בבא מציעא פ״גBava Metzia 83

א׳וַאֲפִילּוּ בִּמְקוֹם מִדְרוֹן נָמֵי – הֲתִינַח הֵיכָא דְּלֵיכָּא רְאָיָה, אֲבָל הֵיכָא דְּאִיכָּא רְאָיָה – נַיְתֵי רְאָיָה וְנִפְּטַר. דְּתַנְיָא, אִיסִי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: ״אֵין רֹאֶה שְׁבֻעַת ה׳ תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם״, הָא יֵשׁ רוֹאֶה – יָבִיא רְאָיָה וְיִפָּטֵר.

ב׳וְרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שְׁבוּעָה זוֹ תַּקָּנַת חֲכָמִים הִיא, שֶׁאִם אִי אַתָּה אוֹמֵר כֵּן – אֵין לְךָ אָדָם הַמַּעֲבִיר חָבִית לַחֲבֵירוֹ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם.

ג׳הֵיכִי מִשְׁתְּבַע? אָמַר רָבָא: שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא בְּכַוּוֹנָה שְׁבַרְתִּיהָ. וַאֲתָא רַבִּי יְהוּדָה לְמֵימַר: שׁוֹמֵר חִנָּם יִשָּׁבַע, נוֹשֵׂא שָׂכָר יְשַׁלֵּם, הַאי כְּדִינֵיהּ וְהַאי כְּדִינֵיהּ. וַאֲתָא רַבִּי אֶלְעָזָר לְמֵימַר: אִין, גְּמָרָא כְּרַבִּי מֵאִיר, וּמִיהוּ, תָּמֵיהַּ אֲנִי אִם יְכוֹלִים זֶה וָזֶה לִישָּׁבַע.

ד׳בִּשְׁלָמָא שׁוֹמֵר חִנָּם – מִשְׁתְּבַע שֶׁלֹּא פָּשַׁע בָּהּ. אֶלָּא שׁוֹמֵר שָׂכָר, אַמַּאי מִשְׁתְּבַע? כִּי לָא פְּשַׁע נָמֵי בָּעֵי שַׁלּוֹמֵי. וַאֲפִילּוּ שׁוֹמֵר חִנָּם נָמֵי, הָא תִּינַח בִּמְקוֹם מִדְרוֹן. שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם מִדְרוֹן, מִי מָצֵי מִשְׁתְּבַע שֶׁלֹּא פָּשַׁע?

ה׳וַאֲפִילּוּ בִּמְקוֹם מִדְרוֹן נָמֵי, הָא תִּינַח הֵיכָא דְּלֵיכָּא רְאָיָה, הֵיכָא דְּאִיכָּא רְאָיָה – נַיְתֵי רְאָיָה וְיִפָּטֵר. דְּתַנְיָא, אִיסִי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: ״אֵין רֹאֶה שְׁבֻעַת ה׳ תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם״ הָא יֵשׁ רוֹאֶה – יָבִיא רְאָיָה וְיִפָּטֵר.

ו׳הָהוּא גַּבְרָא דַּהֲוָה קָא מְעַבַּר חָבִיתָא דְחַמְרָא בְּרִיסְתְּקָא דְמָחוֹזָא, וְתַבְרַהּ בְּזִיזָא דְמָחוֹזָא. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא. אֲמַר לֵיהּ: רִיסְתְּקָא דְמָחוֹזָא שְׁכִיחִי בַּהּ אִינָשֵׁי, זִיל, אַיְיתִי רְאָיָה וְאִיפְּטַר. אֲמַר לֵיהּ רַב יוֹסֵף בְּרֵיהּ: כְּמַאן כְּאִיסִי? אֲמַר לֵיהּ: אִין כְּאִיסִי, וּסְבִירָא לַן כְּווֹתֵיהּ.

ז׳הָהוּא גַּבְרָא דַּאֲמַר לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ: זִיל זְבֵין לִי אַרְבַּע מְאָה דַּנֵּי חַמְרָא. אֲזַל זְבַן לֵיהּ. לְסוֹף אֲתָא לְקַמֵּיהּ, אֲמַר לֵיהּ: זְבִינֵי לָךְ אַרְבַּע מְאָה דַּנֵּי חַמְרָא וּתְקִיפוּ לְהוּ.

