בבא מציעא צ״ג בBava Metzia 93b

א׳הָא נְטַר כִּדְנָטְרִי אִינָשֵׁי. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אֶלָּא מֵעַתָּה, עָל לְמָתָא בְּעִידָּנָא דְּעָיְילִי אִינָשֵׁי – הָכִי נָמֵי דְּפָטוּר?! אֲמַר לֵיהּ: אִין. גְּנָא פּוּרְתָּא בְּעִידָּנָא דְּגָנוּ אִינָשֵׁי – הָכִי נָמֵי דְּפָטוּר?! אֲמַר לֵיהּ: אִין.

ב׳אֵיתִיבֵיהּ: אֵלּוּ הֵם אוֹנָסִין שֶׁשּׁוֹמֵר שָׂכָר פָּטוּר עֲלֵיהֶן – כְּגוֹן: ״וַתִּפֹּל שְׁבָא וַתִּקָּחֵם וְאֶת הַנְּעָרִים הִכּוּ לְפִי חָרֶב״. אֲמַר לֵיהּ: הָתָם בְּחַזָּנֵי מָתָא.

ג׳אֵיתִיבֵיהּ: עַד מָתַי שׁוֹמֵר שָׂכָר חַיָּיב לִשְׁמוֹר – עַד כְּדֵי ״הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב וְקֶרַח בַּלַּיְלָה״. אֲמַר לֵיהּ: הָתָם נָמֵי בְּחַזָּנֵי מָתָא. אֲמַר לֵיהּ: אַטּוּ יַעֲקֹב אָבִינוּ חַזַּן מָתָא הֲוָה! דַּאֲמַר לֵיהּ לְלָבָן: נְטַרִי לָךְ נְטִירוּתָא יַתִּירְתָּא כְּחַזָּנֵי מָתָא.

ד׳אֵיתִיבֵיהּ: רוֹעֶה שֶׁהָיָה רוֹעֶה וְהִנִּיחַ עֶדְרוֹ וּבָא לָעִיר, בָּא זְאֵב וְטָרַף, וּבָא אֲרִי וְדָרַס – אֵין אוֹמְרִים: אִילּוּ הָיָה שָׁם הָיָה מַצִּיל. אֶלָּא אוֹמְדִין אוֹתוֹ: אִם יָכוֹל לְהַצִּיל – חַיָּיב, אִם לָאו – פָּטוּר.

ה׳מַאי לָאו דְּעָל בְּעִידָּנָא דְּעָיְילִי אִינָשֵׁי? לָא, דְּעָל בְּעִידָּנָא דְּלָא עָיְילִי אִינָשֵׁי. אִי הָכִי, אַמַּאי פָּטוּר? תְּחִילָּתוֹ בִּפְשִׁיעָה וְסוֹפוֹ בְּאוֹנֶס, חַיָּיב!

ו׳דִּשְׁמַע קָל אַרְיָה וְעָל. אִי הָכִי, אוֹמְדִין אוֹתוֹ? מַאי הֲוָה לֵיהּ לְמֶעְבַּד?! הָיָה לוֹ לְקַדֵּם בְּרוֹעִים וּבְמַקְלוֹת.

ז׳אִי הָכִי, מַאי אִירְיָא שׁוֹמֵר שָׂכָר? אֲפִילּוּ שׁוֹמֵר חִנָּם נָמֵי, דְּהָא מָר הוּא דְּאָמַר: שׁוֹמֵר חִנָּם שֶׁהָיָה לוֹ לְקַדֵּם בְּרוֹעִים וּבְמַקְלוֹת וְלֹא קִידֵּם – חַיָּיב. שׁוֹמֵר חִנָּם בְּחִנָּם, שׁוֹמֵר שָׂכָר בְּשָׂכָר.

ח׳וְעַד כַּמָּה? עַד כְּדֵי דְמֵיהֶן. וְהֵיכָן מָצִינוּ בְּשׁוֹמֵר שָׂכָר שֶׁחַיָּיב בָּאוֹנָסִין? דַּהֲדַר שָׁקֵיל דְּמֵיהֶן מִבַּעַל הַבַּיִת.

ט׳אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: אִי הָכִי, מַאי אַהֲנִי לֵיהּ מִינַּהּ? נָפְקָא מִינַּהּ לְכוּשְׁרָא דְחֵיוָתָא. אִי נָמֵי לְטִרְחָא יַתִּירְתָּא.

י׳רַב חִסְדָּא וְרַבָּה בַּר רַב הוּנָא לָא סְבִירָא לְהוּ הָא דְּרַבָּה, דְּאָמְרִי: לְהָכִי יְהַבִי לָךְ אַגְרָא, לְנַטּוֹרֵי לִי נְטִירוּתָא יַתִּירְתָּא.

