בבא מציעא ע״חBava Metzia 78

א׳מִפְּנֵי רָעָתָהּ.

ב׳פְּשִׁיטָא: בָּעֵי לְזַבּוֹנֵי בִּמְאָה וְלָא אַשְׁכַּח, וְזַבֵּין בְּמָאתַיִם, וְקָא עָיֵיל וְנָפֵיק אַזּוּזֵי – לָא קָנֵי. אֶלָּא אִי בָּעֵי לְזַבּוֹנֵי בִּמְאָה וְלָא אַשְׁכַּח, וְאִי טָרַח הֲוָה מַשְׁכַּח, וְלָא טְרַח וְזַבֵּין בְּמָאתַיִם, וְקָא עָיֵיל וְנָפֵיק אַזּוּזֵי – מַאי: כְּמוֹכֵר שָׂדֵהוּ מִפְּנֵי רָעָתָהּ דָּמֵי, אוֹ לָא? תֵּיקוּ.

ג׳שָׂכַר אֶת הַחַמָּר וְאֶת הַקַּדָּר וְכוּ׳ שׂוֹכֵר עֲלֵיהֶן אוֹ מַטְעָן. עַד כַּמָּה שׂוֹכֵר עֲלֵיהֶן? אָמַר רַב נַחְמָן: עַד כְּדֵי שְׂכָרָן.

ד׳אֵיתִיבֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: עַד אַרְבָּעִים וַחֲמִשִּׁים זוּז! אָמַר לֵיהּ: כִּי תַּנְיָא הָהִיא – שֶׁבָּאתָה חֲבִילָה לְיָדוֹ.

ה׳מַתְנִי׳ הַשּׂוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר לְהוֹלִיכוֹ בָּהָר וְהוֹלִיכוֹ בַּבִּקְעָה, בַּבִּקְעָה וְהוֹלִיכוֹ בָּהָר, אֲפִילּוּ זוֹ עֶשֶׂר מִילִין וְזוֹ עֶשֶׂר מִילִין, וּמֵתָה – חַיָּיב. הַשּׂוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר לְהוֹלִיכָהּ בָּהָר וְהוֹלִיכָה בַּבִּקְעָה, אִם הֶחְלִיקָה – פָּטוּר, וְאִם הוּחֲמָה – חַיָּיב. לְהוֹלִיכָהּ בַּבִּקְעָה וְהוֹלִיכָה בָּהָר, אִם הֶחְלִיקָה – חַיָּיב, וְאִם הוּחַמָּה – פָּטוּר, אִם מֵחֲמַת הַמַּעֲלָה – חַיָּיב.

ו׳הַשּׂוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר וְהִבְרִיקָה אוֹ שֶׁנַּעֲשֵׂית אַנְגַּרְיָא – אוֹמֵר לוֹ: הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ. מֵתָה אוֹ נִשְׁבְּרָה – חַיָּיב לְהַעֲמִיד [לוֹ] חֲמוֹר.

ז׳גְּמָ׳ מַאי שְׁנָא רֵישָׁא דְּלָא קָא מְפַלֵּיג, וּמַאי שְׁנָא סֵיפָא דְּקָא מְפַלֵּיג?

ח׳אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי: רֵישָׁא שֶׁמֵּתָה מֵחֲמַת אֲוִיר, דְּאָמְרִינַן אַוֵּירָא דְהַר קַטְלַהּ, וְאָמְרִינַן אַוֵּירָא דְבִקְעָה קַטְלַהּ. רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אָמַר: כְּגוֹן שֶׁמֵּתָה מֵחֲמַת אוּבְצָנָא. רַבָּה אָמַר: כְּגוֹן שֶׁהִכִּישָׁהּ נָחָשׁ.

ט׳רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הָא מַנִּי רַבִּי מֵאִיר הִיא, דְּאָמַר: כׇּל הַמַּעֲבִיר עַל דַּעַת שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת,

י׳נִקְרָא גַּזְלָן.

י״אהֵי רַבִּי מֵאִיר? אִילֵימָא רַבִּי מֵאִיר דְּצַבָּע, דִּתְנַן: הַנּוֹתֵן צֶמֶר לַצַבָּע לִצְבּוֹעַ לוֹ אָדוֹם וּצְבָעוֹ שָׁחוֹר, שָׁחוֹר וּצְבָעוֹ אָדוֹם, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי צַמְרוֹ.

י״ברַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם הַשֶּׁבַח יָתֵר עַל הַיְּצִיאָה – נוֹתֵן לוֹ אֶת הַיְּצִיאָה, וְאִם הַיְּצִיאָה יְתֵירָה עַל הַשֶּׁבַח – נוֹתֵן לוֹ אֶת הַשֶּׁבַח.

י״גמִמַּאי: דִּלְמָא שָׁאנֵי הָתָם דְּקַנְיֵאּ בְּשִׁינּוּי מַעֲשֶׂה?

י״דאֶלָּא הָא רַבִּי מֵאִיר דְּמִגְבַּת פּוּרִים, דְּתַנְיָא: מִגְבַּת פּוּרִים – לְפוּרִים. מִגְבַּת הָעִיר – לְאוֹתָהּ הָעִיר, וְאֵין מְדַקְדְּקִין בַּדָּבָר. אֲבָל לוֹקְחִין אֶת הָעֲגָלִים וְשׁוֹחֲטִין וְאוֹכְלִים אוֹתָן, וְהַמּוֹתָר יִפּוֹל לְכִיס שֶׁל צְדָקָה.

ט״ורַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מִגְבַּת פּוּרִים לְפוּרִים, וְאֵין הֶעָנִי רַשַּׁאי לִיקַּח מֵהֶן רְצוּעָה לְסַנְדָּלוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן הִתְנָה בְּמַעֲמַד אַנְשֵׁי הָעִיר, דִּבְרֵי רַבִּי יַעֲקֹב שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר. וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל מֵיקֵל.

