באר מים חיים, שמות י״ד:ל״אBe'er Mayim Chaim, Exodus 14:31
א׳וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים. כלומר שראו והבינו כי היד הגדולה המוכנת תמיד לכל הטובות והברכות היא שעשתה עתה דין ברשעים האלה להאבידם, והכל למען יתגדל שמו בעולם בהודאות ותשבחות שישבחו למלך חי וקיים שכך עושה ברשעים המפורסמים בגודל רשעתם ואומרין (איוב כ"א, ט"ו) מה שדי כי נעבדנו, ששופך עליהם חמה עזה ביד הגדולה, כי יהללוהו בזה שעושה גדולות עד אין חקר, ועל כן וייראו העם את ה', כי אחר שראו אשר גם הוי"ה הרחמים עושה לפעמים דין נתייראו מלפניו במאוד מאוד.
1
ב׳או יאמר וייראו העם וגו'. כי נראה לי מה שאמרו חז"ל (שמות רבה כ"א, ז') שטען הס"מ עד עכשיו היו אלו עובדי עבודה זרה ואתה קורע להם את הים וכו', לא טען אלא על הערב רב שהיו עם ישראל שהם היו עובדי עבודה זרה ממש, ועיקר רדיפת פרעה היה בשבילם כאשר כתבנו למעלה בזה (בתחילת הפרשה) כי בני ישראל המיוחסין ידוע שהיה להם במצרים מעלות נפלאות בדרכי ה' כאשר העיד עליהם הכתוב שהיו גדורים מן הערוה הן הזכרים הן הנקבות, וכי דבר זה קל הוא כי הלא ששים רבוא אנשים ונשים וטף שהיו במצרים בעבודה קשה ונתונים תחת ממשלת מצרים, ועדיין לא קיבלו התורה ומקום מצרים נודע שהיו שטופי זימה כי שם גברה הקליפה הזאת מאוד שעל כן נקראת ערות מצרים, ואף על פי כן כולם נשמרו מן הערוה, שכך העיד בוראן עליהם (בלתי אחת שפירסמה הכתוב וזה בשוגג שסברה שבעלה הוא כידוע) ומפורש עליהם בקבלה (שיר השירים ד', י"ב) גן נעול וגו' ואמרו חז"ל (שיר השירים רבה שם) גן נעול אלו הבתולות גל נעול אלו הבעולות וכו', ונודע מאמרם ז"ל (עבודה זרה כ"ה:) אשה כלי זיינה עליה והמה היו משועבדים תחת המצרים שטופי זימה ועמדו בנסיון מופלג כזה רד"ו שנים ובלי תורה וחכמה ס' רבוא בני אדם, הימצא היום כזאת שכבר נתקבלה התורה ואינם משועבדים כל כך לעבוד בחומר ולבנים, וחוץ שארי מעלות שמנו חז"ל שם, ואיך יאמר עליהם מה נשתנה אלו מאלו, ואין הדברים אמורים כי אם בערב רב, שעליהם אמר מה נשתנה, ואך כבר כתבנו למעלה שהערב רב ניצולו בשביל ששמו בטחונם בה' ללכת אחרי עם אשר לא ידעו תמול שלשום, והיה כבוד שמים בזה שיצילם לידע כי הוא אלהים אשר לא יבושו קוויו, ולזה אמר כאן הכתוב כאשר נראה שגם הרחמים עושה דין, וייראו העם את ה', כי יראו לנפשם שלא יגיע אליהם כמעשה המצרים הרשעים מפני שידעו ששוים הם אל המצרים, ואכן הצלתם היה עבור אשר ויאמינו בה' ובמשה עבדו, שהאמינו בה' ללכת אחריהם למדבר מקום אשר אין זרע וגפן, בזה הצילם ה', וכשראו ישראל והבינו זאת אשר היד הגדולה הוא שעשה הדין שעל ידי זה יתגדל שמו בעולם וצריך להודות לו, עלה בלבם לומר שירה. ועל כן,
2