י״אבַּר אַדָּא סָבוֹלָאָה (הָוֵי) [הֲוָה] קָא מְעַבַּר חֵיוָתָא אַגַּמְלָא דְנַרֶשׁ. דְּחַפָה חֲדָא לַחֲבֶרְתַּהּ וּשְׁדָיתַהּ בְּמַיָּא. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב פָּפָּא, חַיְּיבֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: מַאי הֲוָה לִי לְמֶעְבַּד? אֲמַר לֵיהּ: אִבְּעִי לָךְ לְעַבּוֹרֵי חֲדָא חֲדָא. אֲמַר לֵיהּ: יָדְעַתְּ בֵּיהּ בְּבַר אֲחָתָיךְ דְּמָצֵי (ל)מְעַבַּר חֲדָא חֲדָא? אֲמַר לֵיהּ: כְּבָר צְוַוחוּ קַמָּאֵי דְקַמָּךְ וְלָא אִיכָּא דְּאַשְׁגַּח בְּהוּ.

י״באַיְבוּ אַפְקֵיד כִּיתָּנָא בֵּי רוּנְיָא. אֲזַל שַׁבּוּ שַׁמְטֵיהּ מִינֵּיהּ. לְסוֹף הוּכַּר הַגַּנָּב. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן, חַיְּיבֵיהּ. לֵימָא פְּלִיגָא דְּרַב הוּנָא בַּר אָבִין?

י״גדִּשְׁלַח רַב הוּנָא בַּר אָבִין: נִגְנְבָה בְּאוֹנֶס וְאַחַר כָּךְ הוּכַּר הַגַּנָּב, אִם שׁוֹמֵר חִנָּם הוּא – רָצָה נִשְׁבָּע, רָצָה עוֹשֶׂה עִמּוֹ דִּין. אִם שׁוֹמֵר שָׂכָר הוּא – עוֹשֶׂה עִמּוֹ דִּין וְאֵינוֹ נִשְׁבָּע.

י״דאָמַר רָבָא: הָתָם גַּבְרֵי דְּפַרְמוּסְקָא הֲווֹ קָיְימִי, דְּאִי רְמָא קָלָא הֲווֹ אָתוּ וּמַצְּלִין לֵיהּ.

ט״ומַתְנִי׳ זְאֵב אֶחָד – אֵינוֹ אוֹנֶס. שְׁנֵי זְאֵבִים – אוֹנֶס. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בִּשְׁעַת מִשְׁלַחַת זְאֵבִים, אַף זְאֵב אֶחָד אוֹנֶס.

ט״זשְׁנֵי כְלָבִים – אֵינוֹ אוֹנֶס. יָדוּעַ הַבַּבְלִי אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: מֵרוּחַ אַחַת – אֵינוֹ אוֹנֶס, מִשְׁתֵּי רוּחוֹת – אוֹנֶס. הַלִּסְטִים – הֲרֵי זֶה אוֹנֶס. הָאֲרִי הַדּוֹב וְהַנָּמֵר וְהַבַּרְדְּלָס וְהַנָּחָשׁ – הֲרֵי אֵלּוּ אוֹנֶס.

י״זאֵימָתַי – בִּזְמַן שֶׁבָּאוּ מֵאֲלֵיהֶן. אֲבָל הוֹלִיכָן לִמְקוֹם גְּדוּדֵי חַיָּה וְלִסְטִים – אֵינוֹ אוֹנֶס.

י״חמֵתָה כְּדַרְכָּהּ – הֲרֵי זֶה אוֹנֶס. סִגְּפָהּ וָמֵתָה – אֵינוֹ אוֹנֶס. עָלְתָה לְרָאשֵׁי צוּקִין וְנָפְלָה – הֲרֵי זֶה אוֹנֶס. הֶעֱלָהּ לְרָאשֵׁי צוּקִין וְנָפְלָה וָמֵתָה – אֵינוֹ אוֹנֶס.

י״טגְּמָ׳ וְהָתַנְיָא: זְאֵב אֶחָד – אוֹנֶס! אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: הָהִיא בִּשְׁעַת מִשְׁלַחַת זְאֵבִים, וְרַבִּי יְהוּדָה הִיא.

כ׳הַלִּסְטִים – הֲרֵי זֶה אוֹנֶס. אַמַּאי? לוֹקֵי גַּבְרָא לַהֲדֵי גַּבְרָא! אָמַר רַב: בְּלִסְטִים מְזוּיָּין.

כ״אאִיבַּעְיָא לְהוּ: לִסְטִים מְזוּיָּין וְרוֹעֶה מְזוּיָּין, מַהוּ? מִי אָמְרִינַן אוֹקֵי גַּבְרָא לַהֲדֵי גַּבְרָא, אוֹ דִלְמָא: הַאי מָסַר נַפְשֵׁיהּ, וְהַאי לָא מָסַר נַפְשֵׁיהּ? מִסְתַּבְּרָא דְּהַאי מָסַר נַפְשֵׁיהּ, וְהַאי לָא מָסַר נַפְשֵׁיהּ. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרָבָא: אַשְׁכְּחֵיהּ רוֹעֶה, וַאֲמַר לֵיהּ: גַּנָּבָא סַרְיָא! בְּדוּכְתָּא פְּלָנְיָא יְתִיבִינַן,