באר מים חיים, דברים י״א:כ״חBe'er Mayim Chaim, Deuteronomy 11:28

א׳והקללה אם לא תשמעו אל מצוות וגו'. כלומר אם לא תשמעו שבהמצוות יש ה' אלהיכם שתעשו אותן למען שמו באהבה. כי אם שתערבו בהם מכל השטותים ולתפארת ולנוי מבני אדם גם בני איש. או באין ברירה להיות שכל העולם כולו הולכין לבית המדרש ומתפללים ומניחים ציצית ותפילין ואם לא יעשה הוא גם כן כמוהם, יבדל מקהל ישראל ויתבזה. או סתם מצות אנשים מלומדה להיות שכך הורגל מנעוריו. ולא בשביל קיום מצוות בוראו כל אחד לפי ערכו וערך שורש חיותו. ואז וסרתם מן הדרך. כלומר מן הדרך הזה עצמו תסורו מאחרי ה'. להיות שעל ידי המצוות נמשך השפע, וכשח"ו מתערב בתוכו מהבלי השטותים אשר הזכרנו. הרי הצינור נעשה מכוער ומעורב מטיט ועפר וכל מיני צרורות, ועוכרין המים שבתוכו עד אשר ילאה האדם לשתות המים שבתוכו כי נעשים מי המרים וסם המות ממש עבור התערבות הטיט והצואה שבהם. כי השפע הקדושה חוטפים אותו בחינות החיצונים והקליפות ועושין ממנו מים מאררים ומרים מפני התערבותם בהם.

ב׳והכל נרמז בבחינת אנכי שאמר להם קודם. כי אנכי הוא רומז על ההשפעה היורדת על ידי המצוות. ואך כשח"ו נמצא אחיזת הקליפות בהמצוה הרי החיצונים מקלקלים ומטנפים השפע. וכל בחינת הקללות ח"ו בהם. אבל אם נעשים לשמו הקדוש לשם ה' אלהיכם אשר בהם. ודאי אין ברכה כברכתן וכל הטוב שבעולם הכל על ידן. ואז נעשה כמאמר הכתוב (הושע י"ג, ד') ואנכי ה' אלהיך וגו' ואלהים זולתי לא תדע ומושיע אין בלתי. כלומר כי הן ודאי אנכי ה' אלהיך המורה על ההשפעה מכתר העליון עד באר התחתון לבחינת אני. ורק, ואלהים זולתי לא תדע. שלא יתערב בהשפע הנזכר, מבחינת אלהים אחרים הם הקליפות הארורים ואז ומושיע אין בלתי. כי כל הברכות והישועות והנחמות תורה וחיים אהבה וחסד וגו' עד וכל טוב. על הכל אנכי ה' אלהיך המושיעך בבחינת אנכי כאמור.

ג׳עוד יאמר הכתוב וסרתם מן הדרך וגו'. לדקדק למה תחילה בהברכה לא הזכיר כלל העשיה כי אם אשר תשמעון אל מצוות וגו' אשר אנכי מצוה אתכם וגו' וכאן בהקללה אמר אם לא תשמעו אל מצוות וגו' וסרתם מן הדרך וגו'. ויתכן על דרך אומרם ז"ל (קידושין מ'.) מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה מחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה. ועל כן במעשה הטוב אמר אשר תשמעון אל מצוות וגו' כלומר אשר תשמעון אל מצוותי ותרצו בלבבכם לעשותה ולקיימה כאשר יבוא זמנה אז תיכף לנטילת וקבלת העבודה עליך ברכה להתברך מן השמים כאשר במעשה. כי מן היום הראשון שנתת אל לבך להבין ולהתענות נשמעו דבריך כמו שאמר הכתוב (דניאל י', י"ב). אבל בהקללה לא כן כי אם דוקא וסרתם מן הדרך לסור ממנו במעשה ואז ח"ו תחול הקללה. אבל כל עוד שאינה במעשה לא תאונה אליך רעה.