באר מים חיים, שמות י״ד:ל׳Be'er Mayim Chaim, Exodus 14:30
א׳ויושע ה' ביום ההוא וגו'. לכאורה זה מיותר אחרי שכבר הודיע שבא סוס פרעה ברכבו לתוך הים וישראל הלכו ביבשה, הנה ודאי אשר הושיעם ה', ואמנם הנה נודע לכל, אשר חסדי המקום ברוך הוא וברוך שמו מכונים על שם יד הימין כמו שאמר הכתוב (תהלים צ"ח, א') הושיעה לו ימינו וגו' וכדומה, ואומר (תהלים קי"ח, ט"ו) קול רינה וישועה באהלי צדיקים ימין ה' עושה וגו', והטעם שהחסדים מכונים על שם הימין, כי החסדים נעשים בעשיית השלימות ובזריזות ובכל האופנים לטובה, כמו האדם העושה דבר ביד ימינו שנעשה הדבר על נכון בטוב בעשיה שלימה, כי האל הטוב החפץ חסד כאשר עושה החסדים הנה עושאם בשמחה ובנחת ובטוב לבב, ועל כן עושה אותם על צד היותר טוב, מה שאין כן בחינת הדין מכונה על שם השמאל, כי הוא נעשה בעל כורחו שלא ברצון השלם ועל כן נעשה כבחינת העשיות אשר בשמאל שהוא בעצלות ואיננו בשלימות, ועל כן מבואר בכתבי האר"י ז"ל בכמה מקומות (ועיין בכוונת נטילת ידים) אשר הימין נקרא יד הגדולה, כי בעשיית החסדים הנה גדול ה' ומהולל מאוד וקול רינה וישועה באהלי צדיקים כשנעשין החסדים בעולם, ושמו הגדול והקדוש נתגדל ונתקדש ונתפאר בפי כל וכולם מודים לאל הטוב והמיטיב שכך מרחם על עולמו וכך וכך עושה להם בידו הגדולה חסדים הטובים. מה שאין כן בעשות ה' משפט ודין בבני אדם, אף שבאמת גם זה טובה הוא מהטוב ומיטיב כאשר הארכנו בזה בכמה מקומות בארבעה בחינות שיש בהם וכולם על צד החסד הגמור שהוא, או שהם יסורין של אהבה ממש שאינן באין על שום עוון וחטא רק כדי להרבות שכרו בעולם הבא על ידיהם כמאמר חז"ל (ברכות ה'.) שנודע אשר ודאי כל יסורי עולם הזה בשבעים שנות חיי האדם לא יעמדו כנגד רגע אחד טוב עולם הבא שהוא הנאת הצדיקים אשר מחזה שדי יחזו ונהנין ונשבעין ממראות זיו השכינה עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו (ישעיה ס"ד, ג'), או שבאין לשם מירוק עוונות כמאמר חז"ל (שם) נאמר ברית במלח וכו' מה מלח ממתיק הבשר אף יסורין ממרקין עוונותיו של אדם והוא בשביל שלא יצטרך לעונשי גיהנם, אשר המשכיל יבין מעצמו שאין כל יסורי הגוף שבעולם נחשבין לרגע אחד יסורין לנפש בגיהנם, או שבאין בכדי להזכיר האדם שישוב לבורא בתשובה על עוונותיו כי זה כל האדם ההולך בשוק וטרוד במזונותיו יומם ולילה וכבר נשכח מאתו לזכור בבורא עולם לעבוד עבודתו ולשוב עדיו אחרי כל תועבותיו אשר יעשה תמיד בשווקים וברחובות שאין להם מספר וערך ואם יספרם מחול ירביון, שהוא גזל וגניבה ורמאות והסתכלות באשה ושנאת ריעים ולא תקום ולא תטור ולשון הרע ושקרים וחנופה וליצנות וכדומה שאין להם שיעור כלל, וכשבאין אליו מעט יסורים הוא נזכר מעט שיש בורא עולם, וצריך לשוב אליו לעבוד אותו וכמאמר חז"ל (סנהדרין ק"א.) נענה ר' עקיבא ואמר חביבין יסורין וכו' עד לא העלהו למוטב אלא היסורין, ועוד יש בחינה אחרת ולא נאריך בהם.
