באר מים חיים, שמות י״א:ד׳Be'er Mayim Chaim, Exodus 11:4
א׳ויאמר וגו' כחצות הלילה אני יוצא וגו'. נודע דרשות חז"ל (ברכות ד'.) על אומרו כחצות שלא יאמרו משה בדאי וכו', ועוד לאלוה מילין הנראה לדעתי על פי אשר כתבנו למעלה בחילוק שהיה בין יציאת מצרים ובין קריעת ים סוף, כי הגם שהיו שניהם שוין בבחינה אחת רחמים לזה ודין לזה מכל מקום לא נדמו כלל זה לזה כי קריעת ים סוף היה על ידי בחינת המלכות שקבלה החסדים והגבורות היוצאים מיסוד בלתי ממותקים שלא נמתקו בבחינת היסוד והיו עוברים בו דרך מעבר בעלמא, ובחינת המלכות כן קיבלה אותם, ועל כן נקרע הים בחינת המלכות ונחלק שהיה בה בחינת הרחמים לבד ובחינת הדין לבד, ויבואו בני ישראל ביבשה בתוך הים בבחינת הרחמים ובאותו רגע בחצי השני וישובו המים על מצרים על רכבו בחינת הדין למצרים. מה שאין כן במצרים שנאמר בה (לקמן י"ב, כ"ט) וה' הכה כל בכור, ואמרו חז"ל (תנחומא בפרשה זו ז') הקב"ה בכבודו ובעצמו והוא מקום גבוה ונורא בחינת הוצאת חמה מנרתקה שצדיקים מתרפאין בה ורשעים נידונין בה כמאמר חז"ל (עבודה זרה ג'.) ובבחינה זו היה רחמים ודין כי לא היה יכול להיות במצרים כבחינת קריעת ים סוף כי אם היה שם בחינת הדין לא היה אפשר להוציא ישראל מפני הקיטרוג מה נשתנו אלו מאלו, ועל כן היה מוכרח הקב"ה בכבודו ובעצמו להתגלות שם ולהאיר באורו המופלא בבחינת הוצאת חמה מנרתקה, אשר לא כסדרו תמיד שה' בהיכל קדשו, ובכאן יצא מהיכלו ולא היה שום דין ואף על פי כן היו ישראל מתרפאין בו ורשעי מצרים נידונין בו עיין שם. והנה נודע אשר המלכות נקרא לילה וכשהיא נחלקת לחצאין בבחינת רחמים לבד ודין לבד יקרא חצות לילה שנפלגה לחצאין וזה שאמר הכתוב כאן כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים כלומר כבחינת חצות הלילה שהוא רחמים לזה ודין לזה כן אני יוצא עתה בכבודי ובעצמי בתוך מצרים, הגם שלא שייך אצלי בחינת הדין כלל מכל מקום נעשה כבחינה זו שצדיקים מתרפאין בה ורשעים נידונין בה כאמור.
1