באר מים חיים, דברים ב׳:ל״גBe'er Mayim Chaim, Deuteronomy 2:33
א׳ויתנהו ה' אלהינו לפנינו וגו'. להבין צחות לשון זה שלכאורה אין לו פירוש והיה די במה שאמר ונך אותו ואת בניו וגו'. נראה כי הנה יהונתן אמר לנושא כליו (שמואל-א י"ד, ח'-י') הנה אנחנו עוברים אל האנשים ונגלים אליהם אם כה יאמרו אלינו דימו עד הגיענו אליכם ועמדנו תחתינו ולא נעלה וגו' ואם כה יאמרו עלו עָלֵינו ועלינו כי נתנם ה' בידינו. ופירש רש"י אם יאמרו דימו ונעלה אליכם, שעתם מצלחת ולבם רם עליהם. ואם יאמרו עלו עלינו פחד הקב"ה בלבם ויראים לזוז ממקומם. והנה לפי זה היה מקום לבני ישראל לירא ולהפחד מסיחון ועמו. כי הלא בפסוק שלפני זה נאמר ויצא סיחון לקראתינו הוא וכל עמו וגו' וזה הוא סימן שח"ו שעתם מצלחת. ואמנם הנה חז"ל (מדרש תהלים י"ח פסוק מ' מובא ברש"י שמואל-א י"ז, מ"ט ובילקוט שם) אמרו אצל גלית הפלשתי בעת שהכהו דוד שנאמר שם ויפול על פניו. ולא היה צריך ליפול אלא לאחריו אלא כדי שלא יצטער דוד לילך לחתוך את ראשו ונשתכר שנים עשר אמות וכו'. וגם כאן כן היה שנתנו הקב"ה לפני ישראל שלא יצטרכו לילך למקומו ולהצטער בפסיעותיהם אשר ידרכו אליו. ולזה אמר ויתנהו ה' אלהינו לפנינו כלומר כי זה שיצא סיחון לקראתינו ולא נפל עליו חרדת אלהים שירא לזוז ממקומו. הוא בכדי שיתנהו לפנינו ונך אותו וגו' והוא שכר פסיעות שלא נצטרך לילך אליו ונתקיים בהם (תהלים ק"י, א') עד אשית אויבך הדום לרגליך.
1