1
ב׳ונמצא אשר כל היסורין באמת הם לטובה גדולה, והכתוב קוראן (בראשית א', ל"א) טוב מאוד, שאמרו חז"ל (בראשית רבה ט', ח') זה מדת היסורין ומפורש אומר הכתוב (תהלים צ"ד, י"ב) אשרי הגבר אשר תיסרנו יה, ונאמר (משלי ג', י"ב) כי את אשר יאהב ה' יוכיח אבל מכל מקום אין הכל מכירין כל כך טובתם הגדולה, להודות לאל הטוב בשמחה עליהם כאשר צוונו חז"ל (ברכות נ"ד. וס':) חייב אדם לברך על הרעה בשמחה, כי אם יחידי סגולה אחד במדינה שיודעין לרצות את בוראם בתרועה שהוא המורה על הדין שגם ירצו ויודו לאל ההודאות בשמחה על זה, אבל כל העולם רובו ככולו, לא כן ידמו רק שהגבורה והדין הוא אצלם בהסתרת פנים מאתו ח"ו שאינו משגיח להיטיב עבור עוונות האדם, ועל כן לא יברכו על זה באמת בשמחה. ונודע אשר אפילו בתנאים הראשונים שאמרו (שם ה':) ביסורין לא הן ולא שכרן מפני שיש בהן ביטול תורה, וכיון שאין בהן ההודאה כל כך באמת בשמחה וטוב לבב לא קרא להם שם בגדולה שאין שמו יתברך נתגדל בעיני הבריות כל כך על ידם להודות לו ולשבחו עליהם, ועוד כי אפילו בצדיקים האלה אשר מברכין על הרעה בשמחה, הנה עושין מבחינת הדין הזה בחינת הרחמים כי אומרים באמיתיות לבבם שזה חסד האל הוא ומודים לו על זה, ועל כן אי אפשר לבחינת הדין לעשות דין להם בשלימות כיון שהם עושים אותו לחסד ורחמים, והבן. ולזה הוא מוכרח לעשות הדין בחסד להכלל ברחמים, ועל כן אמרו חז"ל (בראשית רבה ל"ג, ג') אשריהם הצדיקים שהם מהפכין מדת הדין לרחמים כי הם מהפכין אותו במחשבתם הטובה לקבלו בחסד וכן נעשה עליהם שנמתק הדין ונכלל בחסד ואינו עושה הדין כאשר תעשינה החסדים שהוא ביד הגדולה בעשיית השלימות, רק בעשיית השמאל שהוא יד כה"ה בחינת המתקת הדין בחסד לעשותו ברחמים, והבן.
2
ג׳ואמנם כשהקב"ה עושה דין בגבורה גדולה ומפורסמת לרשעי העם המתגאים בעולם המפורסמים ושַׁתּוּ בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ לאמר מי ה' אשר אשמע בקולו, או ח"ו לית דין ולית דיין וכופרים בכולו או במקצתו, ואז כשהקב"ה נפרע מהם, ודאי אשר יתגדל ויתהלל ויתקדש שמו בפי כל הבריות לאמר כי זה יעשה אלהים השופט כל הארץ לגדע קרנות רשעים ולהראות כי הוא הדיין והשופט ומלך גדול על כל אלהים ולו הכח והגבורה לעשות בכל העולמות כרצונו, וכאשר נאמר (משלי י"א, י') ובאבוד רשעים רינה שהוא הרינה והתהלה שעולה מפי הבריות שאומרים כי גדול ה' מכל אלהים וכמו כל השירות אשר נאמרו לאל הטוב במפלתן של רשעים, כמו בשירת דבורה וברק בן אבינועם (שופטים ה׳:א׳) ובשירת יהושפט מלך יהודה (בדברי הימים-ב כ') וגם דוד ראה במפלתן של רשעים ואמר שירה כמאמר חז"ל (ברכות י'.) ואז בחינת הדין הזה נקרא גם כן על שם יד הגדולה כיון שבזה נתגדל שמו של מלך מלכי המלכים ברוך הוא בעולמו כמו שאמרו חז"ל (תנחומא פרשה זו) בפסוק (י"ז) ואכבדה בפרעה מגיד שכשנפרע הקב"ה מן האומות שמו מתגדל בעולם שנאמר וכו', וכן הוא אומר (יחזקאל ל"ח, כ"ב) ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגשם שוטף וגו', והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים וגו', ואומר (תהלים ט', י"ז) נודע ה' משפט עשה, ועל זה אמרו חז"ל (בראשית רבה ל"ג, ג') אוי להם לרשעים שהם הופכין מדת הרחמים למדת הדין, כי על ידי רשעתם מוכרח בחינת מדת הרחמים שהוא יד הגדולה להתכלל ח"ו בידא דשמאלא לעשות משפט ברשעים להיות שמו מתגדל בעולם ואז בחינת הרחמים עושה הדין בכל כח וגבורה כבחינת יד הגדולה יד ימין בכל כח עשיה וגבורה שעל ידי זה יתגדל שמו בעולם ובאבוד רשעים רינה לפניו.
3
ד׳והנה במפלת המצרים בים שכבוד ה' נתגדל ונתקדש בכל העולם, כמאמר הכתוב (שמות ט"ו, י"ד) שמעו עמים ירגזון וגו' אז נבהלו אלופי אדום וגו', וכולם אמרו מי כמוכה באלים, על כן היה בנס ההוא בחינת רחמים ודין, רחמים לישראל ודין למצרים, כי נעשה בבחינת התכללות ימינא בשמאלא כנזכר וכיון שהיה בחינת הימין שם ודאי שיעשה רחמים לאוהביו ולשומרי מצוותיו, והנה נודע אשר שם הוי"ה ברוך הוא, הוא נקרא על שם הגדולה, כי הוא העושה גדולות בנסים מופלאים למעלה מטבע העולם, מה שאין כן אלהי"ם שגימטריא הטבע כידוע, ולזה אמר הכתוב ויושע ה' ביום ההוא וגו', פירוש הישועה היתה על ידי שם הוי"ה ברוך הוא שם הרחמים שהוא עשה הדין ועל כן היה אז שני הפכים בנושא אחד רחמים ודין כי ויושע את ישראל מיד מצרים וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים כי גדלה רשעת הרשעים שהרחמים ינקום בהם נקמתו. ועל כן,
4