בבא מציעא צ״חBava Metzia 98

א׳דְּאָמַר רָבָא: ״מָנֶה לִי בְּיָדְךָ״, וְהַלָּה אוֹמֵר: אֵין לְךָ בְּיָדִי אֶלָּא חֲמִשִּׁים, וְהַשְּׁאָר אֵינִי יוֹדֵעַ. מִתּוֹךְ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִישָּׁבַע – מְשַׁלֵּם.

ב׳מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ רֵישָׁא בִּשְׁתַּיִם וְסֵיפָא בְּשָׁלֹשׁ.

ג׳רֵישָׁא בִּשְׁתַּיִם – דַּאֲמַר לֵיהּ: שְׁתֵּי פָרוֹת מָסַרְתִּי לָךְ, פַּלְגֵיהּ דְּיוֹמָא בִּשְׁאֵילָה, וּפַלְגֵיהּ דְּיוֹמָא בִּשְׂכִירוּת. אִי נָמֵי: חַד יוֹמָא בִּשְׁאֵילָה, וְחַד יוֹמָא בִּשְׂכִירוּת, וּמֵתוּ תַּרְוַיְיהוּ בְּעִידָּן שְׁאֵילָה.

ד׳וַאֲמַר לֵיהּ שׁוֹאֵל: חֲדָא – אִין, בְּעִידָּן שְׁאֵילָה מֵתָה, וְאִידַּךְ – לָא יָדַעְנָא אִי בְּעִידָּן שְׁאֵילָה מֵתָה וְאִי בְּעִידָּן שְׂכִירוּת מֵתָה, דְּמִתּוֹךְ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִישָּׁבַע – מְשַׁלֵּם.

ה׳וְסֵיפָא בְּשָׁלֹשׁ – דַּאֲמַר לֵיהּ: שָׁלֹשׁ פָּרוֹת נָתַתִּי לָךְ, שְׁתַּיִם בִּשְׁאֵילָה וְאַחַת בִּשְׂכִירוּת, וָמֵתוּ הָנֵי תַּרְתֵּי דִּשְׁאֵילָה, וַאֲמַר לֵיהּ שׁוֹאֵל: אִין, חֲדָא דִּשְׁאֵילָה מֵתָה, אִידַּךְ – לָא יָדַעְנָא אִי דִּשְׁאֵילָה מֵתָה וּדְקָיְימָא דִּשְׂכִירוּת הִיא, אִי דִּשְׂכִירוּת מֵתָה וְהָא דְּקָיְימָא דִּשְׁאֵילָה הִיא, וּמִתּוֹךְ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִישָּׁבַע – מְשַׁלֵּם.

ו׳וּלְרָמֵי בַּר חָמָא, דְּאָמַר: אַרְבָּעָה שׁוֹמְרִים צְרִיכִין כְּפִירָה בְּמִקְצָת וְהוֹדָאָה בְּמִקְצָת, מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ רֵישָׁא בְּשָׁלֹשׁ וְסֵיפָא בְּאַרְבַּע.

ז׳רֵישָׁא בְּשָׁלֹשׁ – דַּאֲמַר לֵיהּ: שָׁלֹשׁ פָּרוֹת נָתַתִּי לְךָ, פַּלְגֵיהּ דְּיוֹמָא בִּשְׁאֵלָה וּפַלְגֵיהּ דְּיוֹמָא בִּשְׂכִירוּת, אִי נָמֵי חַד יוֹמָא בִּשְׁאֵלָה וְחַד יוֹמָא בִּשְׂכִירוּת, וּמֵתוּ תְּלָת כּוּלְּהוּ בְּעִידָּן שְׁאֵילָה,

ח׳וַאֲמַר לֵיהּ שׁוֹאֵל: חֲדָא – לֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם. וַחֲדָא – אִין, בְּעִידָּן שְׁאֵילָה מֵתָה, וְאִידַּךְ – לָא יָדַעְנָא אִי בְּעִידָּן שְׁאֵילָה מֵתָה וְאִי בְּעִידָּן שְׂכִירוּת מֵתָה, דְּמִתּוֹךְ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִישָּׁבַע – מְשַׁלֵּם.

ט׳סֵיפָא בְּאַרְבַּע – דַּאֲמַר לֵיהּ: אַרְבַּע פָּרוֹת נָתַתִּי לְךָ, שָׁלֹשׁ בִּשְׁאֵלָה, חֲדָא בִּשְׂכִירוּת, וּמֵתוּ הָנָךְ שָׁלֹשׁ דִּשְׁאֵלָה. וַאֲמַר לֵיהּ

י׳שׁוֹאֵל: חֲדָא – לֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם. וַחֲדָא – אִין, דִּשְׁאֵלָה מֵתָה, וְאִידַּךְ – לָא יָדַעְנָא אִי דִּשְׂכִירוּת מֵתָה וּדְקָיְימָא דִּשְׁאֵלָה, אוֹ דִּשְׁאֵלָה מֵתָה וּדְקָיְימָא דִּשְׂכִירוּת, דְּמִתּוֹךְ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִישָּׁבַע – מְשַׁלֵּם.

