באר מים חיים, דברים ו׳:כ״דBe'er Mayim Chaim, Deuteronomy 6:24
א׳ויצונו ה' לעשות וגו' ליראה את ה' אלהינו לטוב וגו' עד וצדקה תהיה לנו וגו' כי נשמור לעשות וגו'. מפרשי התורה ז"ל עמדו בזה לפרש הכוונה במאמר וצדקה תהיה וגו' עיין ברמב"ן ז"ל ובאור החיים. ואנו בעניותינו כבר פירשנוהו בחיבורנו (סידורו של שבת שורש השמיני ענף ב' עלה י') בדבר נכון עיין ותמצא נחת. ועוד נראה. כי הנה נודע אומרם ז"ל (בראשית רבה ט', י"א) בפסוק והנה טוב מאוד טוב זה מדת הטוב מאוד זה מדת הפורענות. והענין נודע וכבר ביארנוהו בבחינת שונות. כי הדין כשנמתק ומתהפך לרחמים. אז הוא טוב מאוד יותר מטוב לבד. אחת, כי הטוב לבד אין בו כל כך דבר חזק עזה ונאמנה כי הלא טוב הוא. ואין בטוב מדת הגבורה החזקה ועל כן אין בו התגברות הטוב בחזקה, והבן. והשנית, כי הטוב אינו כי אם להשפיע לנו מטובו ברוב רחמים וחמלה. אבל אין בו להנקם מצרינו ולעמוד עלינו בפני מבקשי נפשינו.
1
ב׳המשל בזה, אם יהיה לאדם עושר רב מצד הטוב ויבואו ליסטים לגזלו. הנה זה לא יעשה הטוב להעניש את הגוזלים ולהכותם כמו מכות פרעה וכדומה. כי הלא טוב הוא. וטוב אינו עושה רעה. (וזה כל בחינת היחוד שאנו מיחדים בכל יום פעמים. לומר שהוא אחד בתכלית השלימות הנאות. ומתיחדים בו כל בחינות החסדים והגבורות. והוא שלם בכל. כי הטוב לבד אינו שלם ומכל שכן הדין לבד. אבל אלהינו ברוך הוא, הוא השלם בכל. בתכלית השלימות הטוב, בערך הטוב הצריך. והדין, בערך הדין הצריך. אך למען לא יתגבר הדין על הרחמים אנו ממתיקין אותו במעשינו ומיחדין אותו עם הרחמים ואז שלום בפמליא של מעלה ושל מטה והבן). ואמנם כשנמתק הדין ונכלל ברחמים ומתהפך לרחמים. הנה עושה הטוב בהתגברות למאוד בחוזק ותוקף. וגם הוא שומרנו מכל צר ומצילנו מכף כל אויב וחרב וליסטים. והוא העושה לנו נקמה בגוים תוכחות בלאומים. כי לאלהים מגיני ארץ להגין עלינו ולפרוע מכל צרינו. ועל כן הוא טוב מאוד.
2
ג׳ולזה יאמר הכתוב (ישעיה מ', י') הנה ה' אלהים בחזק יבוא וזרועו מושלה לו הנה שכרו אִתו ופעולתו לפניו. כלומר כשנעשה בחינת ההמתקה השלימה להיות ה' אלהים והדין נמתק ונכלל ברחמים ומתהפך לטוב בני ישראל. אז הנה בחוזק יבוא בהתגברות הגבורה וזרועו משלה לו בגבורה. והכל הוא להיות כי הנה שכרו אתו. כלומר כל בחינת השכר שרוצה ליתן לבני ישראל הנה אתו הוא אצל הדין דוקא כשמתהפך לרחמים ופעולתו לפניו פעולת ישראל רק לפניו הוא בכדי שהוא יתן הטוב בכוחו וגבורתו המלא עולם. וכן הוא עושה שבחוזק יבוא בשכרו. למלאות בתיהם בטוב מאוד עד אשר יוכלו שאת. והנה כל בחינת ההמתקה אינה כי אם על ידי מעשה הטוב כשאנו פורשין משערי איסור מפני מורא ה' ומתדבקין בו יתברך בשערי היתר בזה נמתק הדין ומתגבר הרחמים. והנה מבואר בדברי הרב האר"י ז"ל בפירוש הפסוק (איכה ה', א') זכור ה' מה היה לנו. כי בחינת מ"ה מורה על שם הרחמים שמספרנו מ"ה. ולנ"ו מורה על שם הדין חושבן אלהים. ועתה מ"ה שם הרחמים היה ל"נו שנתגבר בו הדין וכו' עיין שם.
