באר מים חיים, שמות י״ד:י״זBe'er Mayim Chaim, Exodus 14:17
א׳ואני הנני מחזק וגו' ויבואו אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל חילו וגו' וידעו מצרים כי אני ה' בהכבדי בפרעה ברכבו וגו'. לכאורה בהכבדי האחרון אך למותר, וכבר נאמר. ואכן גם זה יגיד על דרך מה שכתבנו למעלה בפסוק (י"ד, ד') וחזקתי את לב פרעה וגו', כי זה היה כבוד גדול של ה' בעיני מצרים מה שלא היה ביכולתם להטות לבבם שלא לרדוף אחרי בני ישראל הגם שידעו שסופן לאיבוד כי כבר ראו כזה וכזה, וכאן מוסיף הכתוב לומר, כי מי פתי יסור הנה ולא יבין אשר אם יעשה הקב"ה נס נפלא לידידיו לגזור ים סוף לגזרים ולהעביר בני ישראל בתוכו לא יעשה זאת לשונאיו שגם הם יעברו בתוך הים ביבשה ובודאי ישלם אז לשונאיו אל פניו להאבידם בתוך הים, ואם כן ודאי ידעו מצרים שלא יצאו מתוך הים, ואך זדון לבם אשר נתחזק מאת ה' לא יכלו להטותו בשום אופן הגם שהבינו כי זה רעתם אשר לנצח יאבדו, ובזה נתקדש שם שמים בעיניהם מה שראו כי הוא כל יכול להטות לבבם לאשר יחפוץ ואין לבם ברשותם, ועל כן יאמר הכתוב וידעו מצרים כי אני ה' בהכבדי בפרעה ברכבו וגו', כלומר הנה בעת אשר אכבד במצרים שיבואו אחרי בני ישראל בתוך הים לא יהיה נעלם מאתם אשר אני ה' ובודאי לא יצאו בשלום משם, רק אדרבה שידעו כי אני ה' אשר לי הכח והגבורה לאבד שונאי ואף על פי כן ירדו לים ואני אכבד בם בעת ההוא, והכל כי אין לבם ברשותם ומוכרחים לילך אחרי שרירות לבם עם שידעו אשר בזה יפלו ולא יוסיפו לקום.
1