באר מים חיים, שמות א׳:ט״וBe'er Mayim Chaim, Exodus 1:15
א׳ויאמר מלך מצרים למילדות וגו' שם האחת שפרה וגו' ויאמר בילדכן וגו'. צריך להבין שני פעמים ויאמר הנאמר כאן מה אמר להם בתחילה ומה חזר לומר להם לבסוף וגם להבין לפי מאמר חז"ל בזה (סוטה י"א:) כי המילדות האלה היו יוכבד ומרים, ולכאורה למה שינה הכתוב כאן שמות הצדקניות לכנותם בשמות אחרות שפרה ופועה. ואולם לצד מה שכתבנו למעלה כי כל מגמת פרעה היה להכביד העבודה על ישראל הכל בפה רך לומר להם גם אתה כמוני ואני בעצמי עובד ותלה מלבן על צוארו וכדומה מפתויו הכוזבים, והכל בכדי שלא יהיו ישראל נרדפים כל כך ולא יצעקו לה' על הכבדת העבודה, ולזה תחילה קרא למילדות ואמר להם הלא העבריים הם אומה היפה בנשים בכל האומות ראוה בנות ויאשרוה וגו', וילדיהן נכבדות מכל עם ודאי ראוי וראוי שתראו בחיזוק וקיום הולד בכל יכולת להשפיר את הולד יפה יפה ושתהיו הוגין ומדברין עם הולד שלא יבכה, כי זרע ברוכי ה' הם וכבר נודע שם העברי מאברהם העברי אשר יצא טבעו בכל העולם ובודאי צאצאיו כמותו ומחויבין אתם לראות בקיומן, והיה כוונתו בכדי ליכנס עמם בדברים ולהראות להם שאין בלבו עליהם אדרבה חפץ בטובתם למאוד, וכאשר נכנס עמם בדברים ביקש מהם דבר קטן, בהיות שאמרו לו איצטגניניו שבעת הלז יולד מושיע של ישראל, והוא חפץ להיות ישראל אצלו כי חפץ בם ואוהבם, על כן בעת הלז יראו על האבנים אם בן הוא והמיתן אותו, אמר בלשון יחיד שידמו כי אין כוונתו רק על בן אחד והוא המושיע את ישראל, ולא יחזיק גזירה זו לזמן כי אם רק עתה בעת הלז מצוה כך. וגם עתה חפץ בטובת ישראל כי אינו גוזר סתם על כל אשר יולד, רק אם בת היא וחיה שאף על בת אחת הוא מקפיד להחיותה כי אוהב ישראל הוא, רק שעתה צריך להמית בן אחד או שנים אלו אשר יולדו בעת הלז כדי שישראל ישארו אצלו במדינתו, והיתה כוונת רשעתו להכניס כל הגזירות הקשות בפה רך כדי שלא יהיה קשה לישראל כל כך ולא ידחקו את הקץ, וזה שאמר הכתוב תחילה ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה, כלומר ראוי לכם לפי שאתם מילדות העבריות אנשים החשובים בעולם שאחת תהיה משפרת את הולד ואחת תהיה פועה והוגת עם הולד כי צריך לתת לב על ילדיהן שיגדלו וירבו כזרע בירך ה', וכשנכנס עמם בדברים אז ויאמר להם פעם שנית בילדכן את העבריות וראיתם על האבנים אם בן הוא כנזכר שרק בן אחד הוא מבקש בעת הזאת ואם בת היא וחיה שמקפיד על בנות ישראל והכל להראות כי טובה הוא מבקש לא רעה.
1
ב׳ועוד נראה לדרוש סמיכות הכתובים מה שסיים אשר עבדו בהם בפרך והתחיל ויאמר מלך מצרים למילדות וגו', כי גם למילדות אמר כאשר אמר דבר השיעבוד לישראל בפרך שתלה מלבן בצווארו ואמר גם אני עבד כמותכם לעבוד העבודה, כן באומרו למילדות אם בן הוא והמיתן אותו אמר גם כן על זה האופן שיאמר גם כן למילדות המצריות שיעשו גם המה כן להרוג כל זכר במצרים וכאשר היה בגזירת כל הבן הילוד היארה תשליכהו שגזר בפירוש גם על המצרים כמאמר חז"ל (סוטה י"ב.), ועל כן השיבוהו כי לא כנשים המצריות העבריות וגו' ולכאורה מי הזכיר נשים מצריות בכאן, אך הוא כדברינו שצוה גם למילדות המצריות כן ולא היה צריך להכתב בתורה, כי עיקר הסיפור היה צריך להודיע מה שאמר זאת למילדות העבריות ואך מסמיכות הכתוב דרשינן ליה וראיה באומרם כי לא כנשים המצריות ובמה מצינו מגזירת הבן הילוד כאמור, ואפשר זה אמר הכתוב ולא עשו כאשר דיבר אליהן מלך מצרים וגו' כלומר שהם לא עשו כאשר דיבר אליהן מלך מצרים והגם שהמצרים עשו כדברו אבל העבריות לא עשו, והצריכו להשיבו כי לא כנשים המצריות העבריות כי חיות הנה ועל כן במצריות יכול להיות זאת ולא בעבריות, ועבור זה גופא גזר ואמר ויצו לכל עמו כל הבן הילוד היאורה וגו' ואמרו חז"ל (סוטה י"ב.) שאף על עמו גזר וכו' כנזכר כי כל גזירותיו היה הכל בפה רך באופן שישוה עצמו ועמו לישראל בגזירותיו בכדי שלא יהיו ישראל מן הנרדפים שאלהים מבקשם, הכל כנאמר.
2
ג׳ולפי פשוטו נראה לומר, מה ששינה הכתוב כאן שמות המילדות העבריות ונקראו בשם שם האחת שפרה ושם השנית פועה לפי סדר טוב הנהגתם בילדי ישראל שמשפרין אותן והוגין עמהן כמאמר חז"ל שם, (י"א:) להגיד עוצם סכלות פרעה ורשעותו, אף שידע שאלו דורשין טובת הילדים ככל האפשרי שמשפרין הולד ופועין והוגין עם הולד כי חפצה נפשם בתקנת הילדים לא נמנע מלתבוע מאתן דבר כזה מהיפך אל היפך שלא די שלא יחיו הילדים אף גם הם בעצמם ימיתו אותן בידיהם, היש אויל גדול מזה ורשע עריץ להפוך לב רחמנות לאכזר. ועוד יאמר לפי ששם האחת שפרה וגו' והבין פרעה שהמה מבקשים טובת הילדים למאוד, והגדיל בעיניו החשש פן ירבה לצד מגמתם להחזיק ולהחיות כל הילדים ועל כן גזר וצוה עליהם שהם ימיתו אותן וממילא יפלו מלחזקן אף להבנות שישארו ובזה ח"ו ימעטו מכל וכל, והכל עשה כגודל רשעתו, וכנאמר.
3