3
ד׳ולזה אמר ויצונו וגו' ליראה את ה' אלהינו לטוב לנו. כי על ידי היראה נמתק הדין שלנו. ולא די לזה שלא יקטרג במדת דינו ויתגבר על הטוב חלילה. רק הטוב יוכל לעשות עמנו טוב כי הדין נמתק והוא לטוב לנו. שהדין נמתק ואנחנו נקבל הטוב. ולזה אמר עוד טובה על טובה כי לא די זה שנקבל את הטוב מבחינת הטוב כי אם וצדקה תהיה לנו שהלנ"ו שהוא בחינה הדין נעשה בעצמו בחינת הצדקה שהוא יעשה עמנו צדקה וחסד בכוחו הגדול. והוא טוב מאוד. טוב שאין טוב הימנו. (ונודע מכוונת הצדקה שהוא בחינת הצדק דינא דמלכותא כשמקבלת הה' חסדים נעשה צדקה. וכשאנו מקבלים משם הברכות בשלימות אין טובה מזה. והכל כי שם עושה הדין החסד והוא לנו מחסה מזרם וממטר. ומכל מיני פורעניות כנודע).
4
ה׳ואפשר שזה שאל יהושע להמלאך (יהושע ה', י"ג) הלנו אתה אם לצרינו. כי הנה יהושע ראה בו שהוא מבחינת הדינים כנאמר שם וחרבו שלופה בידו. ואמר על זה בזוה"ק (חלק ב' י"ט:) וזה לשונו: הרשות נתונה בידו לעשות דין. ועיין עוד שם. ואך שיכול להיות שבא לעזור לישראל בכח הדין שעליו לעשות נקמה להיות לאלהים מגיני ארץ כאמור. ואז הוא לנו ממש לעזרתינו. או שח"ו שבא בבחינת הדין ואז הוא לצרינו לצרותינו. על כן שאלו הלנו אתה אם בחינת הלנ"ו הזה שהוא בחינת הדין נמתק ונעשה לנו לעזרתינו או ח"ו לצרינו.
5
ו׳ועל כן סיים כאן כי נשמור לעשות את כל המצוה הזאת לפני ה' אלהינו וגו'. כי הנה המתקת הדין לבד שלא יתגבר על החסד והטוב, שיוכל הטוב לעשות עמנו בטובה. נעשה מבחינת היראה לבדה כשאנחנו יראים את פני ה' להשמר מכל אשר הזהירנו ה' אלהינו שלא לעשותו. ואז אין מקום לבעל דין לקטרג כיון שאין לו אחיזה בנו, להיותינו יראים שלא לעבור את פי ה' לעשות קטנה או גדולה. ואולם זה שיעשה בחינת הדין עוד עמנו טובות וחסד. זה לא יומשך מבחינת היראה לבדה. כי אם כאשר אנחנו עושין מצוותינו באהבה עזה ונפלאה בזריזות ולא יעכבנו ולא יעצרנו לא גשם ולא שלג לא גוף ולא ממון ולא בית ואשה. וכל אשר יש לו מבית ומחוץ, לא יעכבנו מעבודת בוראו. כי כל האהבות האלה הם כאפס ואין אצלו, נגד אהבת בוראו לעשות נחת רוח לפניו במצוותיו הבוער בקרבו ביקד יקוד אש ברשפי אש שלהבת י"ה, לזכות לשרת את מלך הגדול והנורא הזה. לעשות כאשר צוהו באהבה ושמחה ונחת רוח. והנה אהבה שאינה באה מבחינת החסד לבד ככל האהבות הנקראים על שם אהבת חסד הנאמר בכתוב (מיכה ו', ח') כי אם היא מעורבת הרבה מן הגבורות הקדושות הנמשכין מבחינת הדין החזק הנמתק בקודש. כי כל בחינת אש הזירוז ועשות הדבר בחוזק באהבה עזה ובעורה כאש בכלות הנפש. הכל בא מן הגבורות. ולעומת זה כשם שאנחנו מהפכין הגבורות לאהבה את ה' בכח וגבורה. כן מתהפכין הגבורות והדינים הקדושים שלמעלה שיעשו בעצמם עמנו כל בחינת הטובות והחסד בקול ורעש גדול אדיר וחזק. כי המה מתנשאים לעומת שרפים שרפי קודש היוצא בחיוּת בוערת מאישי ישראל להעריצו בקודש.
6
ז׳ולזה אמר למעלה ליראה את ה' אלהינו לטוב לנו. כלומר ליראה מבחינת הדין של אלהינו מפחדו ואימתו שלא לעבור דבר אשר הזהירנו עליו. ובזה נעשה לטוב לנו. שהלנ"ו נמתק ונכלל בטוב ואינו מעכב הטוב מלבוא אלינו. אבל עוד וצדקה תהיה לנו. שהדין יתהפך לעשות הוא עמנו צדקה וחסד בכח הגבורה שעליו. הוא, כי נשמור לעשות את כל המצוה הזאת לפני ה' אלהינו. שנעשה מצוותיו לפני ה' אלהינו דוקא. באהבות המעורבים מחסד וגבורה. לעבדו בכח וגבורה ברשפי אש שלהבת י"ה ככל הנאמר ואז ה' אלהינו יגן עלינו לשמרנו מכל צר. מכף כל אויב וחרב ורעב ודבר ושבי וכו'. ולהיטיב לנו בכל מיני טובות וברכות וישועות וחיים ושפע ושלום בעוז ותעצומות באהבתו ובחמלתו על עמו ישראל כדבר האמור.
7