באר מים חיים, דברים א׳:י״אBe'er Mayim Chaim, Deuteronomy 1:11
א׳ה' אלהי אבותיכם וגו'. כשאתם בבחינת שה' הוא אלהי אבותיכם לבד ואתם יורשים זכות אבות. הנה יוסף עליכם ככם אלף פעמים כלומר מוכרח אני לברך אתכם בבחינת מדה וגבול כמאמר חז"ל (בספרי על פסוק זה) שאמרו ישראל למשה קצבה אתה נותן לברכתינו וכו' אמר, לא. זו משלי אבל הוא יברך אתכם וכו'. ולכאורה אינו מובן וכי מה איכפת לו לברכה משלו עד אין שיעור וערך. ואמנם שאמר להם כי ח"ו כשאינכם בבחינת עושים רצונו של מקום יתברך על השלימות הראוי לא שייך לומר ככוכבי השמים לרוב כי אתם נכנסין בגבול, ומוכרח אני ליתן קצבה לברכותיכם שיוסף עליכם ככם אלף פעמים. וזו הוא משלי, שעתה לפי העת הזאת לא אוכל לברך אתכם יותר, אבל הלואי שתזכו אשר ויברך אתכם כאשר דיבר לכם. שתזכו להדבק בו יתברך ויברך אתכם בברכה שאין לה שיעור וערך כאשר דיבר לאברהם אשר אם יוכל איש למנות וגו'. והנה תחילה כלל ב' הדברים במאמר אחד באומרו לא אוכל כנאמר ועתה פירש להם בפירוש כי על ידי חטאם גרמו. אשר,
1
