בבא בתרא צ״ח בBava Batra 98b
א׳תָּאנָא: וּמְיַישֵּׁן וְהוֹלֵךְ עַד הַחַג.
1
ב׳מַתְנִי׳ הַמּוֹכֵר מָקוֹם לַחֲבֵירוֹ, וְכֵן הַמְקַבֵּל מָקוֹם מֵחֲבֵירוֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ בֵּית חַתְנוּת לִבְנוֹ וּבֵית אַלְמְנוּת לְבִתּוֹ – בּוֹנֶה אַרְבַּע אַמּוֹת עַל שֵׁשׁ, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: רֶפֶת בָּקָר הִיא זוֹ!
2
ג׳הָרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת רֶפֶת בָּקָר – בּוֹנֶה אַרְבַּע אַמּוֹת עַל שֵׁשׁ.
3
ד׳בַּיִת קָטָן – שֵׁשׁ עַל שְׁמוֹנֶה, גָּדוֹל – שְׁמוֹנֶה עַל עֶשֶׂר, טְרַקְלִין – עֶשֶׂר עַל עֶשֶׂר. רוּמוֹ כַּחֲצִי אׇרְכּוֹ וְכַחֲצִי רׇחְבּוֹ. רְאָיָה לַדָּבָר – רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כְּבִנְיַן הַהֵיכָל.
4
ה׳גְּמָ׳ לְמָה לִי לְמִיתְנָא ״בֵּית חַתְנוּת לִבְנוֹ, וּבֵית אַלְמְנוּת לְבִתּוֹ״? לִיתְנֵי ״בֵּית חַתְנוּת לִבְנוֹ וּלְבִתּוֹ, וּבֵית אַלְמְנוּת לִבְנוֹ וּלְבִתּוֹ״! מִלְּתָא אַגַּב אוֹרְחֵיהּ קָא מַשְׁמַע לַן, דְּלָא דַּרְכָּא דְחַתְנָא לְמֵידַר בֵּי חֲמוּהּ –
5
ו׳כְּדִכְתִיב בְּסֵפֶר בֶּן סִירָא: הַכֹּל שָׁקַלְתִּי בְּכַף מֹאזְנַיִם, וְלֹא מָצָאתִי קַל מִסּוּבִּין; וְקַל מִסּוּבִּין – חָתָן הַדָּר בְּבֵית חָמִיו; וְקַל מֵחָתָן – אוֹרֵחַ מַכְנִיס אוֹרֵחַ; וְקַל מֵאוֹרֵחַ – מֵשִׁיב דָּבָר בְּטֶרֶם יִשְׁמָע – שֶׁנֶּאֱמַר: ״מֵשִׁיב דָּבָר בְּטֶרֶם יִשְׁמָע אִוֶּלֶת הִיא לוֹ וּכְלִמָּה״.
6
ז׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: רֶפֶת בָּקָר הִיא זוֹ! הָרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת כּוּ׳. רֶפֶת בָּקָר מַאן קָתָנֵי לַהּ? אִיכָּא דְּאָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל קָתָנֵי לַהּ, וְאִיכָּא דְּאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא קָתָנֵי לַהּ.
7
ח׳אִיכָּא דְּאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא קָתָנֵי לַהּ – וְהָכִי קָאָמַר: אַף עַל פִּי שֶׁרֶפֶת בָּקָר הִיא, פְּעָמִים שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה דִּירָתוֹ כְּרֶפֶת בָּקָר. וְאִיכָּא דְּאָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל קָתָנֵי לַהּ – וְהָכִי קָאָמַר: שֶׁהָרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת רֶפֶת בָּקָר, עוֹשֶׂה אַרְבַּע אַמּוֹת עַל שֵׁשׁ.
8
ט׳טְרַקְלִין עֶשֶׂר עַל עֶשֶׂר. מַאי טְרַקְלִין? קוּבְּתָא בֵּי וַורְדֵי.
9
י׳תָּאנֵי: וְקַנְתֵּיר – שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עַל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. מַאי קַנְתֵּיר? תַּרְבֵּץ אַפַּדְנֵי.
10
י״ארוּמוֹ כַּחֲצִי אׇרְכּוֹ וְכַחֲצִי רׇחְבּוֹ, רְאָיָה לַדָּבָר – רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כְּבִנְיַן הַהֵיכָל. ״רְאָיָה לַדָּבָר״ מַאן קָתָנֵי לַהּ? אִיכָּא דְּאָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל קָתָנֵי לַהּ – וְהָכִי קָאָמַר: רְאָיָה לַדָּבָר מִנַּיִן? אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: הַכֹּל כְּבִנְיַן הֵיכָל.
11
י״בוְאִיכָּא דְּאָמַר תַּנָּא קַמָּא קָתָנֵי לַהּ – וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אַתְמוֹהֵי קָא מַתְמַהּ, וְהָכִי קָאָמַר לֵיהּ [לְתַנָּא קַמָּא]: רְאָיָה מִנַּיִן – מִבִּנְיַן הֵיכָל?! אַטּוּ כּוּלֵּי עָלְמָא כְּבִנְיַן הֵיכָל עָבְדִי?
12
י״גתַּנְיָא, אֲחֵרִים אוֹמְרִים: רוּמוֹ – כְּקוֹרוֹתָיו. וְלֵימָא: רוּמוֹ כְּרׇחְבּוֹ! אִיבָּעֵית אֵימָא: בֵּיתָא מֵעִילַּאי רָוַוח, וְאִיבָּעֵית אֵימָא: מִשּׁוּם דְּאִיכָּא בֵּי כַוֵּוי.
13
י״דרַבִּי חֲנִינָא נְפַק לְקִרְיָיתָא, רְמוֹ לֵיהּ קְרָאֵי אַהֲדָדֵי – כְּתִיב: ״וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לַה׳ – שִׁשִּׁים אַמָּה אׇרְכּוֹ, וְעֶשְׂרִים רׇחְבּוֹ, וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתוֹ״; וּכְתִיב: ״וְלִפְנֵי הַדְּבִיר – עֶשְׂרִים אַמָּה אֹרֶךְ, וְעֶשְׂרִים אַמָּה רֹחַב, וְעֶשְׂרִים אַמָּה קוֹמָתוֹ״! אֲמַר לְהוּ: כִּי קָא חָשֵׁיב – מִשְּׂפַת כְּרוּבִים וּלְמַעְלָה.
14
ט״ומַאי קָא מַשְׁמַע לַן?
15