באר מים חיים, דברים י״ב:י״טBe'er Mayim Chaim, Deuteronomy 12:19
א׳השמר לך פן תעזוב את הלוי וגו'. הנה עוד כמה וכמה פעמים באה אזהרה זו בתורה כמו (לקמן י"ד, כ"ז) לא תעזבנו כי אין לו חלק ונחלה וגו' ועוד כמה פעמים. וצריך להבין את זאת. ואמנם כאן בכתוב הזה נראה לפרשו על דרך הרמז בתורתנו הקדושה. והוא על פי אשר אמרנו בפירוש מקרא כתוב מה שאמר משה לבני ישראל בסוף ארבעים שנה במדבר (דברים כ"ז, ט') הסכת ושמע ישראל היום הזה נהיית לעם לה' אלהיך. והוא פלאי. כי הלא זה כמה שהיו לעם לה' אלהיהם מקבלת התורה ועד היום ההוא. והרי בתחילת גאולתן ממצרים נאמר (שמות ו', ו'-ז') והוצאתי וגאלתי וגו' ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים. וכבר פרשנוהו בחיבורנו סידורו של שבת (שורש החמשי ענף ד' עלה ג') וכאן נבארנו בדרך אחרת. והוא על דרך אומרם ז"ל (אבות ד', ג') אין לך אדם שאין לו שעה ורבו בו הפירושים.
1
ב׳ואכן הנה נודע הדבר מסוד גילגולי הנשמות כי לפעמים יתגלגל האדם השלם שכבר תיקן כל צורכו ממצוות לא תעשה וממצוות עשה. רק אחת מהנה שנעדרה שנשאר בכל ימי חייו מצוה אחת שלא קיימה. ובשביל מצוה מיוחדת הזו בא לעולם ויחיה שנים רבות בכמה גילגולים וסיבות שונות ואין דבר כי אם לתקן את המצוה הזאת שבא לעולם בשבילה. או לעשות מצוה אחת מיוחדת ממצוות התורה במצות עשה שלא עשהו. או לתקן הקילקול מה שעיות באחת ממצוות ה' אשר לא תעשינה ועשה מאחת מהנה. או לפעמים שלא יצטרך לתקן בשבילו כלום כי אם שיבוא לעולם להציל נפש מישראל כאשר יטבע בנהר, שהוא דוקא המוכן להצלה הזאת, וכדומה, מהדברים הנחקקים בחוקי אלהינו יתברך שמו ויתעלה זכרו לעד ולנצח נצחים.
2
ג׳והנה הגם שמצוה הזו או דבר הזה נעשה בשעה אחת קטנה בכל ימי חייו. הן כל אלה יפעל אל פעמים שלוש על גבר לבראותו בריה שלימה בשנים רבות עם אשה ובנים ופרנסתו וכדומה. והוא בדמיון מלך הארץ העושה לו שרים ושרות ותענוגות בני אדם גנות ופרדסים שדות וכרמים לנטוע בהם עץ כל פרי גפן וזית תאנה ורמון. ומוציא עליהן הוצאות מרובות עד אין שיעור כדרך המלך. ומכל הטורח הזה לא יהנה המלך מהם כי אם בעת ביכור הפירות יצוה לאריסו ויביא לפניו פרי אחת מהם והמלך טועם ממנה מעט לשליש ולרביע או פחות. אך שחביב עליו זה המעט דמעט שטעם על כל הוצאותיו ויגיעותיו המרובין. כן כביכול ה' יתברך מקבל מכרמו כרם ה' צבאות שנטע בקרן בן שמן עמו בית ישראל פרי אחד מהבכורים וטועם ממנה טעם ריח ניחוח נחת רוח לפניו שאמר ונעשה רצונו שקיים זה הדבר שנברא בשבילו ביום הזה. וכל הימים אשר הוא חי על פני האדמה כולם טפלים ונטפלים לשעה הזו שנתמלא תענוג ורצון הבורא ברוך הוא בה. ועל זה אמרו חז"ל (עבודה זרה י"ז.) יש קונה עולמו בשעה אחת. כי כל עולמו שחיה עד אותו שעה, ושיחיה מכאן ולהבא, קנה בשעה הזו. להיות שמילא תענוג ורצון בוראו ברוך הוא שבראו בעולם בשביל דבר הזה ונעשית רצונו בזה, וקנה כל עולמו בשעה הזו, והבן.
