באר מים חיים, דברים כ״ו:א׳Be'er Mayim Chaim, Deuteronomy 26:1
א׳והיה כי תבוא וגו' ולקחת מראשית וגו'. הנראה לבאר במקצת ענין מצוה זו הבאת בכורים לפני אלהינו ברוך הוא. והוא כי כבר ביארנו במקום אחר פירוש הכתוב (תהלים קי"ח, ט"ז) השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם. ולדקדק למה כפלו בשמים לומר השמים שמים ולא כן בארץ. ועוד צריך להבין כי הלא גם השמים נתן לבני אדם להנהותם מטובם כמו מאורות השמים שמאירין לבני אדם. וגם הנה כל חיותינו בארץ תלוי במטר השמים ואם לא היה הארץ למטר השמים תשתה מים היינו מתים ברעב ובצמא. ועל כל זה עיקר דבריו פלא הוא שאמר והארץ נתן לבני אדם וכי הותרה הרצועה לבני אדם לעשות בארץ כל חפצם לתאותם והנאתם. והלא כבר נאמר בתורה (דברים ל"א, כ') ואכל ושבע ודשן ופנה אל אלהים אחרים ח"ו ואומר (שם ל"ב, ט"ו) שמנת עבית כסית ויטש אלוה עשה וגו'. והוא בעצמו אמר לה' הארץ ומלואה וגו'. וכאשר הקשו חז"ל בזה (ברכות ל"ה.).
1
ב׳ואמנם הנה נודע אל כל חכמי לב מה שאמר הכתוב (משלי ג', י"ט) ה' בחכמה יסד ארץ. וענין חכמתו יתברך בארץ הוא כי ענין התהוות כל דבר ודבר אשר בעולם התחתון השפל הזה. בכולם הנה חצובים ונתונים בהם מחיות אור הקדושה של מעלה שהוא החיות הקדוש הניתן בו מאת האל ברוך הוא בעת התהוותו בעולם, והוא חיותו וקיומו תמיד על מצבו ומעמדו. ובחינת החיות הקדושה הלזה הוא. כי הנה ידוע אשר התורה הקדושה נקראת כלי אומנותו של הקב"ה שבה הביט וברא העולם כמאמר חז"ל (בראשית רבה א', א'). כי הלא אין דבר בעולם כי אם מעשרה מאמרות החקוקים וכתובים בתורתנו הקדושה שנאמר בה ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא וגו'. או תוצא הארץ וגו'. ובעשרה מאמרות הללו נברא כל הבריאה כולה מראשה ועד סופה בכללות מיני הבריאה. ואמנם פרטי מיני הבריאה שהם עד אין שיעור וערך. הכל מאותיות התורה הקדושה הנקראת חכמה עלאה ששם כ"ב אותיות התורה והמה מצטרפים ומתחברים זה עם זה ברל"א שערים אשר ישתנה צירוף ויחוד אחד מחבירו פעמים רבות אין מספר ובכל פעם מתיחדים ומצטרפים אותיות אחרים וכל צירוף נעשה גוף אחר וענין אחר וגם כל אחד ואחד נעשה ונצטרף במילואו ומילוי דמילואו וגם בחילוק אותיות ותמורתם עד שנעשה כל אחד בפני עצמו גוף אחר וצירוף אחר. והם הם העולמות הקדושים הזכים והברורים שיצא ונעשה בכל צירוף אחר, וכל צירוף וצירוף מחיה עולמות רבות אין מספר לגדודיו.
2
ג׳והנה גדול ומהולל שמו יתברך שלא חיסר בעולמו כלום ומוציא במספר צבאיו. והוא שכל מספר ומספר בכל פרטי הצירופים מכל צירוף וצירוף בפני עצמו נעשה ונתהוה בארץ החיים כל מלואה שהיא נתמלאת במספר כולם להיות חיות וקדושת כל אחד נקבע בה בחיות רוחניות עליונים. והן המה נשמות כל אשר בארץ. למשל במספר וצירוף אותיות תי"ו אל"ף נו"ן ה"א נעשה ונתהוה תאנה בארץ. וכן חטה ושעורה וכל דבר אשר בארץ מהארז אשר בלבנון עד איזובי קיר. והכל נתהוה בכ"ב אתוון הללו הנובעין מחכמתו העליונה ששם בחינת התורה הקדושה (כי אורייתא מחכמה נפקית (זוה"ק חלק ב', פ"ה.). וקיומם בעולם כל ימי עמדם על הארץ הכל הוא מחיות האותיות האלו אשר נשרשו בארץ החיים הנקראת שכינה תתאה. כי ממנה תוצאות חיים לכל אשר בארץ. ועל זה אמרו חז"ל (בראשית רבה י', ו') אמר ר' סימון אין לך כל עשב ועשב שאין לו מזל ברקיע שמכה אותו ואומר לו גדל הדא הוא דכתיב (איוב ל"ח, ל"ג) הידעת חוקות השמים אם תשים משטרו בארץ. והמזל הוא ענין החיות הקדושה אשר על ידי מספרו וצירופו נעשה ונתהוה עשב הלז בארץ. וכללות הצירופים האלה מצטרפים ונכללים בעשרה מאמרות המושרשים בבחינת החכמה המכונת על שם היו"ד שבשם הוי"ה ברוך הוא. והוא אומרו ה' בחכמה יסד ארץ, והבן.
