באר מים חיים, שמות א׳:י״גBe'er Mayim Chaim, Exodus 1:13
א׳ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך. נודע מאמר חז"ל (סוטה י"א.) בפרך בפה רך וכו' ופירש רש"י משכן בדברים ובממון וכו', ולכאורה ודאי נראה שזה היה בתחילת השיעבוד שמשכן בדברים עד שהרגילם, ולפי זה יקשה למה איחר הכתוב לכתוב זה אחרי ענותם בשיעבוד הקשה שהרי למעלה נכתב וישימו עליו וגו' למען ענותו וגו' ויבן ערי מסכנות וגו' וכאשר יענו וגו' והוה ליה להודיע זאת קודם, ועוד צריך להבין למה עשה פרעה את זה וכי לא היה לו כח לכופם על דבר העבודה וכמו שעשה בסוף שהעמיד עליהם נוגשים ואצים לאמר כלו מעשיכם דבר יום ביומו והכביד העבודה עליהם בשיעבוד הקשה בעל כורחם.
1
ב׳ואולם אני אומר כי זה היה אחרי התחלת שיעבודם, כי לצד שראה פרעה שכל מה שהם מענין אותן הם מרבין אוכלסין שלא בטבע אמר אפשר אלהים מבקש את הנרדף ועל כן הוא מסייעם בעת צרותם שיפרו וירבו עד מאוד היפך ממחשבתו שחשב למעטם על ידי העבודה, לכן התחיל לעבוד עמהם בפרך בפה רך, כדי שלא יהיו נרדפים כל כך וגם לא יצעקו לה' מן העבודה, אחרי שמעם חלקת פיהם, שעובדין עמם בלשון רכה, באומרם שלא לרעתם המה מכוונים. ולזה אחר שאמר הכתוב וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ וגו' לומר שנתרבו מאוד אחרי ענותם, אמר פרעה לבני ישראל ודאי אין זה כי אם שאלהים מבקש את הנרדף להרבותם אחר העינוי בעת צרותם ולזה ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך בפה רך כנאמר. ועוד עשו המצרים לסיבה זו אשר,
2