באר מים חיים, שמות י״ב:י״גBe'er Mayim Chaim, Exodus 12:13
א׳והיה הדם הזה לכם לאות על הבתים וגו' ופסחתי עליכם ולא יהיה בכם נגף וגו'. ולשון ופסחתי עליכם אין לו פירוש לכאורה כי היה לו לומר ופסחתי מעליכם, כי הדילוג היה מבתי ישראל על בתי מצרים ואיך שייך ופסחתי עליכם. ואמנם כי יש לנו בזה דבר נאות ויפה וברה ואינו מענין שאנו עתה בו ולא נערבב הדברים, ועל כן נציגנו להלן בפסוק (כ"א) ויקרא משה לכל זקני ישראל וגו' תדרשנו משם ויונעם לך. ואמנם בפשט הכתוב להבין על מה היה צריך נתינת הדם גם על הבתים והלא הכל גלוי לפניו כאשר נתעורר רש"י הקדוש בזה, ומה שכתב אמר הקב"ה נותן אני את עיני לראות שאתם עסוקים במצוותי וכו', גם זה פלאי מפני מה יהיה הוא צריך לראות דוקא אם הכל גלוי לפניו יתברך שעסוקין בעבודתו, ועוד הלא היו עסוקין במצות אכילת פסח ולמה לא יהיה זה די לראותו ולהגין עליהם. ועוד אם לראות היה מצטרך, היה לו לצוות ליתן אותו על הכותל כנגד הפתח בכדי שכשיבוא כביכול על הפתח יראהו לנגדו ולמה צוה לנותנו על המשקוף ומזוזות דוקא.
1
ב׳ואמנם עיקרי הדברים הם. לצד שצוה אותם מפורש (לקמן כ"ב) ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו וגו' כי משניתן רשות למשחית אינו מבחין בין צדיק וכו' כמאמר חז"ל (בבבא קמא ס'.) וכמו שאיתא בזוה"ק (וירא ק"ח:) וזה לשונו: דהא בכל זימנא דמחבלא לא חמי אנפוי דבר נש לא מחביל ליה וכו'. ועל כן היו הבתים שלהם צריכין שמירה יתירה שלא יבוא בם ערל וטמא הוא המשחית שהלך להשחית בבתי מצרים, כי מאין יבחין המשחית בין בית מצרי או בית ישראל הלא הוא אינו מבחין וכו', ונעשה אז כבחינת המזוזה שצונו אלהינו לדורות והוא בכדי לשמור את בתינו מכל רע ושטן המשחית ועל כן נכתב במזוזה שמע ישראל וכו' להורות על אחדות אלהינו ברוך הוא כי הוא ה' אחד ואין זולתו, ובזה כל רע הנמשך מבחינת אל אחר צריך לברוח ולהגרש מפתח הזה כי במקום ה' אחד הרי הוא לאפס ואין כי אפס בלתו ואין זולתו, ועוד בראותם שמו של הקב"ה הנכתב בחוץ על מזוזה שם שד"י שהוא ראשי תיבות ש'ומר ד'לתות י'שראל, על ידי זה הם נכנעין ונשברין ובורחין ונגרשין מפתחי בתי ישראל שלא יקרבו אליהם.
2
ג׳ואמנם נודע מכוונות מרן הרב האר"י ז"ל שעיקר ביטול וגרישת החיצונים הוא על ידי שלושה שמות הנזכרים ונעשים בהמזוזה שם שדי והיה וכוזו במוכסז וכו' והכל על ידי הארת הבינה בחינת אימא עילאה שבכל מקום שהיא חופפת באורה נכנעין ונגרשין כל בחינת החיצונים עיין שם באורך. אשר על כן אבותינו שהיו במצרים ולא היה להם עדיין לא תורה ולא מזוזה, והיו צריכין לשמירה על הפתח הנה אלהינו ברוך הוא אשר לו עצה ותושיה הפליא עצה וצוה לקחת מהמצוה אשר בידם דם הפסח שכבר נמתק ונכלל בקדושה על ידי השחיטה ולשם מצות פסח, ודם ידוע שהוא גימטריא אהיה ברבוע כזה א' א"ה וכו' הרמוז להארת הבינה בחינת אימא, ולתת אותו על מזוזת הפתח ועל המשקוף ועל ידי זה לא יוכל עוד המשחית לבוא אל הבית כי יסמא עיניו בהארת האור הזה ויברח כמטחוי קשת, והיא לו הבחנה גדולה להבחין בין בית המצרי ובין בית ישראל. ואמנם במזוזה שהיא נכתבת בכתב כותבין בה אלה הג' השמות הנזכרין ונמשכין מבחינת הבינה ובזה נגרשין. ואכן בדם הפסח שלא נכתב בשם ומהותו לא נרמז אלא שם אחד שם אהיה, ועל כן צוה הקב"ה לתת אותו על שתי המזוזת ועל המשקוף בכדי שיהיה על הפתח שלושה שמות ברוך הוא ובזה יהיה הפתח מוקף מכל צדדיו לגרש המשחית משם. והוא אומרו כאן והיה הדם לכם לאות על הבתים, כי זה הוא בחינת האות שהוא כעין חותם המלך אשר נרשם על מלבושי עבדיו מבחוץ לאות ולסימן שהוא עבד המלך הזה ועל ידי כן יהיו הכל יראין ומתפחדין ממנו בלתי נגוע בו לרעה כי פטרונו רשום עליו ועבד מלך מלך, וכן זה הדם יהיה לאות אצליכם שעל ידי כן יהיו הכל יראין ומתפחדין מאתכם וראיתי את הדם וגו' ולא יהיה בכם נגף למשחית בהכותי וגו' כי באמת הכאת מצרים היה על ידי המשחית הנשלח מאתו יתברך והמשחית אינו מבחין והיה הדם לאות על הפתח להכות בסנורים את האנשים אשר על פתח הבית שלא יקרבו שמה (ואם תבין היטב בסוד אחדות אלהינו ברוך הוא בסוד (תהלים ק"ג, י"ט) ומלכותו בכל משלה תשכיל יותר במה שאמר כאן וראיתי את הדם לפי הדברים הנזכרים) ועיין במה שנכתוב להלן בפסוק (כ"א) משכו וקחו, גם משם תבין על נכון אומרו וראיתי וגו'. ונחזור לענינינו שהוא אשר בלילה הזה עת המתקת כל הדינים דקדושה, ועל כן כל בחינת הסטרא אחרא נופלים ונשברים. ולזה צותה התורה,
3