3
ד׳וזה כל עבודתנו בכל ימינו אשר אנו חיים על האדמה להעלות כל צירוף וצירוף ואות ואות מאור הקדושה אשר בארץ התחתונה הלז, אל שורשה אשר בארץ החיים שכינה תתאה (כי עשי"ה גימטריא שכינה כנודע) כי האותיות הללו מתאוים לחזור למקום מחצבתם מקום אשר נלקחו משם, וכל מקור יקו למקורו. וכל עיקר בריאת העולם היה בשביל זה לדבק כל דבר בשורשו. ואז שוש תשיש ותגל העקרה בקיבוץ בניה לתוכה בשמחה. והיא נתעלת ויושבת בחיק אביה ואם הבנים שמחה. ושם חזרת כל דבר למקור שורשו כי משם נלקחו כאמור.
4
ה׳והוא אומרו השמים שמים לה'. כלומר הנה השמים הוא מעצמו שמים לה' שאינו צריך לעבודת בני אדם גם בני איש להעלותו לה'. כי לא נמצא בו גשמיות וחומריות שיהיה צריך עבודה להיות תוכו אכל קליפתו זרק להעלות הפנימיות למעלה, כי קדוש הוא לאלהיו מבריאתו הראשונה. ולא כן הארץ ששמו יתברך בראהו בכוון על זה הדרך שיהיה אור הקדושה מתפשט בגשמיות וחומריות הארץ. בכדי לעבדה ולשמרה שישראל עם קדושו יטו לבבם לזה להכניע הגשמיות והרע על ידי כפיית הלב לשבירת התאוה. ולעבוד עבודתו במצוות ה' ומעשים טובים. ועל ידי זה יתעלה אור הקדושה וחיות הקודש מכל מקומות מושבותיהם בבחינת תוכו אכל קליפתו זרק. ועל כן והארץ נתן לבני אדם. כלומר והארץ שיהיה לה' זה נתן לבני אדם לעבדה במצוות עשה ולשמרה במצוות לא תעשה. וברוב עבודה בלב יוכלו לעשות שיהיה לה' הארץ ומלואה שיוכנע הגשמיות והרע מן הארץ ותהיה כליל לה' כשמי השמים ואז ישמחו השמים ותגל הארץ ביחד בשוה ויהי ה' אחד בשמים ובארץ.
5
ו׳וזה רמזה התורה בראש הבריאה בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ. כי נודע המבואר בדברי התנא האלהי רשב"י (בתיקוני זוהר כמה פעמים) בראשית ב' ראשית וכו'. והוא רומז אל הנזכר. כי החכמה העליונה נקראת ראשית כמו שאמר הכתוב (תהלים קי"א, י') ראשית חכמה וגו' כי היא ראשית אור הגילוי במדות העליונות. לצד שאור כתר עליון ברוך הוא טמיר ונעלם במאוד ואורו גדול ונשא באין ערך ואי אפשר ליהנות מאורו לרוב גדולת זיוו המבהיק כי אם על ידי התלבשותו במדת החכמה העליונה ונרמז בא' שבבראשית. ועל כן החכמה נקראת ראשית, ראשית אור הגילוי. וגם אור מדת המלכות שכינתא תתאה נקראת ראשית כי היא הראשית ממטה למעלה, וגם היא נקראת חכמה תתאה. וכבר כתבנו שלזה היתה כוונת כל הבריאה כולה ליחד הב' ראשית הללו להיות לה' הארץ ומלואה להכניע הגשמיות והרע בכדי שיטהר ויתקדש עולם העשיה חושבן שכינה לעלות אל חיק אביה להתקדש בקודש להעלות אורותיה למקור מחצבתם בקודש. וזה אומרו בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ. כלומר בשביל ב' ראשית אלו ברא ה' כל הבריאה כולה לעובדו יתברך בזה בכדי שישפיע מטובו הגדול הרם ונשא לבריותיו ובזה יהיה השמים והארץ בשוה ביחד כולם לאל עליון וישמחו וירונו כי הקדישם לה' וינחם אל מחוז חפצם.
6
ז׳ובזה נבוא לביאור הכתובים. והוא אומרו,
7