באר מים חיים, שמות א׳:י׳Be'er Mayim Chaim, Exodus 1:10
א׳הבה נתחכמה לו פן ירבה וגו'. כלומר כי הנה בכמה פנים יש לנו לירא וליפחד מהם. אחד, מאחר שהן מתרבים שלא בטבע ופן ירבה עד מאוד עד היותן לגוי רב עד שלא יצטרכו כלל לסיוע אחרים רק הם לבדם יגרשו אותנו וירשו המה את הארץ. והשנית, אף אם לא יהיו רק כמו שהם עתה, מכל מקום והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שונאינו והיו שניהם לגוי רב מאוד ויתגברו עלינו. והשלישית, כי ונלחם בנו, כלומר כיון שהמה בקרב הארץ והמלחמה הוא בקרבנו בתוכינו ממש ואוי לעיר שמחריביה בתוכה, כי לא יוכל השונא לעשות מבחוץ על אחת מני אלף מה שיוכל לעשות בתוך העיר. והרביעית, ועלה מן הארץ, כלומר המה יערכו מלחמה מן המדינה בתוך הארץ והשונא יערוך עליהם מבחוץ ויהיה המלחמה מפנים ואחור ובודאי לא נוכל להם.
1
ב׳או יאמר הבה נתחכמה לו פן ירבה וגו'. כי נודע אשר כל התגברות הרע על הטוב באדם הוא כאשר יכנס בקרבו רוח שטות כי כל עוד שכח השכל וחיות המוחין באדם שלמים מכל וכל לא יעבור האדם על רצון בוראו כי להשכל ניתן כח הממשלה על תאות הלב כשאדם נותן דעתו ושכלו להבין אשר לא טוב הדבר הזה שרוצה לעשות אז אף אם תאות לבו ממשיכו אל הדבר יש כח בשכלו להתגבר על התאוה שלא יעשנה כי מבין אשר לא טוב הוא ולכך אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות כדברי חז"ל (סוטה ג'.), כי בלתי זה לא יעבור אדם העבירה. ואפילו בצדיקים העוסקים בתורה ומצוות ה' העיקר בזה, כח וחיות השכל להבין על מה עושה המצוה ולהיות באהבה ויראה ושמחה רבה במחשבה דיבור ומעשה, והכל בכח השכל שעליו להבין כל זאת. אבל מצוה שלא נעשית בכח השכל בלתי אהבה ויראה וכו' רק עושהו סתם כמצות אנשים מלומדה מצוה זו לא פרחת לעילא כנודע לכל (תיקוני זוהר תיקון י', כ"ה:).
2
ג׳וזה אמר משה לבני ישראל (דברים ל"ב, ו') עם נבל ולא חכם ותרגום אונקלוס עמא דקבילו אורייתא ולא חכימו, כי נבל הוא מלשון נובלות התמרה (ברכות מ':) שפירושו תמרים הנופלים. וכל ישראל העוסק בתורה ועושה מצוות ואינו נותן דעת חכמת שכלו לעשות המצוה וללמוד על אופן הנאות לפני בורא עולם ברוך הוא לעשות נחת רוח לפניו, נקרא נופל כי נפל מבחינת חיות המוחין והשכל המושכין אותו למעלה. וכבר כתבנו כמה פעמים שזה נקרא (משלי ז', כ"ו) רבים חללים הפילה. כי כאשר הנפל נולד בגוף בלתי נשמה כן התעסקות התורה בלי חיות שכלו מאור הנשמה השורה במוחו ושכלו (כמו שאנו אומרים שהנשמה שבמוחי וכו') נעשה הגוף בלתי נשמה בקרבו והרי הוא ממש כמו הנפל ונקרא (תהלים נ"ח, ט') נפל אשת בל חזו שמש. ועל כן נקרא זה עם נבל ולא חכם שנפל מחכמתו בעת לימוד תורתו, ועל כן פירוש התרגום עמא דקבילו אורייתא ולא חכימו מורה על האמור.
3
ד׳וכבר נודע כשהרע מתגבר בישראל ומונע דרך החכמה והשכל מהם שלא יעשו עמו רצון בוראם את הטוב בעיניו, אז בחינת כללות החכמה נופל לקליפות ח"ו ונעשים המה מחוכמים בעוונותינו הרבים ומתחכמין בכל יום איך לעשות רעות לישראל ולחדש גזירות שונות עליהם חדשים גם ישנים. ועל כן בדור אשר היו במצרים שנאמר בהם ותמלא הארץ אותם שנתמלאו בגשמיות גוש עפר הארץ כאשר כתבנו למעלה אשר היפך החכמה והשכל, כי הסירו החכמה והשכל מהם להכניס לתוכם רוח שטות מטומאת ערות ארץ מצרים, ועל כן תיכף ויאמר פרעה וגו' הבה נתחכמה לו, כי עתה עת להתחכם עליהם לחדש עליהם גזירות חדשות מאחר שהסירו החכמה מהם ונפל לתוך הקליפה והיה זה ירושה לנו להתחכם עליהם, כי פן ירבה ונוסף גם הוא על שונאינו, כי נודע אשר אור החכמה וחיות השכל המגיע אל האדם נקרא מוחין דגדלות כי גדול ורב הוא אור הזה עד מאוד שזה כל שלימותו, וכשאדם עובד באלה המוחין אז מעלה מן הקליפה כח וחיות וניצוצות קדושים ומוסיף על הקדושה רוב ברכה ושפע וחיות הקודש. והוא אומרו פן ירבה שישיגו מוחין דגדלות הרבים, והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שונאינו, כי ימעטו כוחינו במה שיעלו את החכמה והחיות מן הקליפה אל הקדושה. ונלחם בנו ועלה מן הארץ, פירוש שיעלו מגשמיות עפר הארץ לבוא לבחינת החכמה ואור השכל ובזה ילחמו בנו ויתגברו עלינו.
