בבא בתרא צ׳ בBava Batra 90b

א׳מָנֶה?! מָאתָן וְאַרְבְּעִין הָווּ! אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ תְּלָת: שְׁמַע מִינַּהּ מָנֶה שֶׁל קֹדֶשׁ – כָּפוּל הָיָה; וּשְׁמַע מִינַּהּ מוֹסִיפִין עַל הַמִּדּוֹת – וְאֵין מוֹסִיפִין יוֹתֵר מִשְּׁתוּת; וּשְׁמַע מִינַּהּ שְׁתוּתָא – מִלְּבַר.

ב׳רַב פָּפָּא בַּר שְׁמוּאֵל תַּקֵּין כְּיָילָא בַּר תְּלָתָא קְפִיזֵי. אֲמַרוּ לֵיהּ, וְהָא אָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין מוֹסִיפִין עַל הַמִּדּוֹת יוֹתֵר מִשְּׁתוּת! אֲמַר לְהוּ: אֲנָא כְּיָילָא חַדְתָּא תַּקֵּינִי. שַׁדְּרֵיהּ לְפוּמְבְּדִיתָא – וְלָא קַבְּלוּהּ, שַׁדְּרֵיהּ לְפַאפּוּנְיָא – וְקַבְּלוּהּ; וְקָרוּ לֵיהּ: ״רוּז פָּפָּא״.

ג׳(סִימָן: אוֹצְרֵי פֵירוֹת, אֵין אוֹצְרִין, וְאֵין מוֹצִיאִין, וְאֵין מִשְׂתַּכְּרִין פַּעֲמַיִם בְּבֵיצִים, מַתְרִיעִין, וְלֹא מוֹצִיאִין.)

ד׳תָּנוּ רַבָּנַן: אוֹצְרֵי פֵירוֹת, וּמַלְוֵי בְּרִבִּית, וּמַקְטִינֵי אֵיפָה, וּמַפְקִיעֵי שְׁעָרִים – עֲלֵיהֶן הַכָּתוּב אוֹמֵר: ״לֵאמֹר מָתַי יַעֲבֹר הַחֹדֶשׁ וְנַשְׁבִּירָה שֶּׁבֶר, וְהַשַּׁבָּת וְנִפְתְּחָה בָּר, לְהַקְטִין אֵיפָה וּלְהַגְדִּיל שֶׁקֶל, וּלְעַוֵּת מֹאזְנֵי מִרְמָה״. וּכְתִיב: ״נִשְׁבַּע ה׳ בִּגְאוֹן יַעֲקֹב, אִם אֶשְׁכַּח לָנֶצַח כׇּל מַעֲשֵׂיהֶם״.

ה׳אוֹצְרֵי פֵירוֹת – כְּגוֹן מַאן? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כְּגוֹן שַׁבְּתַי אַצָּר פֵּירוֹת.

ו׳אֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל מְזַבֵּין לְהוּ לְפֵירֵי בְּתַרְעָא חָרְפָא, כְּתַרְעָא חָרְפָא. שְׁמוּאֵל בְּרֵיהּ, מַשְׁהֵי לְפֵירֵי, וּמְזַבֵּין לְהוּ בְּתַרְעָא אַפְלָא – כְּתַרְעָא חָרְפָא. שְׁלַחוּ מִתָּם: טָבָא דְּאַבָּא מִדִּבְרָא. מַאי טַעְמָא? תַּרְעָא דְּרָוַוח – רָוַוח.

ז׳אָמַר רַב: עוֹשֶׂה אָדָם אֶת קַבּוֹ אוֹצָר. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: אֵין אוֹצְרִין פֵּירוֹת – דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן חַיֵּי נֶפֶשׁ, כְּגוֹן: יֵינוֹת, שְׁמָנִין וּסְלָתוֹת. אֲבָל תְּבָלִין, כַּמּוֹן וּפִלְפְּלִין – מוּתָּר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – בְּלוֹקֵחַ מִן הַשּׁוּק, אֲבָל בְּמַכְנִיס מִשֶּׁלּוֹ – מוּתָּר.

ח׳וּמוּתָּר לָאָדָם לֶאֱצוֹר פֵּירוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שָׁלֹשׁ שָׁנִים – עֶרֶב שְׁבִיעִית, וּשְׁבִיעִית, וּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית.

ט׳וּבִשְׁנֵי בַצּוֹרֶת – אֲפִילּוּ קַב חָרוּבִין לֹא יֶאֱצוֹר, מִפְּנֵי שֶׁמַּכְנִיס מְאֵרָה בַּשְּׁעָרִים. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא לְפוּגָא שַׁמָּעֵיהּ: פּוּק אֱצַר לִי פֵּירֵי שָׁלֹשׁ שָׁנִים – עֶרֶב שְׁבִיעִית, וּשְׁבִיעִית, וּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית.

י׳תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין מוֹצִיאִין פֵּירוֹת מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן חַיֵּי נֶפֶשׁ, כְּגוֹן: יֵינוֹת, שְׁמָנִים וּסְלָתוֹת. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא מַתִּיר בַּיַּיִן, מִפְּנֵי שֶׁמְּמַעֵט אֶת הַתִּיפְלָה. וּכְשֵׁם שֶׁאֵין מוֹצִיאִין מֵאֶרֶץ לְחוּץ לָאָרֶץ, כָּךְ אֵין מוֹצִיאִין מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְסוּרְיָא. וְרַבִּי מַתִּיר