיר שְׁנֵי טְפָחִים, וּגְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ שְׁנֵי טְפָחִים, וְקָנֶה וּמִתְנָא שֶׁלָּהּ תִּשְׁעָה טְפָחִים.

ט״ווְשֶׁל חֶנְווֹנִי וְשֶׁל בַּעַל הַבַּיִת – תְּלוּיָה בָּאֲוִיר טֶפַח, וּגְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח, וְקָנֶה וּמִתְנָא שֶׁלָּהּ שִׁשָּׁה טְפָחִים. וְשֶׁל טוּרְטָנִי – תְּלוּיָה בָּאֲוִיר שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת, וּגְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת, וְקָנֶה וּמִתְנָא שֶׁלָּהּ אֵינִי יוֹדֵעַ.

ט״זוְאֶלָּא הָךְ קַמַּיְיתָא – דְּמַאי?