י״אזֶה אוֹמֵר שְׁאוּלָה, וְזֶה אוֹמֵר שְׂכוּרָה – יִשָּׁבַע הַשּׂוֹכֵר שֶׁשְּׂכוּרָה מֵתָה.

י״בוְאַמַּאי? מַה שֶּׁטְּעָנוֹ – לֹא הוֹדָה לוֹ, וּמַה שֶּׁהוֹדָה לוֹ – לֹא טְעָנוֹ! אָמַר עוּלָּא: עַל יְדֵי גִּלְגּוּל.

י״גדַּאֲמַר לֵיהּ: אִישְׁתְּבַע לִי אֵיזוֹ מִיהַת דִּכְדַרְכָּהּ מֵתָה, וּמִיגּוֹ דְּמִישְׁתְּבַע דִּכְדַרְכָּהּ מֵתָה, מִישְׁתְּבַע נָמֵי דִּשְׂכוּרָה מֵתָה.

י״דזֶה אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ וְזֶה אוֹמֵר כּוּ׳. הָא מַנִּי – סוֹמְכוֹס הִיא, דְּאָמַר: מָמוֹן הַמּוּטָּל בְּסָפֵק – חוֹלְקִין.

ט״ובָּעֵי רַבִּי אַבָּא בַּר מֶמֶל: שְׁאָלָהּ בִּבְעָלִים, שְׂכָרָהּ שֶׁלֹּא בִּבְעָלִים, מַהוּ?

ט״זמִי אָמְרִינַן שְׁאֵילָה לְחוֹדַהּ קָיְימָא וּשְׂכִירוּת לְחוֹדַהּ קָיְימָא, אוֹ דִלְמָא שְׂכִירוּת בִּשְׁאֵלָה מֵישָׁךְ שָׁיְיכִי, דְּהָא מִיחַיַּיב בִּגְנֵיבָה וַאֲבֵידָה?

י״זאִם תִּמְצָא לוֹמַר שְׂכִירָה בִּשְׁאֵלָה מֵישָׁךְ שָׁיְיכִי, שְׂכָרָהּ בִּבְעָלִים שְׁאָלָהּ שֶׁלֹּא בִּבְעָלִים, מַהוּ?

י״חשְׁאֵלָה בִּשְׂכִירוּת וַדַּאי לָא שָׁיְיכָא, אוֹ דִלְמָא כֵּיוָן דְּשָׁיְיכָא בְּמִקְצָת, כְּמַאן דְּשָׁיְיכָא בְּכוּלַּהּ דָּמֵי?

י״טאִם תִּמְצָא לוֹמַר לָא אָמְרִינַן כֵּיוָן דְּשָׁיְיכָא בְּמִקְצָת כְּמַאן דְּשָׁיְיכָא בְּכוּלַּהּ דָּמֵי: שְׁאָלָהּ בִּבְעָלִים וּשְׂכָרָהּ שֶׁלֹּא בִּבְעָלִים, וְחָזַר וּשְׁאָלָהּ, מַהוּ?

כ׳הֲדַר אָתְיָא לַהּ שְׁאֵלָה לְדוּכְתַּהּ, אוֹ דִלְמָא אִפְּסִיקָא לַהּ שְׂכִירוּת בֵּינֵי וּבֵינֵי?

כ״אשְׂכָרָהּ בִּבְעָלִים וּשְׁאָלָהּ וְחָזַר וּשְׂכָרָהּ, מַהוּ? מִי אָמְרִינַן אָתְיָא לַהּ שְׂכִירוּת לְדוּכְתַּהּ, אוֹ דִלְמָא אִפְּסִיקָא לַהּ שְׁאֵלָה בֵּינֵי וּבֵינֵי?

כ״בתֵּיקוּ.

כ״גמַתְנִי׳ הַשּׁוֹאֵל אֶת הַפָּרָה וְשִׁלְּחָהּ לוֹ בְּיַד בְּנוֹ בְּיַד עַבְדּוֹ בְּיַד שְׁלוּחוֹ, אוֹ בְּיַד בְּנוֹ בְּיַד עַבְדּוֹ בְּיַד שְׁלוּחוֹ שֶׁל שׁוֹאֵל וּמֵתָה – פָּטוּר.

כ״דאָמַר לוֹ הַשּׁוֹאֵל: שַׁלְּחָהּ לִי בְּיַד בְּנִי, בְּיַד עַבְדִּי, בְּיַד שְׁלוּחִי, אוֹ בְּיַד בִּנְךָ, בְּיַד עַבְדְּךָ, בְּיַד שְׁלוּחֶךָ, אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ הַמַּשְׁאִיל: הֲרֵינִי מְשַׁלְּחָהּ לְךָ בְּיַד בְּנִי, בְּיַד עַבְדִּי, בְּיַד שְׁלוּחִי, אוֹ בְּיַד בִּנְךָ, בְּיַד עַבְדְּךָ, בְּיַד שְׁלוּחֶךָ, וְאָמַר לוֹ הַשּׁוֹאֵל: שַׁלַּח, וְשִׁלְּחָהּ וּמֵתָה – חַיָּיב.

כ״הוְכֵן בְּשָׁעָה שֶׁמַּחְזִירָהּ.