ח׳אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא, אֲמַר לֵיהּ: אַרְבַּע מְאָה דַּנֵּי חַמְרָא תְּקִיפִי קָלָא אִית לַהּ לְמִילְּתָא, זִיל אַיְיתִי רְאָיָה דְּמֵעִיקָּרָא כִּי מְזַבְּנַתְּ לְהוּ חַמְרָא מְעַלְּיָא הֲוָה, וְאִיפְּטַר. אֲמַר לֵיהּ רַב יוֹסֵף בְּרֵיהּ: כְּמַאן כְּאִיסִי? אֲמַר לֵיהּ: אִין כְּאִיסִי, וּסְבִירָא לַן כְּווֹתֵיהּ.

ט׳אַתְקֵין רַב חִיָּיא בַּר יוֹסֵף בְּסִיכְרָא: הָנֵי דְּדָרוּ בְּאַגְרָא וְאִיתְּבַר – נְשַׁלֵּם פַּלְגָא. מַאי טַעְמָא – נְפִישׁ לְחַד וְזוּטַר לִתְרֵי, קָרוֹב לְאוֹנֶס וְקָרוֹב לִפְשִׁיעָה. בְּדִיגְלָא – מְשַׁלֵּם כּוּלַּהּ.

י׳רַבָּה בַּר בַּר חָנָן תְּבַרוּ לֵיהּ הָנְהוּ שָׁקוֹלָאֵי חָבִיתָא דְחַמְרָא, שְׁקַל לִגְלִימַיְיהוּ. אֲתוֹ אֲמַרוּ לְרַב. אֲמַר לֵיהּ: הַב לְהוּ גְּלִימַיְיהוּ. אֲמַר לֵיהּ דִּינָא הָכִי? אֲמַר לֵיהּ: אִין, ״לְמַעַן תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ טוֹבִים״. יְהַיב לְהוּ גְּלִימַיְיהוּ. אֲמַרוּ לֵיהּ: עַנְיֵי אֲנַן, וְטָרְחִינַן כּוּלֵּהּ יוֹמָא, וְכָפֵינַן, וְלֵית לַן מִידֵּי. אֲמַר לֵיהּ: זִיל הַב אַגְרַיְיהוּ. אֲמַר לֵיהּ דִּינָא הָכִי? אֲמַר לֵיהּ: אִין, ״וְאׇרְחוֹת צַדִּיקִים תִּשְׁמֹר״.

י״אהֲדַרַן עֲלָךְ הַשּׂוֹכֵר אֶת הָאוּמָּנִין

י״במַתְנִי׳ הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֲלִים וְאָמַר לָהֶם לְהַשְׁכִּים וּלְהַעֲרִיב, מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לְהַשְׁכִּים וְשֶׁלֹּא לְהַעֲרִיב – אֵינוֹ רַשַּׁאי לְכוֹפָן. מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לָזוּן – יָזוּן, לְסַפֵּק בִּמְתִיקָה – יְסַפֵּק, הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה.

י״גמַעֲשֶׂה בְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן מַתְיָא שֶׁאָמַר לִבְנוֹ: צֵא שְׂכוֹר לָנוּ פּוֹעֲלִין. הָלַךְ וּפָסַק לָהֶם מְזוֹנוֹת.

י״דוּכְשֶׁבָּא אֵצֶל אָבִיו, אָמַר לוֹ: בְּנִי, אֲפִילּוּ אִם אַתָּה עוֹשֶׂה לָהֶם כִּסְעוּדַת שְׁלֹמֹה בִּשְׁעָתוֹ – לֹא יָצָאתָ יְדֵי חוֹבָתְךָ עִמָּהֶן, שֶׁהֵן בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב. אֶלָּא עַד שֶׁלֹּא יַתְחִילוּ בִּמְלָאכָה צֵא וֶאֱמוֹר לָהֶם: עַל מְנָת שֶׁאֵין לָכֶם עָלַי אֶלָּא פַּת וְקִטְנִית בִּלְבָד. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר, הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה.