4
ה׳ועל כן נתחכם לענות אותם בעבודה קשה וידוע שאין השכינה שורה לא מחמת עצבות וכו' אלא מתוך דבר שמחה כמאמר חז"ל (שבת ל':) והמה לא יוכלו לשמוח בה' ולא יהל אורו יתברך עליהם. ועל כן רמז בראשי תיבות ה'בה נ'תחכמה ל'ו מספר פ"ה ועם הכולל הוא פ"ו גימטריא אלהים. וגם סמך דבריו לומר לו פן ירבה וגו' וצירוף הו' של לו להפ' של פן גם כן מספר פ"ו והם שני שמות אלהים מוחין דקטנות מחכמה ובינה כנודע. וכיוון לומר כיון שישראל עדיין הם בקטנות המוחין ונתגברו ח"ו מוחין דקליפה ועל כן הבה נתחכמה לו עתה להשפילם שלא יוכלו עוד כלל להרים ראש. כי והיה כי תקראנה מלחמה, ואז יתרע מזלינו ויחלש כח החכמה שבנו ויגיעו הם למוחין דגדלות הבא משם הוי"ה ברוך הוא כי כשזה נופל זה קם. ורמז בתיבת והיה אותיות הוי"ה וגם סופי תיבות הללו עם הכולל הוא הוי"ה והם שני מוחין דגדלות מחכמה ובינה ובזה ודאי ונוסף גם הוא על שונאינו וגו'. וכן היה באמת כי כאשר הופיע אור מוחין דגדלות על ישראל יצאו ממצרים ביד חזקה כנודע מדברי קודש קדשים האר"י ז"ל.
5
ו׳גם ירמוז הכתוב באומרו ועלה מן הארץ, כי נודע אשר כל בחינת הדינים המגיעין לישראל הכל משם אלהים במילוי ההי"ן, כי אלהים במילוי יודי"ן או במילוי אלפי"ן הנה נודע שהיו"ד מורה על אור החסדים מבחינת החכמה והאל"ף מורה גם כן על בחינת החסדים מבחינת פלא העליון ששם אין מגיע כלל שום בחינת הדינים, ועל כן הגם שאלהים מורה על הדינים מכל מקום נמתק על ידי המילוי מהיודי"ן או מהאלפי"ן, רק זה האלהים במילוי ההי"ן שה' הוא גם כן משורש הדין כי הה' ראשונה שבשם הוי"ה מינה דינין מתערין וה' אחרונה שבשם הוא בעצמה בחינת אלהים, ונוסף שמספר אלהים הזה הוא חושבן צרה ונעשה ח"ו צר לישראל. ואכן בעל הרחמים יתברך שמו אף על פי כן ממתיק גם את אלהים הזה באל"ף שבתחילתו, לפי שאור חסדי האל"ף גדול עד מאוד ומאיר מאור פלא העליון ואז נעשה מצרה רצה, וברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו (משלי ט"ז, ז'), כי כשישראל עושים תשובה נתהפך הצרה לרצה, וה' הטוב נתרצה במעשיהם וממתיק הדינים מעליהם מכח האל"ף שבתחילתו שבו נמתק כל דבר. כי גם שם אדני הוא בחינת א' דין שהא' ממתיק הדין שבתוכו והוא בבחינת סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו (בראשית כ"ח, י"ב), כי הא' נקרא סולם על שם הוא"ו אשר בתוכו, ויש על הוא"ו יו"ד מלמעלה ויו"ד מלמטה וזה עולים ויורדים בו, כי עולים עמו עד פלא העליון ליו"ד הראשונה המורה על המקור מים חיים לקבל משם כל בחינת החסדים והרחמים והישועות, ויורדים עד למטה ליו"ד התחתונה למלאות עולם התחתון בכל מיני שפע ברכה ורחמים ולהמתיק בזה כל בחינת הדינים וצרות ישראל ונעשה סולם מוצב ארצה, כי עושה מהצרה רצה ועם הא' הוא ארצה ואז עת רצון לישראל וכל הדינים מתמתקין. וזה אומרו ועלה מן הארץ, כלומר שיראו להכניס האל"ף בתוך הצרה אותיות הארץ ואז בודאי יעלו מצרתם כי האל"ף ממתיק הצרה ויעלו מצרה לרוחה ומשעבוד לגאולה כאשר היה באמת.
6