באר מים חיים, שמות י״ב:ט׳Be'er Mayim Chaim, Exodus 12:9
א׳אל תאכלו ממנו נא ובשל מבשל במים כי אם צלי אש וגו'. כי נודע אשר המתקת הדינים אינם בחסד כי אם בשורשם כלומר בשורש הדין אשר למעלה והיא בחינת מדת הבינה שהיא בעצמה רחמים פשוטים, רק שדינין מתערין מינה ועל כן שם נמתקים בשורשם. ובקצור מופלג אמתיק לך דבר זה. כי הנה שורש הדין פירוש מה שברא הקב"ה את הדין בעולם הנה הוא חסד גמור ברור וצלול מאתו יתברך, והוא על כמה בחינות. אחד, שעיקר בריאת העולם היה להיטיב לבריותיו ואף שגם קודם הבריאה היו נהנין נשמותינו מזיו מראות פני השכינה, מכל מקום נקרא נהמא דכסופא שבהית לאסתכולי באפיה (ירושלמי ערלה פרק א' הלכה ג') ואין זה הטבה כיון שאינו נהנה כל צרכו להיותו מתבייש שאוכל בחנם, ועל כן ברא הקב"ה האדם בעולם הזה שיעבוד האדם עבודת הקב"ה וברא לו יצר הרע ובחינת החיצונים בכדי שיתגבר האדם על אלו ויעבוד עבודתו ואז יתן לו שכרו בדין הראוי לא בחסד שלא יהיה נהמא דכסופא. הרי לפניך מפורש שבריאת הדין והיצר הרע והסטרא אחרא הכל בחסד גמור בכדי להיטיב לו בהטבת אמת בדין ולא בחסד. והשנית הוא, כי אלהים עשה שייראו מלפניו (על פי קהלת ג', ד'), פירוש שבריאת הדין היה שייראו הבריות מהדין וישמרו עצמם שלא ללקות מאתו ויעשו רצון קונם, אבל לא נברא כדי ללקות בו, והבן.
1
ב׳המשל בזה לאב שלוקח שבט ומניח לפני בנו, בכדי שיירא הבן מהשבט ולא יעשה דבר שלא כרצונו, אבל אין כוונת האב בהנחת השבט בכדי להכותו בה, ואמנם אם יעשה בנו איזה דבר שלא כהוגן ודאי שאביו יכנו שלא יעשה פעם אחרת כך, אבל עיקר הנחת השבט לפניו לא היה לדין ללקות אתה כי אם אדרבה לטוב ולחסד שיירא בנו מפני השבט ולא יצטרך להלקותו, ועוד יש כמה בחינות בזה ולא נאריך. ובזה הוא המתקת הדינים בשורשם, כי בשורשם, שורש המחשבה שממנה יצאו הכל לטוב ולחסד גמור יצאו, ועל כן כשיאיר אור הזה על הדינין נמתקין כל הדינין ולא יעשו הדין כיון שעיקרו טוב וחסד הוא, תן דעתך והבן זה כי הענין נאה למשכיל, וזה בחינת הבינה שורש הדינים שהיה רחמים פשוטים לאין קץ ודינין מתערין מינה, והבן. ועל כן צריך להיות השה דוקא נצלה על האש להראות אשר המתקתו הוא על ידי שורש הגבורות בחינת אש אבל לא מבושל במי"ם שהוא בחינת החסד כי אין הדין נמתק בחסד רק בשורש גבורות אש. גם כי צלי הוא ב' פעמים אדני בחינת אלהים שבמלכות והוא דיני שה ואש הוא אלהים שבבינה, כי א' הוא אלהים ושה גם כן אלהים במילוי יוד"ין כנודע מכתבי מרן הרב האר"י ז"ל, ועל כן היה צלי אש להראות המתקת דיני אלהים בשורשם שהוא אימא עילאה. ואפשר לזה אמר הכתוב למעלה ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית, כי בחינת הבינה אימא עילאה נקראת בית כמו שהוא מפורש בזוה"ק (לך לך צ"ד:) עיין שם. ואמנם גם המלכות נקרא בית, בית המלכות, ויעקב קראו בית כמאמר חז"ל (פסחים פ"ח.) והוא בחינת בית ראשון ובית שני. ולזה אמר ויקחו להם איש שה לבית אבות להעלות הש"ה שהוא אלהים בחינת הדינים לבית אבות שהוא בחינת המוחין הנקראין אבות והוא הבינה אשר בראש, ואחר כך שה לבית שאחר כך נמתקים גם בבית המלכות. ועל כן,
2