ט״וגְּמָ׳ פְּשִׁיטָא! לָא צְרִיכָא דִּטְפָא לְהוּ אַאַגְרַיְיהוּ. מַהוּ דְּתֵימָא, אֲמַר לְהוּ: הָא דִּטְפַאי לְכוּ אַאַגְרַיְיכוּ אַדַּעְתָּא דְּמַקְדְּמִיתוּ וּמְחַשְּׁכִיתוּ בַּהֲדַאי, קָא מַשְׁמַע לַן דַּאֲמַרוּ לֵיהּ: הַאי דִּטְפֵת לַן – אַדַּעְתָּא דְּעָבְדִינַן לָךְ עֲבִידְתָּא שַׁפִּירְתָּא.

ט״זאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ:

י״זפּוֹעֵל בִּכְנִיסָתוֹ מִשֶּׁלּוֹ, בִּיצִיאָתוֹ מִשֶּׁל בַּעַל הַבַּיִת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן וְאֶל מְעוֹנֹתָם יִרְבָּצוּן. יֵצֵא אָדָם לְפׇעֳלוֹ וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב״.

י״חוְלִיחְזֵי הֵיכִי נְהִיגִי – בְּעִיר חֲדָשָׁה. וְנִיחְזֵי מֵהֵיכָא קָא אָתוּ – בְּנָקוֹטָאֵי. אִיבָּעֵית אֵימָא: דְּאָמַר לְהוּ – דְּאָגְרִיתוּ לִי כְּפוֹעֵל דְּאוֹרָיְיתָא.

י״טדָּרֵשׁ רַבִּי זֵירָא וְאָמְרִי לַהּ, תָּנֵי רַב יוֹסֵף: מַאי דִּכְתִיב ״תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה בּוֹ תִרְמֹשׂ כׇּל חַיְתוֹ יָעַר״. ״תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה״ – זֶה הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁדּוֹמֶה לְלַיְלָה. ״בּוֹ תִרְמֹשׂ כׇּל חַיְתוֹ יָעַר״ – אֵלּוּ רְשָׁעִים שֶׁבּוֹ, שֶׁדּוֹמִין לְחַיָּה שֶׁבַּיַּעַר.

כ׳״תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן וְאֶל מְעוֹנֹתָם יִרְבָּצוּן״. ״תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ״ – לַצַּדִּיקִים, ״יֵאָסֵפוּן״ – רְשָׁעִים לְגֵיהִנָּם, ״וְאֶל מְעוֹנֹתָם יִרְבָּצוּן״ – אֵין לָךְ כׇּל צַדִּיק וְצַדִּיק שֶׁאֵין לוֹ מָדוֹר לְפִי כְבוֹדוֹ. ״יֵצֵא אָדָם לְפׇעֳלוֹ״ – יֵצְאוּ צַדִּיקִים לְקַבֵּל שְׂכָרָן, ״וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב״ – בְּמִי שֶׁהִשְׁלִים עֲבוֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב.

כ״ארַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אַשְׁכַּח לְהָהוּא פַּרְהַגְוָנָא דְּקָא תָפֵיס גַּנָּבֵי, אֲמַר לֵיהּ: הֵיכִי יָכְלַתְּ לְהוּ, לָאו כְּחֵיוָתָא מְתִילִי, דִּכְתִיב: ״בּוֹ תִרְמֹשׂ כׇּל חַיְתוֹ יָעַר״? אִיכָּא דְּאָמְרִי מֵהַאי קְרָא קָאָמַר לֵיהּ: ״יֶאֱרֹב בַּמִּסְתָּר כְּאַרְיֵה בְסֻכֹּה״. דִּלְמָא שָׁקְלַתְּ צַדִּיקֵי וְשָׁבְקַתְּ רַשִּׁיעֵי?

כ״באֲמַר לֵיהּ: וּמַאי אֶעֱבֵיד? הַרְמָנָא דְמַלְכָּא הוּא. אֲמַר: תָּא אַגְמְרָךְ הֵיכִי תַּעֲבֵיד. עוּל בְּאַרְבַּע שָׁעֵי לְחָנוּתָא, כִּי חָזֵית אִינִישׁ דְּקָא שָׁתֵי חַמְרָא וְקָא נָקֵיט כָּסָא בִּידֵיהּ וְקָא מְנַמְנֵם, שְׁאוֹל עִילָּוֵיהּ.

