באר מים חיים, שמות א׳:ה׳Be'er Mayim Chaim, Exodus 1:5
א׳ויהי כל נפש וגו' שבעים נפש ויוסף היה וגו'. מה שחזר הכתוב להודיע חשבון נפשותם אחרי שכבר נכתב בירידתן למצרים למעלה. הוא, כי אמרו חז"ל (שמות רבה א', סוף אות א') ואלה שמות וגו' השוון כולם ליעקב שכולם צדיקים כיוצא בו, ולפי זה הרי נאמר להלן איש וביתו באו הרי השוה הכתוב בית כל איש ואיש אליו לומר שכל השבעים נפש צדיקים היו כיעקב, וכן אמרו (שם שם, ב') דבר אחר ואלה שמות הוסיף שבח על שבעים נפש שנאמרו למעלה, שכולם היו צדיקים. ואמנם אין למידין קודש מקודש כי אין קדושתו של זה שוה לשל זה ממש כי מיום שנברא שמים וארץ לא היו שני בני אדם דומין זה לזה בצדקתם ממש בלי הוספה ובלי גרעון, כי אם כן, היה אחד מיותר כנודע. רק כולם שוין לטובה להלך בעקבי האבות הנקראים על שם יעקב בחיר האבות. וזה שאמר הכתוב ויהי כל נפש יוצאי ירך יעקב שבעים נפש. כלומר שכל השבעים נפש ניכרים היו כי היו יוצאי ירך יעקב כי כולם צדיקים היו והלכו בעקבות יעקב אביהם וכל רואיהם יכירום כי הם זרע יעקב ברוב צדקתם. ויוסף היה במצרים, כלומר יוסף שהיה במצרים מקור מקום הטומאה אף על פי כן כולם הכירו בו שמיוצאי ירך יעקב הוא. ולזה גמר אומר וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא ובני ישראל פרו וישרצו וגו'. כלומר אף על פי שמתו כל הדור המשובח ונצמח דור שאחריהם שלא טובים היו כי אם הראשונים כמלאכים וכו' אף על פי כן לא סר מהם בחינת קריאת שם בני ישראל כי הלכו לפי בחינתם בעקבות יעקב אביהם על כל פנים במעט הדברים, שהיו גדורים מן הערוה ושארי מעלות שמנו חז"ל (ויקרא רבה ל"ב, ה' ובשיר השירים רבה ד', י"ב ושאר מקומות) ובני ישראל אעלו, ובני ישראל נפקו כאומרם ז"ל (בזוה"ק שמות ז.).
1
ב׳ב גם יאמר ויהי כל נפש וגו'. כי נודע אשר סוד המרכבה העליונה הוא שבעים בסוד ע' שמות שיש להקב"ה כמו שכתוב (בכוונות למנצח וגו' יענך וגו') עיין שם, ונגד זה היו שבעים סנהדרין בבית המקדש שישרה כל המרכבה בשלימות במקום המקודש. ואכן יוסף שהיה במצרים יחידי ואף על פי כן היה מרכבה לשכינה, כי סוד ה' ליראיו (תהלים כ"ד, י"ד) שכל צדיק וצדיק הוא בבחינת השבעים גי' סוד כנודע. ולזה אמר הכתוב ויהי כל נפש יוצאי ירך יעקב שבעים נפש. כלומר שכל אחד ואחד מהם היה בבחינת השבעים כי כולם צדיקים היו כנאמר למעלה וסוד ה' ליראיו. והראיה לזה אמר הכתוב כי הנה ויוסף היה במצרים כלומר הנה יוסף היה לבד במצרים ואף על פי כן היה מרכבה לשכינה אשר אי אפשר להיות זה בלתי בחינת שבעים ובודאי היה זה לפי שצדיק היה וכן כל יוצאי ירך יעקב שצדיקים היו, כולם היו בבחינת השבעים וכאמור.
2
ג׳ג או ירצה בזה, כי נודע אשר שבעים משפחות אלו הם נגד שבעים אומות וכל אחד מהם מכחיד את האומה אשר נגד שורשו לפקוד על שרו מלמעלה ועל מלכו למטה, ולזה צריך כח וגבורה לאסור מלכיהם בזקים ונכבדיהם בכבלי ברזל (תהלים קמ"ט, ח'), כי הן יעקב אבינו שבודאי כוחו גדול היה וכנאבק לו שר בלול מאש וממים שרו של עשו, וישר אל מלאך ויוכל לו, ואף על פי כן נגע בכף יריכו ונעשה צולע. ואכן לצד שברא כרעא דאבוהי ובעצם צדיקים היו ובטוחים על כוחו של זקן, היו כולם ראוים לזה לעמוד נגד שבעים שרי האומות שלא יגיע להם נזק מאתם. ולזה אמר הכתוב ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים נפש שכולם היו כראוי ליוצאי יר"ך יעקב בבחינת ברא כרעא דאבוהי והיו שבעים נפש נגד שבעים שרי מעלה וכל אחד ואחד מהם עומד נגד שר השמים כיעקב אביהם שישר אל מלאך ויוכל לו, ועליהם נאמר (שיר השירים ז', י') וחכך כיין הטוב. כי יין ניתן בשבעים אותיות (עירובין ס"ה.). וסיים הכתוב ויוסף היה במצרים. פירוש כנאמר למעלה אף שיוסף היה במצרים בטומאת הארץ מכל מקום נאמר בו (בראשית מ', ט"ו) וגם פה לא עשיתי מאומה על דרך מאמר הכתוב (דברים י"ג, י"ח) לא ידבק בידך מאומה מן החרם. ועודנו בצדקתו עומד כיוצאי ירך יעקב להשלים בחינת השבעים לעמוד נגד שרי מעלה כדבר האמור.
3
ד׳ד עוד נראה רמז בכתוב זה למה שאמרו חז"ל (בתרא קכ"ג.) בפירוש הפסוק כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים ובפרטות אי אתה מוצא אלא ששים ותשע זו יוכבד שנולדה בין החומות וכו'. ולזה רמז יצאי ירך יעקב כי ראשי תיבות וסופי תיבות ירך יעקב הוא גימטריא יוכבד במספר השוה, לומר כי מה שנאמר כאן שבעים נפש הוא עם יוכבד שהשלימה המנין.
4