בבא מציעא ק״טBava Metzia 109

א׳מַתְנִי׳ הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ לְשָׁנִים מוּעָטוֹת – לֹא יִזְרָעֶנָּה פִּשְׁתָּן, וְאֵין לוֹ בְּקוֹרוֹת שִׁקְמָה. קִיבְּלָהּ הֵימֶנּוּ לְשֶׁבַע שָׁנִים – שָׁנָה רִאשׁוֹנָה יִזְרָעֶנָּה פִּשְׁתָּן, וְיֵשׁ לוֹ בְּקוֹרוֹת שִׁקְמָה.

ב׳גְּמָ׳ אָמַר אַבָּיֵי: בְּקוֹרוֹת שִׁקְמָה – אֵין לוֹ, בִּשְׁבַח שִׁקְמָה – יֵשׁ לוֹ. וְרָבָא אָמַר: אֲפִילּוּ בִּשְׁבַח שִׁקְמָה נָמֵי אֵין לוֹ.

ג׳מֵיתִיבִי: הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ וְהִגִּיעַ זְמַנּוֹ לָצֵאת – שָׁמִין לוֹ. מַאי לָאו: שָׁמִין לוֹ בִּשְׁבַח שִׁקְמָה? לָא, שָׁמִין לוֹ יַרְקָא וְסִילְקָא.

ד׳יַרְקָא וְסִילְקָא – נַעֲקוֹר וְנִשְׁקוֹל! בִּדְלָא מְטָא יוֹמָא דְשׁוּקָא.

ה׳תָּא שְׁמַע: הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ וְהִגִּיעַ שְׁבִיעִית, שָׁמִין לוֹ. שְׁבִיעִית מִי קָא מַפְקְעָא אַרְעָא? אֶלָּא אֵימָא: הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ וְהִגִּיעַ יוֹבֵל, שָׁמִין לוֹ.

ו׳וְאַכַּתִּי, יוֹבֵל מִי מַפְקְעָא קַבְּלָנוּת? ״לִצְמִיתֻת״ אָמַר רַחֲמָנָא! אֶלָּא אֵימָא: הַלּוֹקֵחַ שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ וְהִגִּיעַ יוֹבֵל – שָׁמִין לוֹ.

ז׳וְכִי תֵּימָא הָכִי נָמֵי, שָׁמִין לוֹ בְּיַרְקָא וְסִילְקָא? סִילְקָא וְיַרְקָא בְּיוֹבֵל הֶפְקֵירָא הוּא! אֶלָּא לָאו, שְׁבַח שִׁקְמָה!

ח׳תַּרְגְּמַהּ אַבָּיֵי אַלִּיבָּא דְּרָבָא: שָׁאנֵי הָתָם, דְּאָמַר קְרָא: ״וְיָצָא מִמְכַּר בַּיִת״. מִמְכָּר – חוֹזֵר, שֶׁבַח – אֵינוֹ חוֹזֵר. וְנִגְמַר מִינֵּיהּ? הָתָם זְבִינֵי מְעַלְּיָא הוּא, וְיוֹבֵל אַפְקַעְתָּא דְּמַלְכָּא הִיא.

ט׳רַב פָּפָּא קַבֵּיל אַרְעָא לְאַסְפַּסְתָּא. קְדַחוּ בַּהּ תָּאלֵי. כִּי קָא מִסְתַּלַּק, אֲמַר לְהוּ: הַבוּ לִי שְׁבָחָא. אֲמַר לֵיהּ רַב שִׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי לְרַב פָּפָּא: אֶלָּא מֵעַתָּה, דִּיקְלָא וַאֲלֵים, הָכִי נָמֵי דְּבָעֵי מָר שְׁבָחֵיהּ? אֲמַר לֵיהּ: הָתָם לָאו אַדַּעְתָּא דְּהָכִי נָחֵית, אֲנָא הָכָא אַדַּעְתָּא דְּהָכִי נְחֵיתְנָא.

י׳כְּמַאן? כְּאַבַּיֵּי, דְּאָמַר: בִּשְׁבַח שִׁקְמָה יֵשׁ לוֹ. אֲפִילּוּ תֵּימָא כְּרָבָא, הָתָם לֵית לֵיהּ פְּסֵידָא. הָכָא אִיכָּא פְּסֵידָא.

י״אאָמַר לֵיהּ: מַאי פְּסֵדָיךְ יְדָא דְּאַסְפַּסְתָּא, שְׁקוֹל יְדָא דְאַסְפַּסְתָּא וְזִיל! אָמַר לֵיהּ: אֲנָא כּוּרְכְּמָא רִישְׁקָא רַבַּאי. אָמַר לֵיהּ: גַּלֵּית אַדַּעְתָּךְ דִּלְמִשְׁקַל וְאִסְתַּלּוֹקֵי עֲבַדְתְּ – שְׁקֹל כּוּרְכְּמָא רִישְׁקָא וְזִיל, אֵין לְךָ אֶלָּא דְּמֵי עֵצִים בִּלְבַד.

