באר מים חיים, שמות י״ב:ו׳Be'er Mayim Chaim, Exodus 12:6

א׳והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחודש הזה וגו'. ופירש רש"י והיה לכם למשמרת זהו לשון בקור שטעון בקור ממום ארבעה ימים קודם שחיטה וכן הוא במאמר חז"ל (פסחים צ"ו.). ולדברים הללו מלת לכם מיותר והיה די לומר יהיה למשמרת עד ארבעה וגו' אכן לדברינו כה יאמר, כי אחרי שישראל היו צריכין לעשות זאת להמתיק הדין דקדושה על ידי הקרבת השה אשה לה', והנה ודאי אם השה היה צריך להיות תמים ואם מום בו לא ירצה לקרבן עבור אחיזת הסטרא אחרא בו שלא יקרב אל הקדושה מכל שכן המקריבו שהיה טעון בקור ממום חולי הנפשות הנמשכים מבחינת הסטרא אחרא שלא יקרב עמה לה'. וזה טעם מה שנשתנה פסח מצרים מפסח דורות שזה מקחו מבעשור ולא כן בפסח דורות, כי בפסח מצרים נאמר בישראל משכו וקחו לכם וגו' ואמרו חז"ל (שמות רבה ט"ז, ב' בסופו) משכו ידיכם מעבודה זרה וכו' כי לאשר שהיו מתערבים בגוים וילמדו מעשיהם ויהיו להם למוקש בחינת עבודה זרה, ולזה צוה הקב"ה אשר בעשור לחודש הזה ויקחו להם איש שה וגו', אבל והיה לכם למשמרת עד ארבעה וגו' והוא לשון בקור ממום שתשמרו ותבקרו עצמכם ממום באופן למשוך ידכם מכל בחינת הסטרא אחרא והרע לצאת מרשות הרבים וליכנס לרשות היחיד יחידו של עולם להתקרב תחת צל כנפי השכינה. ועל כן היה צריך זה ארבע ימים נגד ארבע יסודות שבגוף האדם וארבעה בחינת חלקי הנשמה נפש רוח נשמה ונשמה לנשמה, לטהר כל ארבעה בחינות אלו ואלו, בארבעה ימים, ומום לא ימצא בהם מבחינת הסטרא אחרא ח"ו בכדי שתהיו ראוין להקריב אשה לה' במועדו ובזמן הראוי לו, והוא ביום ארבעה עשר לחודש הזה בין הערבים כאשר ינטו צללי ערב שאז מתחיל האורה והשמחה מבחינת ליל חמשה עשר שאז הלבנה במלואה והוא יום השלם והמובחר אשר בכל החודש שאז נעשה כל בחינות מעלות החודש הזה בשלימות לפי שהוא אמצע החודש ולבנה בשלימותה ותחזור פניה בכל הטובות לישראל עמה אשר מונין ללבנה כמאמר חז"ל (סוכה כ"ט.) וצדיקי ישראל נקראו על שמה (חולין ס':) (ונודע מכתבי האר"י ז"ל בכוונת ערב שבת קודש אשר אחר חצות היום ובפרט לעת ערב מתחיל התנוצצות קדושת שבת ויורד שלהוביתא דאשא ברשפי אש שלהבת י"ה לכל העולמות להוריד כל בחינת הקליפות והרע והסטרא אחרא וזה סוד חיוב הרחצת אדם פניו ידיו ורגליו בחמין. ואחר כך סמוך לערב מתחיל סוד תוספת שבת שהוא מצות עשה דאורייתא לדעת הרי"ף והרא"ש וכן נפסק ההלכה (בשולחן ערוך אורח חיים סימן רס"א סעיף ב') ואז כל דין שבת עליו וכן בתוספת יום הכיפורים שהוא לכולי עלמא דאורייתא, והכל כי לעת ערב מתחיל הארת יום שלאחריו וכן כאן בי"ד בין הערבים מתחיל הארת חמשה עשר בניסן שכל מעלות הטובות שבחודש הזה עיקרם נעשה בו כאמור), ועל כן ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל בין הערבים להמתיק הדין ולנקות הדמים. ולזה צוה המקום אשר,