בבא מציעא קט״ז בBava Metzia 116b
א׳מַתְנִי׳ הַבַּיִת וְהָעֲלִיָּיה שֶׁל שְׁנַיִם, שֶׁנָּפְלוּ – שְׁנֵיהֶם חוֹלְקִין בָּעֵצִים וּבָאֲבָנִים וּבֶעָפָר. וְרוֹאִין אֵלּוּ אֲבָנִים הָעֲשׂוּיוֹת לְהִשְׁתַּבֵּר. אִם הָיָה אֶחָד מֵהֶן מַכִּיר מִקְצָת אֲבָנָיו – נוֹטְלָן, וְעוֹלוֹת לוֹ מִן הַחֶשְׁבּוֹן.
1
ב׳גְּמָ׳ מִדְּקָתָנֵי רוֹאִין – מִכְּלָל דְּאִיכָּא לְמֵיקַם עֲלַיְיהוּ, אִי בְּחַבְסָא נְפִיל, אִי בְּחַבְטָא נְפִיל.
2
ג׳אִי הָכִי, רֵישָׁא אַמַּאי חוֹלְקִין? נֶחְזֵי אִי בְּחַבְטָא נְפִיל – עִלָּיָיתָא אִיתְּבוּר, אִי בְּחַבְסָא נְפִיל – תַּתָּיָיתָא אִיתְּבוּר!
3
ד׳לָא צְרִיכָא, דִּנְפִיל בְּלֵילְיָא. וְלֶחְזִינְהוּ בְּצַפְרָא? דְּפַנִּינְהוּ. וְלִיחְזֵי מַאן פַּנִּינְהוּ וּלְשַׁיְילֵיהּ? דְּפַנִּינְהוּ בְּנֵי רְשׁוּת הָרַבִּים, וַאֲזַלוּ לְעָלְמָא.
4
ה׳וְלִיחְזֵי בִּרְשׁוּתָ[א] דְּמַאן יָתְבָן, וְלִיהְוֵי אִידַּךְ הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה! לָא צְרִיכָא, דְּיָיתְבָן בְּחָצֵר דְּתַרְוַיְיהוּ, אִי נָמֵי בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: שׁוּתָּפִין בְּכִי הַאי גַּוְונָא לָא קָפְדִי אַהֲדָדֵי.
5
ו׳אִם הָיָה אֶחָד מֵהֶן מַכִּיר כּוּ׳. וְהַלָּה מָה טוֹעֵן? אִי דְּקָאָמַר אִין – פְּשִׁיטָא! וְאִי לָא אָמַר אִין, לָמָּה נוֹטֵל?! אֶלָּא דְּאָמַר לֵיהּ אֵינִי יוֹדֵעַ.
6
ז׳לֵימָא תִּהְוֵי תְּיוּבְתָּא דְּרַב נַחְמָן, דְּאִיתְּמַר: מָנֶה לִי בְּיָדְךָ, וְהַלָּה אוֹמֵר: אֵינִי יוֹדֵעַ. רַב הוּנָא וְרַב יְהוּדָה אָמְרִי: חַיָּיב. רַב נַחְמָן וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמְרִי: פָּטוּר.
7
ח׳כִּדְאָמַר רַב נַחְמָן: כְּגוֹן שֶׁיֵּשׁ עֵסֶק שְׁבוּעָה בֵּינֵיהֶן. הָכָא נָמֵי: כְּגוֹן שֶׁיֵּשׁ עֵסֶק שְׁבוּעָה בֵּינֵיהֶן.
8
ט׳הֵיכִי דָּמֵי עֵסֶק שְׁבוּעָה? כִּדְרָבָא. דְּאָמַר רָבָא: מָנֶה לִי בְּיָדְךָ, וְהַלָּה אוֹמֵר: אֵין לְךָ בְּיָדִי אֶלָּא חֲמִשִּׁים, וְהַשְּׁאָר אֵינִי יוֹדֵעַ. מִתּוֹךְ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִישָּׁבַע – יְשַׁלֵּם.
