באר מים חיים, דברים ל״ב:ו׳Be'er Mayim Chaim, Deuteronomy 32:6
א׳הליהוה וגו' עם נבל ולא חכם. כבר היו דברינו בזה בכמה מקומות ובפרשה שלמעלה בשם הרב הגדול והקדוש איש אלקים מוהר"ר דובער זצללה"ה מגיד מישרים דק"ק מעזיריטש דבר נפלא ולא נכפיל. ואולם כי עוד אפשר לומר על דרך המבואר בדברי הרב החסיד בחובת הלבבות (בהקדמתו לשער הבחינה) וזה לשונו: ומה נדמו בזה לאנשים עורים הובאו אל בית מוכן להם לכל תועלתיהם והושם כל דבר בו על מכונתו הטובה והותקן על התיקון הנאה והנאות לתועלתם וכוונת תקנתם, וזימן להם בו עם כל זה כחלים מועילים ורופא חכם לרפאם בהם כדי שיוטב ראותם. והם התעלמו מעסוק ברפואות עיניהם ולא שמעו אל הרופא אשר היה מתעסק ברפואתם והיו הולכים בבית בענין רע מעורונם, וכל אשר הלכו בבית נכשלו בדברים המוכנים לתועלתם ונפלו על פניהם. והיה מהם מי שנפצע ומי שנשבר ורב צערם ונכפלה רעתם, והיו מתרעמין על בעל הבית והבונה וגינו את מעשהו וכו' וחשבו כי לא כיוון בהם כוונת טובה וחסד כי אם כוונת הצער והנזק. וגרם להם זה לכפור בטובת בעל הבית וחסדו וכו' ועל ידי כן הנה כמה טובות מנע בעליהם מהם ליהנות מהם וערבב שמחתו בהם וכו'. כן בבני אדם מפני מה שמוצא אותם בעולם ממיני הפגעים ומה שמגיע אליהם מעניני ההפסד בגופם ובממונם ולא הבינו סיבת אופני טובתם בהם, ותועלת הנסיון והמוסר להם כדברי הכתוב (תהלים צ"ד, י"ב) אשרי הגבר אשר תיסרנו י"ה וגו' ושכחו כי הם וכל אשר להם, טובות שהיטיב להם הבורא נדבה וחסד וגזר בהם בצדק כפי מה שחייבה חכמתו. וקצו בהראות צדקו בהם ולא שבחוהו בהגלות חסדו עליהם וכו' כי כל אשר יגיעו ממנו אל מעלה מבקשים מה שהוא למעלה ממנו וכו' ותמעטנה בעיניהם הטובות ותקטננה אצלם המתנות הגדולות עד שהם חושבים כל טובה שיש לזולתם כאילו נשללה מהם ומה שהגיע אליהם ממנו רעות מוצאות אותם ולא יבינו אל פעולת ה' המיטיב בהם אליהם וכו' עד כאן לשונו בשינוי לשון קצת.
1
ב׳ולזה פתח הכתוב פיהו בתחילה ואמר הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול. כלומר אל תדמה בנפשך שזה שיש לך פחות מזולתך עוולה הוא לפניך כי אתה ראוי היות לך כאשר לחברך. לא כן הוא, כי הנה הוא יתברך תמים פעלו וכל דרכיו בצדק ומשפט והוא אל אמונה ואין עוול שאתה צריך להאמין לו שאין לפניו עוולה ולא משא פנים ומקח שוחד, ומה שראוי לזולתך הוא נותן לו והראוי אליך נותן לך. צדיק וישר הוא. נודע בחינת צדיק שהוא בחינת הטוב כמאמר הכתוב (ישעיה ג', י') אמרו צדיק כי טוב וגו' כלומר כי כל אשר הוא נותן לזולתך וכל אשר יתן אליך הכל בטוב וחסד הוא ונדבה מאתו כי הוא יתברך ויתעלה אינו חייב לשום בריה ועל כן אין לך להתרעם על חסרונך כי זה המעט שיש לך שלו הוא. ועוד להיותו צדיק וישר ואינו עושה רק טוב, הנה עיניו על דרכי איש לתת לו כדרכיו באופן הנאות והטוב לו והוא יתברך יודע אופני טובת כל אחד ואחד ולכל אחד יתן כאשר ייטב לו בדעת תמים דעות ברוך הוא. ועל כן גם המוצא בעולם ח"ו ממיני הפגעים ומעניני ההפסד בגופם ובממונם. הנה זה הוא סיבת אופני טובתם בהם ותועלתם ורפואתם לטוב להם כל הימים. ועל כן חלילה לכם לכפור בטובתו יתברך וחסדו. ולזה אמר שחת לו לא בניו מומם וגו'. כלומר כי זה אשר ישחת האדם ויכפור בטובת הבורא העודפת עליו לומר כי רעות מוצאות אותו. הנה אין רעה מגיע אליו יתברך חלילה וחלילה מזה כמאמר הכתוב (איוב ל"ה, ו') אם חטאת מה תפעל בו ורבו פשעיך מה תעשה לו. כי אם בניו מומם שמומם של בניו הוא כאמור למעלה שעל ידי כן הנה כמה טובות מונע בעליהם מהם וערבב שמחתו בהם וכו' ולזה אמר הלה' תגמלו זאת כלומר וכי זה הוא תשלום גמולו של שמו יתברך הוי"ה שהוא בחינת הרחמים והחסד ומיטיב לכם תמיד בכל טובתכם הראוי לכם והיה ראוי לכם להללו ולשבחו בהגלות חסדו עליכם ועל ידי כן היה מיטיב לכם עוד ועוד. והן אתם עם נבל ששכחו את העשוי להם כפירוש רש"י כלומר ששכחו כי כל אשר יש להם מעשה אלהים המה בטובו וחסדו הגדול בנדבה לשבחו ולפארו בארץ על זה. וגם לא חכם להבין שגם הפגעים וההפסד אשר יקרה לבני אדם הכל הוא בתכלית הטובה כי זה הוא סיבת אופני טובותיו ורפואתו לטוב לו. והוא כהכסיל אשר בחושך הולך ונכשל בדבר אשר הוכן לטובתו לכפור על ידי זה בטובת בוראו וחסדו להתרעם עליו כביכול לומר שהתכוון ח"ו אל הצער והנזק ויאבד על ידי זה טובה הרבה. ולזה גמר אומר הלא הוא אביך קנך הוא עשך ויכוננך. כלומר כי היה לך שתשים זאת על לבך הלא אבי הוא, והוא עשני ואיך ירצה האב באיבוד והפסד מעשה ידיו. ובודאי כל עשיותיו אלי לתכלית הטוב והחסד. ועל כן הוא נבל על העבר שלא שבחהו בהגלות חסדו עליו ולא חכם על להבא לומר הלא אבי הוא ובודאי הוא מיטיב עמי בכדי להחיותו להיטיב אחריתו.
2