בבא מציעא ס״הBava Metzia 65

א׳דְּנִיחָא לֵיהּ דְּלָא נִסְתְּרֵי עַבְדֵּיהּ.

ב׳אֲמַר לֵיהּ: הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּלָא מַסֵּיק בֵּיהּ זוּזֵי. מָר כֵּיוָן דְּמַסֵּיק בְּהוּ זוּזֵי מִחֲזֵי כְּרִבִּית. דְּאָמַר רַב יוֹסֵף בַּר מִנְיוֹמֵי אָמַר רַב נַחְמָן: אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ הַדָּר בַּחֲצַר חֲבֵירוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת לוֹ שָׂכָר. הִלְוָהוּ וְדָר בַּחֲצֵירוֹ צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת לוֹ שָׂכָר. אֲמַר לֵיהּ: הֲדַרִי בִּי.

ג׳אָמַר אַבָּיֵי: הַאי מַאן דְּמַסֵּיק זוּזֵי דְרִיבִּיתָא בְּחַבְרֵיהּ וְקָא אָזְלִי חִטֵּי אַרְבְּעָה גְּרִיוֵי בְּזוּזָא בְּשׁוּקָא, וְיָהֵיב לֵיהּ אִיהוּ חַמְשָׁה, כִּי מַפְּקִינַן מִינֵּיהּ – אַרְבְּעָה מַפְּקִינַן מִינֵּיהּ. אִידַּךְ – אוֹזוֹלֵי הוּא דְּקָא מוֹזֵיל גַּבֵּיהּ. רָבָא אָמַר: חַמְשָׁה מַפְּקִינַן מִינֵּיהּ, דְּמֵעִיקָּרָא בְּתוֹרַת רִיבִּיתָא אֲתַאי לִידֵיהּ.

ד׳וְאָמַר אַבָּיֵי: הַאי מַאן דְּמַסֵּיק אַרְבְּעָה זוּזֵי דְרִיבִּיתָא בְּחַבְרֵיהּ וְיָהֵיב לֵיהּ גְּלִימָא בְּגַוַּיְיהוּ, כִּי מַפְּקִינַן מִינֵּיהּ – אַרְבְּעָה מַפְּקִינַן מִינֵּיהּ, גְּלִימָא לָא מַפְּקִינַן מִינֵּיהּ. רָבָא אָמַר: גְּלִימָא מַפְּקִינַן מִינֵּיהּ. מַאי טַעְמָא, כִּי הֵיכִי דְּלָא לֵימְרוּ: גְּלִימָא דִּמְכַסֵּי וְקָאֵי – גְּלִימָא דְרִיבִּיתָא הוּא.

ה׳אָמַר רָבָא: הַאי מַאן דְּמַסֵּיק תְּרֵיסַר זוּזֵי דְּרִיבִּיתָא בְּחַבְרֵיהּ וְאֹגַר לֵיהּ חָצֵר דְּמִתַּגְרָא בְּעַשְׂרָה וְאוֹגְרַיהּ נִהֲלֵיהּ בִּתְרֵיסַר, כִּי מַפְּקִינַן מִינֵּיהּ – תְּרֵיסַר מַפְּקִינַן מִינֵּיהּ.

ו׳אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא מִדִּפְתִּי לְרָבִינָא: וְלֵימָא לֵיהּ, כִּי (אַגְרָא) [אֲגַרִי] הָכִי – דַּהֲוָה קָא מִשְׁתָּרְשִׁי לִי, הַשְׁתָּא דְּלָא מִשְׁתָּרְשִׁי לִי – כִּדְאָגְרִי כּוּלֵּי עָלְמָא הוּא דְּאָגַרְנָא, מִשּׁוּם דַּאֲמַר לֵיהּ: סְבַרְתְּ וְקַבֵּלְתְּ.

ז׳מַתְנִי׳ מַרְבִּין עַל הַשָּׂכָר וְאֵין מַרְבִּין עַל הַמֶּכֶר. כֵּיצַד? הִשְׂכִּיר לוֹ אֶת חֲצֵרוֹ, וְאָמַר לוֹ: ״אִם מֵעַכְשָׁיו אַתָּה נוֹתֵן לִי – הֲרֵי הוּא לְךָ בְּעֶשֶׂר סְלָעִים לַשָּׁנָה, וְאִם שֶׁל חוֹדֶשׁ בַּחוֹדֶשׁ – סֶלַע לַחוֹדֶשׁ״, מוּתָּר. מָכַר לוֹ אֶת שָׂדֵהוּ, וְאָמַר לוֹ: ״אִם מֵעַכְשָׁיו אַתָּה נוֹתֵן לִי – הֲרֵי הִיא שֶׁלְּךָ בְּאֶלֶף זוּז, אִם לַגּוֹרֶן – בִּשְׁנֵים עָשָׂר מָנֶה״, אָסוּר.