ט״זדִּלְמָא הָתָם נָמֵי, דְּאַדַּעְתָּא דְפוּרִים הוּא דְּיָהֵיב לֵיהּ, אַדַּעְתָּא דְּמִידֵּי אַחֲרִינָא לָא יָהֵיב לֵיהּ.

י״זאֶלָּא הָא רַבִּי מֵאִיר, דְּתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: הַנּוֹתֵן דִּינָר לְעָנִי לִיקַּח לוֹ חָלוּק – לֹא יִקַּח בּוֹ טַלִּית, טַלִּית – לֹא יִקַּח בּוֹ חָלוּק, מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲבִיר עַל דַּעְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת.

י״חוְדִלְמָא שָׁאנֵי הָתָם דְּאָתוּ לְמִחְשְׁדֵיהּ, דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי, אֲמַר פְּלָנְיָא: זָבֵנְינָא לֵיהּ לְבוּשָׁא לִפְלוֹנִי עַנְיָא, וְלָא זְבַן לֵיהּ. אִי נָמֵי, זָבֵנְינָא לֵיהּ גְּלִימָא וְלָא זְבַן לֵיהּ.

י״טאִם כֵּן, לִיתְנֵי: ״מִפְּנֵי הַחֲשָׁד״, מַאי: ״מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲבִיר עַל דַּעְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת״ – שְׁמַע מִינַּהּ מִשּׁוּם דשַׁנִּי הוּא, וְכׇל הַמַּעֲבִיר עַל דַּעַת שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת נִקְרָא גַּזְלָן.

כ׳הַשּׂוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר וְהִבְרִיקָה, מַאי ״וְהִבְרִיקָה״? הָכָא תַּרְגִּימוּ ״נְהוֹרִיתָא״. רָבָא אָמַר: אַבְזְקָת.

כ״אהָהוּא דַּאֲמַר לְהוּ: אַבְזְקָת בְּמֵילָתָא דְּמַלְכָּא, אֲמַרוּ לֵיהּ: בְּמַאי? בְּטַלֵּי כְסַף, אוֹ בְּטַלֵּי דְהַב? אִיכָּא דְּאָמְרִי: בְּטַלֵּי כְסַף אֲמַר, וְקַטְלוּהּ. אִיכָּא דְּאָמְרִי: בְּטַלֵּי דְהַב אֲמַר, וְשַׁבְקוּהּ.

כ״באוֹ שֶׁנַּעֲשֵׂית אַנְגַּרְיָא, אוֹמֵר לוֹ: הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ. אָמַר רַב: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּאַנְגַּרְיָא חוֹזֶרֶת. אֲבָל אַנְגַּרְיָא שֶׁאֵינָהּ חוֹזֶרֶת, חַיָּיב לְהַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר.

כ״גוּשְׁמוּאֵל אָמַר: בֵּין אַנְגַּרְיָא חוֹזֶרֶת בֵּין אַנְגַּרְיָא שֶׁאֵינָהּ חוֹזֶרֶת, אִם בְּדֶרֶךְ הֲלִיכָה נִיטְּלָה – אוֹמֵר לוֹ: הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ. וְאִם לָאו בְּדֶרֶךְ הֲלִיכָתָהּ נִיטְּלָה – חַיָּיב לְהַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר.

כ״דמֵיתִיבִי: הַשּׂוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר וְהִבְרִיקָה אוֹ שֶׁנִּשְׁתַּטְּתָה, אוֹמֵר לוֹ: הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ. מֵתָה אוֹ שֶׁנַּעֲשֵׂית אַנְגַּרְיָא – חַיָּיב לְהַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר.

כ״הבִּשְׁלָמָא לְרַב לָא קַשְׁיָא: כָּאן בְּאַנְגַּרְיָא חוֹזֶרֶת, כָּאן בְּאַנְגַּרְיָא שֶׁאֵינָהּ חוֹזֶרֶת. אֶלָּא לִשְׁמוּאֵל קַשְׁיָא!

כ״ווְכִי תֵּימָא לִשְׁמוּאֵל נָמֵי לָא קַשְׁיָא: כָּאן שֶׁבְּדֶרֶךְ הֲלִיכָתָהּ נִיטְּלָה, כָּאן שֶׁלֹּא בְּדֶרֶךְ הֲלִיכָתָהּ נִיטְּלָה.

כ״זהָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא: רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אִם בְּדֶרֶךְ הֲלִיכָתָהּ נִיטְּלָה, אוֹמֵר לוֹ: הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ, וְאִם לָאו – חַיָּיב לְהַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר. מִכְּלָל דִּלְתַנָּא קַמָּא לָא שָׁאנֵי לֵיהּ!

כ״חאָמַר לְךָ שְׁמוּאֵל: לָאו מִי אִיכָּא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר דְּקָאֵי כְּווֹתִי? אֲנָא דַּאֲמַרִי כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר. אִיבָּעֵית אֵימָא כּוּלָּהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר הִיא, וְחַסּוֹרֵי מִיחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי: הַשּׂוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר וְהִבְרִיקָה אוֹ נִשְׁתַּטֵּית, אוֹמֵר לוֹ: הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ. מֵתָה אוֹ שֶׁנַּעֲשֵׂית אַנְגַּרְיָא – חַיָּיב לְהַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – שֶׁלֹּא בְּדֶרֶךְ הֲלִיכָתָהּ נִיטְּלָה, אֲבָל נִיטְּלָה בְּדֶרֶךְ הֲלִיכָתָהּ – אוֹמֵר לוֹ: הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ.