באר מים חיים, דברים ז׳:י״חBe'er Mayim Chaim, Deuteronomy 7:18
א׳לא תירא מהם זכור תזכור וגו' אשר עשה ה' אלהיך לפרעה וגו' כאשר כתבנו שם. כי הלא בעת מכות פרעה ועבדיו לא היה בישראל שום זכות לא קבלת התורה ולא עשיית מצוות. רק מה שידעו שה' הוא אלהיהם בקבלה מאבותיהם אברהם יצחק ויעקב. ובשכר זה הוציאם ה' ממצרים וכמאמר חז"ל (סוטה מ"ב.) בפסוק (דברים כ', ג') שמע ישראל אתם קרבים וגו' אפילו לא קיימתם אלא קריאת שמע שחרית וערבית אי אתם נמסרים בידם. כי ה' אלהיכם הוא הנלחם לכם. פירוש לפי שאתם ממליכין אותו עליכם ומיחדין שמו ועל כן בקרבך קדוש שהקב"ה שורה בתוך כל אחד ואחד מישראל כמאמר חז"ל (עיין של"ה הקדוש, ואלשיך, ריש פרשת תרומה) על ושכנתי בתוכם בתוך כל אחד ואחד. וכבודנו וגדולתנו הוא כבודו וגדולתו. ועל כן הוא הנלחם לכם כלומר כביכול כי המלחמה אתו הוא, והוא הנלחם מהעומדים עליכם. וכאומרם ז"ל (במכילתא מובא בילקוט שופטים רמז נ"ה) כל מי שהוא קם על ישראל כאילו קם על מי שאמר והיה העולם. וידוע אשר כל הגוים כאין נגדו כאפס ותהו נחשבו לו ובודאי לא תיראום. ואפשר שזה אמרו ישראל בשירתן על הים, ה' איש מלחמה ה' שמו. כלומר במלחמת ישראל הנה ה' הוא האיש מלחמה שכביכול המלחמה אתו, אבל ה' שמו. כלומר ששמו ה' תמיד בעת המלחמה ואחר המלחמה כי מרכבות פרעה וחילו ירה בים וגו' ושמו מתקיים לעד ולעולמי עולמים. וזה פירש להם משה רבינו כאן מפורש ביותר ואמר בסיום דבריו,
1