באר מים חיים, דברים א׳:ט׳Be'er Mayim Chaim, Deuteronomy 1:9
א׳ואומר אליכם בעת ההוא לאמר לא אוכל לבדי שאת אתכם וגו'. כלומר הנה תיכף אחר החטא אמרתי לא אוכל וגו' שאת אתכם. כי קודם החטא לא אמרתי כלל זה כי לא הייתם צריכים אלי. ואחר החטא הכביד משאכם עלי לצאת ולבוא לפניכם לכפר על כל חטאתכם וכבד הוא ממני ולא אוכל לבדי וגו' עד שאמר הקב"ה (במדבר י"א, ט"ז) אספה לי שבעים איש מזקני ישראל וגו'.
1
ב׳ולהבין מלת לאמר הנאמר כאן שאין לו פירוש. נראה על פי מה שכתב הרב המובהק בעל ספר מעשה ה' במה שאמר יתרו למשה (שמות י"ח, י"ח-י"ט) נבל תבול וגו' כי כבד ממך הדבר לא תוכל עשוהו לבדך וגו' איעצך ויהי אלהים עמך וגו'. פירוש אם אתה עושה הדבר הזה לבדך במה שאתה יושב לבדך לשפוט את העם בלתי צויית הקב"ה אליך בזה, הנה כבד ממך הדבר. כי אם היית מצווה בזה מאתו וברשותו. אז היתה עזרתו אליך ובקל היית עושהו אבל לא תוכל עשוהו לבדך בלתי צויית אלוה בזה. על כן איעצך ויהי אלהים עמך. ופירוש שיסכים עמו יתברך בזה ואז תוכל עשוהו. ועל כן ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל וגו'. כלומר תראה אם יעכב הקב"ה לך למנות שופטים או לא. ועל כן סיים (שם שם, כ"ב-כ"ג) וכל הדבר הקטן ישפטו הם והקל מעליך ונשאו אתך אם את הדבר הזה תעשה וצוך אלהים ויכלת עמוד וגם כל העם הזה וגו'. כלומר אתה תבחר ותקרב ראשי אלפי ישראל בכדי להקל מעליך. ואך אם את הדבר הזה תעשה וצוך אלהים כלומר אם תעשה אתה לבדך כל הדבר הזה שאתה רוצה להשליך עליהם, ואך וצוך אלהים שהוא יצוה לך שדוקא אתה לבדך תעשה, ויעכב על ידך מניית דיינים. אז ויכלת עמוד וגם כל העם הזה וגו' כי הוא יסייעך וכו'.
2
ג׳והנה משה רבינו גם הוא היה רצונו בזה שלא יתמנו עליהם ראשים אחרים וכאשר שמעתי מאדמו"ר הרב הקדוש איש אלהים מופת הדור ופלאו המנוח מוהר"ר יחיאל מיכל זצללה"ה מגיד מישרים מק"ק זלאטשוב שאמר בפירוש מה שאמר משה (במדבר י"א, י"א) ולמה לא מצאתי חן בעיניך לשום את משא כל העם הזה עלי וגו'. פירוש למה לא מצאתי חן הזה בעיניך שתשים באמת את משא כל העם הזה עלי ולעכבני ממניית ראשים אחרים עליהם והיה טוב להם אז מעתה. כי ישראל נמשכין אחר הראשים שבהם ואי רישא דעמא זכאי כולא עמא זכאי כמו שאיתא בזוה"ק (חלק ב', קצ"ח. חלק ג', קי"ד.). ואמנם האמת הוא מה שלא עיכבו הקב"ה בזה הוא מחמת שישראל רצו מאוד במניית דיינים להנאתם כמו שכתוב (לקמן פסוק י"ד) טוב הדבר אשר דברת לעשות ואמרו חז"ל (ספרי על פסוק זה) שהיה להם להשיב משה רבינו ממי נאה ללמוד ממך או מתלמידך וכו' עד אומרים עכשיו יתמנו עלינו דיינים הרבה אם אין מכירנו אנו מביאין לו דורן והוא נושא לנו פנים וכו'. ובדבר הזה שיש בו טוב ורע ניתן הבחירה לבני אדם וכאשר בחרו בדיינים להנאתם לא היה אפשר להקב"ה לעכב.
3
ד׳והנה ידוע אשר מלת לאמר מורה על לשון הבנה. ולזה אמר להם כאן ואומר אליכם וגו' לאמר לא אוכל לבדי וגו' פירוש שהיה לכם לשים על לב לומר מה לו למשה רבינו לומר לנו בדבר הזה הלא מלך הוא והכל בידו, וכרצונו וחפצו יעשה ומי יעכב על ידו. אם לא שרצונו הטוב להיפוך שאנו נעכב על ידו לומר ממי נאה ללמוד, ואז על ידי בחירתינו באתערותא דלתתא יפעל למעלה שהקב"ה יעכבהו ויצוהו על זה, ואז הוא לבדו יוכל עשוהו כי הוא יסייעהו. וזה אומרו ואומר וגו' לאמר וגו', פירוש שבכוון זה אמרתי לכם בכדי שתבינו עיקר כוונתי אשר לא אוכל אנכי לבדי בלתי ציוית והסכמת הקב"ה לשאת אתכם. ואתם תגרמו שיהיה ציויו יתברך בזה, כשאתם תעכבו ותבחרו בטוב, יתער עובדא לעילא שאהיה מצווה ועושה, ואז אוכל לשאת אתו עמו ברוך הוא ואתם לא די שלא עכבתם אלא אף הוספתם על דברי ואמרתם טוב הדבר אשר דברת לעשות. פירוש זה הדבר אשר דברת, טוב לעשות כן בעשיה מפורשת כדי שיתחזק הבחירה בזה ויתעורר יותר פעולה זו למעלה שלא יעכב הקב"ה כביכול בזה, וַאֲמַנֵם דוקא עוד ממונים אחרים בלעדי. ולפי שכלל באומרו לא אוכל אנכי לבדי שאת אתכם לומר שעבור חטאם שנסעו מהר ה' לא היה יכול לשאת אותם עליו כנאמר. על כן אמר להם,
4