ח׳גְּמָ׳ מַאי שְׁנָא רֵישָׁא וּמַאי שְׁנָא סֵיפָא? רַבָּה וְרַב יוֹסֵף דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: שְׂכִירוּת אֵינָהּ מִשְׁתַּלֶּמֶת אֶלָּא בַּסּוֹף, וְהַאי כֵּיוָן דְּלָא מְטָא זִמְנֵיהּ לְמִיגְבֵּא – לָאו אֲגַר נְטַר לֵיהּ, מִשְׁווֹא הוּא דְּהָכִי שָׁוְיָא, וְהַאי דְּקָאָמַר לֵיהּ ״אִם מֵעַכְשָׁיו אַתָּה נוֹתֵן לִי הֲרֵי הוּא לְךָ בְּעֶשֶׂר סְלָעִים לְשָׁנָה״ – אוֹזוֹלֵי הוּא דְּקָא מוֹזֵיל גַּבֵּיהּ.

ט׳סֵיפָא: כֵּיוָן דִּזְבִינֵי נִינְהוּ וּבָעֵי לְמִשְׁקַל דְּמֵי מֵעַכְשָׁיו, הִלְכָּךְ אֲגַר נְטַר לֵיהּ הוּא, וְאָסוּר. אָמַר רָבָא: דָּקוּ בַּהּ רַבָּנַן בְּהָא מִילְּתָא וְאוֹקְמוּהָ אַקְּרָא: ״כִּשְׂכִיר שָׁנָה בְּשָׁנָה״, שְׂכִירוּת שֶׁל שָׁנָה זוֹ אֵינָהּ מִשְׁתַּלֶּמֶת אֶלָּא בְּשָׁנָה אַחֶרֶת.

י׳וְאִם לַגּוֹרֶן בִּשְׁנֵים עָשָׂר מָנֶה – אָסוּר. אָמַר רַב נַחְמָן: טַרְשָׁא שְׁרֵי.

י״אאֵיתִיבֵיהּ רָמֵי בַּר חָמָא לְרַב נַחְמָן, וְאָמְרִי לַהּ רַב עוּקְבָא בַּר חָמָא לְרַב נַחְמָן: וְאִם לַגּוֹרֶן בִּשְׁנֵים עָשָׂר מָנֶה – אָסוּר! אֲמַר לֵיהּ: הָתָם – קַץ לֵיהּ, הָכָא – לָא קַץ לֵיהּ.

י״באָמַר רַב פָּפָּא: טַרְשָׁא דִּידִי שְׁרֵי, מַאי טַעְמָא – שִׁכְרַאי לָא פָּסֵיד, זוּזֵי לָא צְרִיכְנָא, אֲנָא הוּא דְּקָא עָבֵידְנָא מִילְּתָא גַּבֵּי לוֹקֵחַ.

י״גאֲמַר לֵיהּ רַב שֵׁשֶׁת בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי לְרַב פָּפָּא: מַאי חָזֵי מָר דְּקָא אָזְלַתְּ בָּתַר דִּידָךְ? זִיל בָּתַר דִּידְהוּ, דְּאִילּוּ הֲווֹ לְהוּ זוּזֵי – הֲווֹ שָׁקְלִי כִּי הַשְׁתָּא, הַשְׁתָּא דְּלֵית לְהוּ זוּזֵי – שָׁקְלִי כְּיוּקְרָא דִּלְקַמֵּיהּ!

י״דאָמַר רַב חָמָא: טַרְשָׁא דִּידִי וַדַּאי שְׁרֵי.

ט״ומַאי טַעְמָא – נִיחָא לְהוּ דְּלֵיקוּ בִּרְשׁוּתִי, דְּכֹל הֵיכָא דְּקָא אָזְלִי – שָׁבְקִי לְהוּ מִכְסָא (וּנְקוּט) [וְנָקְטִי] לְהוּ שׁוּקָא.

ט״זוְהִלְכְתָא כְּרַב חָמָא, וְהִלְכְתָא כְּרַבִּי אֶלְעָזָר, וְהִלְכְתָא כְּרַבִּי יַנַּאי, דְּאָמַר: מָה לִי הֵן וּמָה לִי דְּמֵיהֶן.

י״זמַתְנִי׳ מָכַר לוֹ אֶת הַשָּׂדֶה, וְנָתַן לוֹ מִקְצָת דָּמִים, וְאָמַר לוֹ: אֵימָתַי שֶׁתִּרְצֶה הָבֵא מָעוֹת וְטוֹל אֶת שֶׁלְּךָ – אָסוּר. הִלְוָהוּ עַל שָׂדֵהוּ, וְאָמַר לוֹ: אִם אִי אַתָּה נוֹתֵן לִי מִכָּאן וְעַד שָׁלֹשׁ שָׁנִים – הֲרֵי הִיא שֶׁלִּי, הֲרֵי הִיא שֶׁלּוֹ. וְכָךְ הָיָה בַּיְתוֹס בֶּן זוֹנִין עוֹשֶׂה עַל פִּי חֲכָמִים.