9
י׳וְעוֹלוֹת לוֹ מִן הַחֶשְׁבּוֹן. סָבַר רָבָא לְמֵימַר לְפִי חֶשְׁבּוֹן שְׁבוּרוֹת. אַלְמָא כֵּיוָן דְּאָמַר אֵינִי יוֹדֵעַ, רִיעַ טְפֵי.
10
י״אאֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אַדְּרַבָּה, הָא רִיעַ טְפֵי. מִדְּהָנֵי יָדַע, טְפֵי לָא יָדַע – תּוּ לֵית לֵיהּ, וְאִידַּךְ כּוּלְּהוּ דְּהַיְאךְ נִינְהוּ!
11
י״באֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: לְפִי חֶשְׁבּוֹן שְׁלֵימוֹת. אִי הָכִי מַאי קָמְהַנֵּי לֵיהּ? לְמַלְבְּנָא רַוְוחָא. אִי נָמֵי טִינָא דִּמְעַבְּדָא.
12
י״גמַתְנִי׳ הַבַּיִת וְהָעֲלִיָּיה. נִפְחֲתָה הָעֲלִיָּיה, וְאֵין בַּעַל הַבַּיִת רוֹצֶה לְתַקֵּן – הֲרֵי בַּעַל הָעֲלִיָּיה יוֹרֵד וְדָר לְמַטָּה, עַד שֶׁיְּתַקֵּן לוֹ אֶת הָעֲלִיָּיה.
13
י״דרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הַתַּחְתּוֹן נוֹתֵן אֶת הַתִּקְרָה, וְהָעֶלְיוֹן אֶת הַמַּעֲזִיבָה.
14
ט״וגְּמָ׳ נִפְחֲתָה בְּכַמָּה? רַב אָמַר: בְּרוּבָּהּ, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: בְּאַרְבָּעָה.
15
ט״זרַב אָמַר: בְּרוּבָּהּ, אֲבָל בְּאַרְבָּעָה – לֹא: אָדָם דָּר חֶצְיוֹ לְמַטָּה וְחֶצְיוֹ לְמַעְלָה. וּשְׁמוּאֵל אָמַר, בְּאַרְבָּעָה: אֵין אָדָם דָּר חֶצְיוֹ לְמַטָּה וְחֶצְיוֹ לְמַעְלָה.
16
י״זהֵיכִי דָמֵי? אִי דְּאָמַר עֲלִיָּיה זוֹ – אֲזַדָא! אֶלָּא דַּאֲמַר לֵיהּ עֲלִיָּיה סְתָם – לוֹגַר לֵיהּ אַחֲרִיתִי.
17
י״חאָמַר רָבָא, לָא צְרִיכָא דַּאֲמַר לֵיהּ: עֲלִיָּיה זוֹ שֶׁאֲנִי מַשְׂכִּיר לָךְ, כִּי סָלְקָא – סְלֵיק בַּהֲדַהּ, וְכִי נָחֲיתָ[א] – חוּת בַּהֲדַהּ. אִי הָכִי, מַאי לְמֵימְרָא?
18
י״טאֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי, דַּאֲמַר לֵיהּ: ״עֲלִיָּיה זוֹ שֶׁעַל גַּבֵּי בַּיִת זֶה אֲנִי מַשְׂכִּיר לָךְ״, דְּהָא שַׁעְבֵּיד בַּיִת לַעֲלִיָּיה.
19
כ׳וְכִי הָא דְּאָמַר רָבִין בַּר רַב אַדָּא אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁאָמַר לַחֲבֵירוֹ ״דָּלִית שֶׁעַל גַּבֵּי פַּרְסֵק זֶה אֲנִי מוֹכֵר לָךְ״, וְנֶעֱקַר הַפַּרְסֵק. וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי רַבִּי חִיָּיא, וְאָמַר: חַיָּיב אַתָּה לְהַעֲמִיד לוֹ פַּרְסֵק כׇּל זְמַן שֶׁהַדָּלִית קַיֶּימֶת.
20
כ״אבָּעֵי רַבִּי אַבָּא בַּר מֶמֶל:
21