3
ד׳והנה זה ודאי שאויבי האיש אנשי ביתו הוא היצר הרע והחיצונים הנאחזין בו מנעוריו על ידי תאוות הזמנים. ממתינים בכל כוחם גם כן על השעה הזו לראות שיבלבלו אותו בה עד שלא יעשה את אשר מצטרך לו, ויצטרך להתגלגל עוד ועוד. כי הלא המה מבקשי רעתו מנעוריהם. ובפרט בשעה אחת והוא עיקר ויסוד האדם מכל ימי חייו, ודאי שימצאו לו אז מניעות גדולות ויסיתו אותו בכל פיתוים בכדי להרוס את יסודו ח"ו וממילא יפול הבנין חלילה. ועל כן איש הנלבב ומשכיל על מוצא דבר. הוא זריז ומהיר בכל דרכיו ועשיותיו ומקריו אשר יקרה לו ממצוות ה', ובפרט בראותו בדבר אשר ימצא לו עיכובים ופיתוים גדולים שלא לעשותו. אז אומר שמא הגיע השעה הזו שבעבורה באתי לעולם, ואם ח"ו אאבד השעה הזו הרי חלילה כל ימי חיי לריק ולבהלה. ועל כן הוא מתגבר ומתאזר מאוד בכל מיני גבורות והתאמצות. ומורא שמים על פניו בכל אשר יקרה לו מן המצוות או מן התרחקות העבירות שלא להניחם בשום פנים, ולעשותן בכל השלימות. כי אומר בלבו פן באו מים הזידונים עד נפש ויאבד את לב מתנה, וח"ו יאבד עולמו בשעה אחת. ועל כן אמרו שם חז"ל בכה רבי יש קונה עולמו בשעה אחת. ולכאורה מה זה הבכיה על הדבר הזה, והלא טוב יותר לקנות בשעה כל חיי עולם, מבכל ימי חייו. ואמנם כי רבי הבין את זאת שאם יש קונה עולמו בשעה אחת ודאי יש מאבד עולמו בשעה אחת כי העובר משעה הזו שנברא עליה שלא יעשנה, הרי יצא מעולמו נקי שלא פעל ועשה המוטל עליו.
4
ה׳ואפשר לומר שזה כיוונו חז"ל (ויקרא רבה ל"ב, ג') באומרם בפסוק (ויקרא כ"ד, י') ויצא בן אשה ישראלית והוא בן איש מצרי וגו' עד ויקוב בן האשה את השם וגו' מהיכן יצא ר' לוי אומר מעולמו יצא וכו' וצריך הבנה. ואמנם כי אביו המצרי הוא המצרי שהרגו משה בשם המפורש כמאמר חז"ל (שמות רבה א', כ"ט). ובודאי אם נהרג בשם המפורש מכלל שפגם בו בימיו. ונודע מדברי הרב האר"י ז"ל שכל אדם צריך לתקן עוון אבותיו גם כן, כי פוקד עוון אבות על בנים. כעין שאמרו חז"ל (בבא מציעא ק"ח.) בדין חמש גנות שמסתפקות ממעין אחד שאם נסתם המים מלמעלה צריך גם התחתון לסייע בהתיקון שאם לאו גם לו לא יהיה מים לגינתו. אבל אם יסתם בתחתון אין על העליון לסייעו כי לא איכפת ליה בסיתום במה שתחתיו. וכן הבן שהוא למטה מאביו צריך לתקן גם בשורש האב שאלמלא כן לא ירד אליו השפע הראויה (עיין בדבריו בליקוטי תורה פרשת וירא) ונמצא שהיה לבן המצרי הזה לתקן הפגם בשם המפורש מה שפגם אביו. ואפשר שלא נברא כי אם לזה כי מי יודע כמה גילגולים שהיה לנשמה הזו טרם בואה