י״ברַב בִּיבִי בַּר אַבָּיֵי קַבֵּיל אַרְעָא וְאַהְדַּר לֵיהּ מְשׁוּנִּיתָא, קְדַחוּ בֵּיהּ זַרְדָּתָא. כִּי קָא מִיסְתַּלַּק אֲמַר לְהוּ: הַבוּ לִי שְׁבָחַאי. אָמַר רַב פַּפֵּי: מִשּׁוּם דְּאָתֵיתוּ מִמּוּלָאֵי אָמְרִיתוּ מִילֵּי מוּלְיָיתָא?! אֲפִילּוּ רַב פָּפָּא לָא אֲמַר אֶלָּא דְּאִית לֵיהּ פְּסֵידָא, הָכָא מַאי פְּסֵידָא אִית לָךְ.

י״גרַב יוֹסֵף הֲוָה לֵיהּ הָהוּא שַׁתָּלָא, שְׁכֵיב וּשְׁבַק חַמְשָׁה חַתְנָווֹתָא. אֲמַר עַד הָאִידָּנָא חַד, הַשְׁתָּא חַמְשָׁה. עַד הָאִידָּנָא לָא הֲווֹ סָמְכוּ אַהֲדָדֵי וְלָא מַפְסְדוּ לִי, הַשְׁתָּא חַמְשָׁה סָמְכוּ אַהֲדָדֵי וּמַפְסְדוּ לִי. אֲמַר לְהוּ: אִי שָׁקְלִיתוּ שְׁבָחַיְיכוּ וּמִסְתַּלְּקִיתוּ – מוּטָב, וְאִי לָא – מְסַלֵּיקְנָא לְכוּ בְּלָא שְׁבָחָא.

י״דדְּאָמַר רַב יְהוּדָה, וְאִיתֵּימָא רַב הוּנָא, וְאִיתֵּימָא רַב נַחְמָן: הַאי שַׁתָּלָא דִּשְׁכֵיב – יוֹרְשִׁין דִּילֵיהּ (מִסְתַּלְּקִין) [מְסַלְּקִינַן] לְהוּ בְּלָא שְׁבָחָא. וְלָאו מִילְּתָא הִיא.

ט״והָהוּא שַׁתָּלָא דַּאֲמַר לְהוּ: אִי מַפְסֵדְינָא מִסְתַּלַּקְנָא. אַפְסֵיד. אָמַר רַב יְהוּדָה: מִסְתַּלַּק בְּלָא שְׁבָחָא. רַב כָּהֲנָא אָמַר: מִסְתַּלַּק וְשָׁקֵיל שְׁבָחָא. וּמוֹדֶה רַב כָּהֲנָא דְּאִי אָמַר אִי [מַ]פְסֵידְנָא מִסְתַּלַּקְנָא בְּלָא שְׁבָחָא, מִסְתַּלַּק בְּלָא שְׁבָחָא. רָבָא אָמַר: אַסְמַכְתָּא הִיא, וְאַסְמַכְתָּא לָא קָנְיָא.

ט״זוּלְרָבָא מַאי שְׁנָא מֵהָא דִּתְנַן: אִם אוֹבִיר וְלָא אַעֲבֵיד אֲשַׁלֵּם בְּמֵיטְבָא! הָתָם מַאי דְּאַפְסֵיד – מְשַׁלֵּם, הָכָא מַאי דְּאַפְסֵיד – מְנַכֵּינַן לֵיהּ וְאִידַּךְ יָהֲבִינַן לֵיהּ.

י״זרוּנְיָא שַׁתָּלָא דְרָבִינָא הֲוָה אַפְסֵיד. סַלְּקֵיהּ אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא. אֲמַר לֵיהּ חֲזִי מָר מַאי קָא עָבֵיד לִי! אֲמַר לֵיהּ: שַׁפִּיר עֲבַיד. אֲמַר לֵיהּ: הָא לֹא הִתְרָה בִּי! אֲמַר לֵיהּ: לָא (צְרִיכָא לְהַתְרוֹת) [צְרִיכַתְּ לְאַתְרוֹיֵי]. רָבָא לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רָבָא: מַקְרֵי דַרְדְּקֵי שַׁתָּלָא טַבָּחָא וְאוּמָּנָא

י״חוְסָפַר מָתָא – כּוּלָּן כְּמוּתְרִין וְעוֹמְדִין דָּמֵי. כְּלָלָא דְּמִילְּתָא: כֹּל פְּסֵידָא דְּלָא הָדַר – כְּמוּתְרִין וְעוֹמְדִין דָּמֵי.

