בבא מציעא ק״ג אBava Metzia 103a

א׳שָׂכִיר בִּזְמַנּוֹ, נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל.

ב׳שָׂכִיר הוּא דִּרְמוֹ רַבָּנַן שְׁבוּעָה עֲלֵיהּ, מִשּׁוּם דְּבַעַל הַבַּיִת טָרוּד בְּפוֹעֲלָיו. אֲבָל הָכָא, שׂוֹכֵר מְהֵימַן בִּשְׁבוּעָה.

ג׳אָמַר רָבָא אָמַר רַב נַחְמָן: הַאי מַאן דְּאוֹגַר לֵיהּ בֵּיתָא לְחַבְרֵיהּ לַעֲשַׂר שְׁנִין, וּכְתַב לֵיהּ שְׁטָרָא, וַאֲמַר לֵיהּ: נְקִיטַתְּ חֲמֵשׁ שְׁנִין – מְהֵימַן. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא מִדִּפְתִּי לְרָבִינָא: אֶלָּא מֵעַתָּה, אוֹזְפֵיהּ מְאָה זוּזֵי בִּשְׁטָרָא, וַאֲמַר לֵיהּ: פְּרַעְתִּיךָ פַּלְגָא – הָכִי נָמֵי דִּמְהֵימַן?

ד׳אֲמַר לֵיהּ: הָכִי הַשְׁתָּא?! הָתָם – שְׁטַר לְגוּבְיָינָא קָאֵי, אִם אִיתָא דְּפַרְעֵיהּ – אִיבְּעִי לֵיהּ לְמִכְתַּבא אַגַּבֵּיהּ, אִי נָמֵי מִיכְתַּב עֲלֵיהּ תְּבָרָא. אֲבָל הָכָא, אָמַר לֵיהּ: הַאי דִּכְתַיבִי לָךְ שְׁטָרָא – כִּי הֵיכִי דְּלָא תַּחְזֵק עֲלֵיהּ.

ה׳אָמַר רַב נַחְמָן: שׁוֹאֵל אָדָם בְּטוּבוֹ לְעוֹלָם.

ו׳אָמַר רַב מָרִי בְּרַהּ דְּבַת שְׁמוּאֵל, וְהוּא (דִּקְנֵי) [דִּקְנוֹ] מִינֵּיהּ.

ז׳אָמַר רַב מָרִי בְּרֵיהּ דְּרַב אָשֵׁי: וּמַהְדַּר לֵיהּ קַתֵּיהּ.

ח׳אָמַר רָבָא: הַאי מַאן דַּאֲמַר לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ: ״אוֹשְׁלַן מָרָא לְמִירְפַּק בֵּיהּ הַאי פַּרְדֵּיסָא״ – רָפֵיק בֵּיהּ הָהוּא פַּרְדֵּיסָא. ״פַּרְדֵּיסָא״ – רָפֵיק בֵּיהּ כֹּל פַּרְדֵּיסָא דְּבָעֵי. ״פַּרְדֵּיסֵי״ – רָפֵיק וְאָזֵיל כֹּל פַּרְדֵּיסֵי דְּאִית לֵיהּ, וּמַהְדַּר לֵיהּ קַתֵּיהּ.

ט׳אָמַר רַב פָּפָּא, הַאי מַאן דְּאָמַר לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ: ״אוֹשְׁלַן הַאי גַּרְגּוּתָא״ וְנָפְלָה – לָא בָּנֵי לַהּ. ״גַּרְגּוּתָא״ וְנָפְלָה – בָּנֵי לַהּ. ״בֵּי גַרְגּוּתָא״ – כָּרֵי וְאָזֵיל כַּמָּה גַּרְגּוּתֵי בְּאַרְעֵיהּ עַד דְּמִתְרְמֵי לֵיהּ, וְצָרִיךְ לְמִיקְנֵי מִינֵּיהּ.

י׳מַתְנִי׳ הַמַּשְׂכִּיר בַּיִת לַחֲבֵירוֹ וְנָפַל – חַיָּיב לְהַעֲמִיד לוֹ בַּיִת. הָיָה קָטָן – לֹא יַעֲשֶׂנּוּ גָּדוֹל, גָּדוֹל – לֹא יַעֲשֶׂנּוּ קָטָן. אֶחָד – לֹא יַעֲשֶׂנּוּ שְׁנַיִם, שְׁנַיִם – לֹא יַעֲשֶׂנּוּ אֶחָד. לֹא יִפְחוֹת מִן הַחַלּוֹנוֹת וְלֹא יוֹסִיף עֲלֵיהֶם, אֶלָּא מִדַּעַת שְׁנֵיהֶם.

י״אגְּמָ׳ הֵיכִי דָּמֵי? אִי דַּאֲמַר לֵיהּ: ״בַּיִת זֶה״, נְפַל אֲזַל לֵיהּ. אִי דַּאֲמַר לֵיהּ: ״בַּיִת סְתָם״, אֶחָד אַמַּאי לֹא יַעֲשֶׂנּוּ שְׁנַיִם, קָטָן אַמַּאי לֹא יַעֲשֶׂנּוּ גָּדוֹל!

י״באָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: דַּאֲמַר לֵיהּ ״בַּיִת שֶׁאֲנִי מַשְׂכִּיר לְךָ מִדַּת אׇרְכּוֹ כָּךְ וְכָךְ״.

י״גאִי הָכִי מַאי לְמֵימְרָא?

י״דאֶלָּא כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, דְּאָמַר לֵיהּ: ״בֵּית כָּזֶה אֲנִי מַשְׂכִּיר לָךְ״. וְאַכַּתִּי מַאי לְמֵימְרָא? לָא צְרִיכָא: דְּקָאֵי אַגּוּדָּא דְנַהְרָא. מַהוּ דְּתֵימָא: מַאי ״כָּזֶה״ – דְּקָאֵי אַגּוּדָּא דְנַהְרָא, קָא מַשְׁמַע לַן.

ט״והֲדַרַן עֲלָךְ הַשּׁוֹאֵל

ט״זמַתְנִי׳ הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ, מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִקְצוֹר – יִקְצוֹר, לַעֲקוֹר – יַעֲקוֹר, לַחְרוֹשׁ אַחֲרָיו – יַחְרוֹשׁ, הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה. כְּשֵׁם שֶׁחוֹלְקִין בַּתְּבוּאָה, כָּךְ חוֹלְקִין בַּתֶּבֶן וּבַקַּשׁ. כְּשֵׁם שֶׁחוֹלְקִין בַּיַּיִן, כָּךְ חוֹלְקִין