באר מים חיים, דברים ז׳:י״דBe'er Mayim Chaim, Deuteronomy 7:14
א׳ברוך תהיה מכל העמים וגו'. צריך להבין מהות הברכה הזו. כי הלא הברכה הוא מה שאמר למעלה וברך פרי בטנך דגנך וגו'. וזה ממילא יראו ישראל כי הם ברוכים מכל העכו"ם שאין בהם ברכות האלה. אבל לא שייך להאמר ברכה זו מאל עליון. כי הברכה בזה הוא במה שיתברכו במעשה ידיהם. וזאת כבר פרט. והבן. ואמנם כי היא באמת ברכה מיוחדת בפני עצמה. והוא על פי מה שמבואר (זוה"ק ויקרא מ"ז:) בסוד יתרון האור מן החושך וגו' כי אם לא היה חושך בעולם לא היה ניכר טובת האור. מאחר שהיה תמיד בקביעות איך היה עולה על הדעת שיש בחינת החושך בעולם להחשב זה לטובה ותענוג ועיין שם שהאריך בזה. כי לא ידע אינש טעמא דמתיקא עד דטעים טעמא דמרורא. כי עיקר טובת הטוב הוא כאשר נבדל מן הרע. אבל אם לא היה רע בעולם מאין היה ניכר כי זה טוב הוא. וענין זה הבטיח הקב"ה לישראל שברכתן יהיה ברכה אמיתית שידעו כי הם מבורכים מה'. והוא שיבדיל את העכו"ם מהם שלא יהיו ברוכים כמוהם. ובזה יכירו וידעו כי טוב להם מטובו יתברך. כי אם יהיה כן בכל העולם שישרה הברכה בכל מקום אפילו בין העכו"ם. לא יתוודע אם יש כלל רע בעולם ולא יהיה ברכתן ברכה. כי לא ידע אינש טעמא דמתיקא כו'. ולזה קבע על זה ברכה מיוחדת ואמר ברוך תהיה מכל העמים פירוש הנני מבטיחך שאתה תהיה מפורש מבורך יותר מהם שהם לא יהיה להם מן הברכות האלה. ופירש ואומר כי לא יהיה בך עקר ועקרה וגו' בך דייקא. שאצלך לא יהיה עקר ועקרה אבל בהם יהיה. ובזה תהיה ניכר ברכתך ותהנה ממנה. ועוד יותר אמר הכתוב,
1