י״טהָהוּא שַׁתָּלָא, דַּאֲמַר לְהוּ: הַבוּ לִי שְׁבָחַאי דְּבָעֵינָא לְמִיסַּק לְאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב פָּפָּא בַּר שְׁמוּאֵל. אֲמַר לְהוּ: הַבוּ לֵיהּ שְׁבָחֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: אִיהוּ אַשְׁבַּח, אַרְעָא לָא אַשְׁבַּח! אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא פַּלְגָא דִּשְׁבָחָא קָאָמֵינָא לָךְ. אֲמַר לֵיהּ: עַד הָאִידָּנָא הֲוָה שָׁקֵיל בַּעַל הַבַּיִת פַּלְגָא וְשַׁתָּלָא פַּלְגָא. הַשְׁתָּא בָּעֵי לְמִיתַּב מְנָתָא לַאֲרִיסָא! אֲמַר לֵיהּ: רִיבְעָא דִשְׁבָחָא קָאָמֵינָא.

כ׳סְבַר רַב אָשֵׁי לְמֵימַר ״רִיבְעָא״ דְּהוּא דַּנְקָא. דְּאָמַר רַב מִנְיוֹמֵי בְּרֵיהּ דְּרַב נְחוּמִי: בְּאַתְרָא דְּשָׁקֵיל שַׁתָּלָא פַּלְגָא וַאֲרִיסָא תִּילְתָּא, הַאי שַׁתָּלָא דְּבָעֵי לְאִסְתַּלּוֹקֵי – יָהֲבִינַן לֵיהּ שְׁבָחָא וּמְסַלְּקִינַן לֵיהּ כִּי הֵיכִי דְּלָא נִמְטְיֵיהּ הֶפְסֵד לְבַעַל הַבַּיִת.

כ״אאִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא רִיבְעָא דְּהוּא דַּנְקָא – שַׁפִּיר, אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ רִיבְעָא מַמָּשׁ, קָא מָטֵי לֵיהּ פְּסֵידָא לְבַעַל הַבַּיִת פַּלְגָא דַּנְקָא!

כ״באֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף לְרַב אָשֵׁי, וְלֵימָא לֵיהּ: אַנְתְּ מְנָתָא דִּילָךְ – הַב לֵיהּ לַאֲרִיסָא, וַאֲנָא מְנָתָא דִּילִי מַאי דְּבָעֵינָא עָבֵידְנָא בֵּיהּ. אָמַר: כִּי מָטֵית לִשְׁחִיטַת קֳדָשִׁים, תָּא וְאַקְשִׁי לִי.

כ״גגּוּפָא, אָמַר רַב מִנְיוֹמֵי בְּרֵיהּ דְּרַב נְחוּמִי: בְּאַתְרָא דְּשָׁקֵיל שַׁתָּלָא פַּלְגָא וַאֲרִיסָא תִּילְתָּא, הַאי שַׁתָּלָא דְּבָעֵי אִיסְתַּלּוֹקֵי – יָהֲבִינַן לֵיהּ שְׁבָחֵיהּ וּמְסַלְּקִינַן לֵיהּ כִּי הֵיכִי דְּלָא לִיפְסוֹד בַּעַל הַבַּיִת. אָמַר רַב מִנְיוֹמֵי בְּרֵיהּ דְּרַב נְחוּמִי: קוֹפָא סָבָא – פַּלְגָא. שַׁטְפַהּ נַהֲרָא – רִיבְעָא.

כ״דהָהוּא גַּבְרָא דְּמַשְׁכֵּין פַּרְדֵּיסָא לְחַבְרֵיהּ לַעֲשַׂר שְׁנִין, וְקַשׁ לַחֲמֵשׁ שְׁנִין. אַבָּיֵי אָמַר: פֵּירָא הָוֵי. רָבָא אָמַר: קַרְנָא הָוֵי, וְיִלָּקַח בּוֹ קַרְקַע, וְהוּא אוֹכֵל פֵּירוֹת.

כ״המֵיתִיבִי: יָבַשׁ הָאִילָן אוֹ נִקְצַץ, שְׁנֵיהֶם אֲסוּרִים בּוֹ. כֵּיצַד יַעֲשׂוּ? יִמָּכְרוּ לְעֵצִים, וְיִלָּקַח בָּהֶן קַרְקַע, וְהוּא אוֹכֵל פֵּירוֹת. מַאי לָאו, יָבַשׁ דּוּמְיָא דְּנִקְצַץ: מָה נִקְצַץ בִּזְמַנּוֹ, אַף יָבַשׁ בִּזְמַנּוֹ, וְקָתָנֵי: יִלָּקַח בָּהֶן קַרְקַע וְהוּא אוֹכֵל פֵּירוֹת. אַלְמָא קַרְנָא הָוֵי!

כ״ולָא: נִקְצַץ דּוּמְיָא דְּיָבַשׁ, מָה יָבַשׁ בְּלֹא זְמַנּוֹ – אַף נִקְצַץ בְּלֹא זְמַנּוֹ.

כ״זתָּא שְׁמַע: נָפְלוּ לָהּ גְּפָנִים וְזֵיתִים זְקֵנִים –