כ״גאִי צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן הוּא וְנָיֵים – אקַדּוֹמֵי קַדֵּים לְגִרְסֵיהּ. אִי פּוֹעֵל הוּא – קָדֵים קָא עָבֵיד עֲבִידְתֵּיהּ, וְאִי עֲבִידְתֵּיהּ בְּלֵילְיָא – רַדּוֹדֵי רַדֵּיד. וְאִי לָא – גַּנָּבָא הוּא וְתִפְסֵיהּ.

כ״דאִישְׁתְּמַע מִילְּתָא בֵּי מַלְכָּא, אֲמַרוּ: קַרְיָינָא דְאִיגַּרְתָּא אִיהוּ לֶיהֱוֵי פַּרְוַנְקָא. אַתְיוּהּ לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, וְקָא תָפֵיס גַּנָּבֵי וְאָזֵיל. שְׁלַח לֵיהּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה חוֹמֶץ בֶּן יַיִן! עַד מָתַי אַתָּה מוֹסֵר עַמּוֹ שֶׁל אֱלֹהֵינוּ לַהֲרִיגָה?

כ״השְׁלַח לֵיהּ: קוֹצִים אֲנִי מְכַלֶּה מִן הַכֶּרֶם. שְׁלַח לֵיהּ: יָבֹא בַּעַל הַכֶּרֶם וִיכַלֶּה אֶת קוֹצָיו. יוֹמָא חַד פְּגַע בֵּיהּ הָהוּא כּוֹבֵס, קַרְיֵיהּ ״חוֹמֶץ בֶּן יַיִן״. אָמַר: מִדַּחֲצִיף כּוּלֵּי הַאי – שְׁמַע מִינַּהּ רַשִּׁיעָא הוּא. אֲמַר לְהוּ: תִּפְסוּהּ. תַּפְסוּהּ.

כ״ולְבָתַר דְּנָח דַּעְתֵּיהּ, אֲזַל בָּתְרֵיהּ לְפָרוֹקֵיהּ וְלָא מָצֵי. קָרֵי עֲלֵיהּ: ״שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ״. זַקְפוּהּ. קָם תּוּתֵי זְקִיפָא וְקָא בָכֵי. אֲמַרוּ לֵיהּ: רַבִּי, אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ שֶׁהוּא וּבְנוֹ בָּעֲלוּ נַעֲרָה מְאוֹרָסָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים.

כ״זהִנִּיחַ יָדוֹ עַל בְּנֵי מֵעָיו אָמַר: שִׂישׂוּ בְּנֵי מֵעַי, שִׂישׂוּ! וּמָה סְפֵיקוֹת שֶׁלָּכֶם כָּךְ, וַדָּאוֹת שֶׁלָּכֶם – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. מוּבְטָח אֲנִי בָּכֶם, שֶׁאֵין רִמָּה וְתוֹלֵעָה שׁוֹלֶטֶת בָּכֶם.

כ״חוַאֲפִילּוּ הָכִי לָא מְיַיתְּבָא דַּעְתֵּיהּ. אַשְׁקְיוּהּ סַמָּא דְשִׁינְתָּא וְעַיְּילוּהּ לְבֵיתָא דְשֵׁישָׁא וּקְרַעוּ לִכְרֵיסֵיהּ. הֲווֹ מַפְּקִי מִינֵּיהּ דִּיקּוּלֵי דִּיקּוּלֵי דְּתַרְבָּא וּמוֹתְבִי בְּשִׁמְשָׁא בְּתַמּוּז וְאָב וְלָא מַסְרְחִי.

כ״טכֹּל תַּרְבָּא נָמֵי לָא (סריח) [מַסְרַח]! כֹּל תַּרְבָּא (לָא סְרִיחַ), [כִּי אִית בֵּהּ] שֻׁרְיָקֵי סֻמָּקֵי מַסְרַח. הָכָא, אַף עַל גַּב דְּאִכָּא שֻׁרְיָקֵי סֻמָּקֵי – לָא מַסְרַח. קָרֵי אַנַּפְשֵׁהּ: ״אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח״.

ל׳וְאַף רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי מְטָא