בגוף הלז. ובפרט לאשר ידוע כי אותו מצרי היה גילגול קין שעל כן הרגו משה שהוא גילגול הבל לכפר על מה שהרגו בגילגול העבר כמו שהוא בדברי הרב ז"ל בספר הגילגולים וליקוטי תורה. וקין היה גונב דעת העליונה באומרו לא ידעתי השומר אחי אנכי והוא כחירוף וגידוף לעשות עין של מעלה כאלו אינו רואה. ועל כן ודאי שהיה בנו צריך לתקן חירופו וגידופו (ואפשר שהמצרי גופא נתגלגל בבן הלז לתקן פגם הזה כמו שכתוב בכמה מקומות). והבן הלז לא עמד לפני השעה לכבוש יצרו לומר אולי לא נבראתי כי אם לשעה זו להעמיד עצמי שלא לחרף ולגדף והיה מתוקן בתיקון הראוי. ודחק את השעה לקלקל יותר בזה גופא מקודם, וחירף וגידף וקילל ה'. ועל כך אמר ר' לוי מעולמו יצא. כלומר כי מפסוק הזה אנו למידין ממה שנאמר בו ויצא. שבשעה הזו יצא לו מעולמו נקי. שלא בא לעולם כי אם בשביל זה ועתה איבד עולמו בשעה אחת). ואפשר שלזה אמר איוב (ג', ג') יאבד יום אולד בו. כלומר שיכול להיות שלא נברא כולו כי אם ליום אחד והלואי היה נאבד אותו היום וממילא שלא היה בא לעולם כלל.
5
ו׳וזה שלמד משה לבני ישראל ואמר להם הסכת ושמע ישראל היום הזה נהייתה לעם לה' אלהיך. כלומר שיוכל להיות שלא נבראת בעולם כי אם על יום אחד לעבוד בו עבודת גבוה הנצרך מאשר יקרה לך. ואתה תהיה כהחכם אשר עיניו בראשו ויודע פשר דבר לומר בכל יום ויום תמיד אולי היום הזה הוא אשר נהייתי לעם וגו'. אולי לא נבראתי כי אם לשמש היום הזה לקוני לעבוד בו עבודת עבד להיות לעם לה' אלהי. וח"ו כשאבד היום הזה הרי אני מאבד עולמי כולו בשעה הזו ואצא נקי מעולמי.
6
ז׳וזה שרמזה התורה בכאן ואמרה השמר לך פן תעזוב את הלוי כל ימיך וגו'. כי השעה קלה הזו שהאדם נברא עליה, יכונה על שם הלוי. לפי שהיא המלוה אותו בעולם הזה ובעולם הבא. שכל עיקרו לא נברא אלא בשבילה והיא תלוהו לחיי עולם הבא כי זה כל תיקונו. וגם כי כל הימים שמלפניה ואחריה הם המתלוין ומתחברין אליה בלבד. שכל עיקרם לא באו כי אם בשבילה. והזהירה התורה השמר לך פן תעזוב את הלוי כל ימיך וגו'. כלומר השמר מאוד בכל יום תמיד בכל רגע ורגע פן תעזוב את הלוי הוא השעה הזו בכל ימיך ותתרשל בה שלא לעמוד נגדה בכל כוחך ואז ח"ו תאבד כל ימיך בזה. כי הוא הלוי, כל ימיך. שאין לך בכל ימיך כי אם אותה, וכולם טפלים אליה. ועל כן השמר מאוד שלא תעזבנה ותהיה נדחה מפני השעה הזו לעולם. על כן עיניך בראשך תהיה בכל ימיך שאתה על אדמתך בזירוז עבודת קונך ובוראך בכל יכולת נפשך ואז תעמוד נגד השעה ותקנה עולמך בשעה אחת כנאמר.
7