י״חגְּמָ׳ מִי אוֹכֵל פֵּירוֹת? רַב הוּנָא אָמַר: מוֹכֵר אוֹכֵל פֵּירוֹת. רַב עָנָן אָמַר: מְשַׁלְּשִׁין אֶת הַפֵּירוֹת. וְלָא פְּלִיגִי. הָא דְּאָמַר: לְכִי מַיְיתֵית קְנִי. הָא דְּאָמַר: לְכִי מַיְיתֵית קְנִי מֵעַכְשָׁיו.

י״טתָּנֵי רַב סָפְרָא בְּרִבִּית דְּבֵי רַבִּי חִיָּיא: פְּעָמִים שֶׁשְּׁנֵיהֶם מוּתָּרִין, פְּעָמִים שֶׁשְּׁנֵיהֶם אֲסוּרִין, וּפְעָמִים שֶׁהַמּוֹכֵר מוּתָּר וְלוֹקֵחַ אָסוּר, וּפְעָמִים שֶׁהַלּוֹקֵחַ מוּתָּר וּמוֹכֵר אָסוּר.

כ׳עָנֵי רָבָא בָּתְרֵיהּ: פְּעָמִים שֶׁשְּׁנֵיהֶם מוּתָּרִין, דְּאָמַר לֵיהּ: קְנִי כְּשִׁיעוּר זוּזָךְ. פְּעָמִים שֶׁשְּׁנֵיהֶם אֲסוּרִין, דְּאָמַר לֵיהּ: לְכִי מַיְיתֵית קְנִי מֵעַכְשָׁיו.

כ״אפְּעָמִים מוֹכֵר מוּתָּר וְלוֹקֵחַ אָסוּר, דְּאָמַר לֵיהּ: לְכִי מַיְיתֵית קְנִי. פְּעָמִים שֶׁהַלּוֹקֵחַ מוּתָּר וּמוֹכֵר אָסוּר, דְּאָמַר לֵיהּ: קְנִי מֵעַכְשָׁיו וְזוּזַאי לִהְווֹ הַלְוָאָה גַּבָּךְ.

כ״במַאן תָּנָא שְׁנֵיהֶם אֲסוּרִין? אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ, דְּלָא כְּרַבִּי יְהוּדָה. דְּאִי רַבִּי יְהוּדָה, הָאָמַר: צַד אֶחָד בְּרִבִּית – מוּתָּר.

כ״גמִשְׁכֵּן לוֹ בַּיִת, מִשְׁכֵּן לוֹ שָׂדֶה, וְאָמַר לוֹ: ״לִכְשֶׁתִּרְצֶה לְמוֹכְרָם – לֹא תִּמְכְּרֵם אֶלָּא לִי בַּדָּמִים הַלָּלוּ״ – אָסוּר. ״בְּשׇׁוְיֵיהֶן״ – מוּתָּר.

כ״דמַאן תַּנָּא ״בַּדָּמִים הַלָּלוּ״ אָסוּר? אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: דְּלָא כְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאִי רַבִּי יְהוּדָה, הָאָמַר: צַד אֶחָד בְּרִבִּית – מוּתָּר.

כ״המָכַר לוֹ בַּיִת, מָכַר לוֹ שָׂדֶה, וְאָמַר לוֹ: ״לִכְשֶׁיִּהְיוּ לִי מָעוֹת הַחְזִירֵם לִי״ – אָסוּר. ״לִכְשֶׁיִּהְיוּ לְךָ מָעוֹת אַחֲזִירֵם לָךְ״ – מוּתָּר. מַאן תַּנָּא? אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: דְּלָא כְּרַבִּי יְהוּדָה. דְּאִי רַבִּי יְהוּדָה, הָאָמַר צַד אֶחָד בְּרִבִּית – מוּתָּר.

כ״ומַאי שְׁנָא רֵישָׁא וּמַאי שְׁנָא סֵיפָא? אָמַר רָבָא: רֵישָׁא – דְּלָא אֲמַר לֵיהּ מִדַּעְתֵּיהּ. סֵיפָא – דְּאָמַר לֵיהּ מִדַּעְתֵּיהּ.

כ״זהָהוּא גַּבְרָא דְּזַבֵּין לֵיהּ אַרְעָא לְחַבְרֵיהּ שֶׁלֹּא בְּאַחְרָיוּת, חַזְיֵיהּ דַּהֲוָה (קָא) עֲצִיב. אֲמַר לֵיהּ: אַמַּאי עֲצִיבַתְּ? אִי טָרְפוּ לַהּ מִינָּךְ, מַגְבֵּינָא לָךְ שׁוּפְרָא, שְׁבָחָא, וּפֵירֵי.

כ״חאָמַר אַמֵּימָר: