באר מים חיים, שמות ט״ו:י״דBe'er Mayim Chaim, Exodus 15:14
א׳שמעו עמים ירגזון וגו' עד יעבור גם זו קנית. כי אחרי שמעם נסים שעושה הקב"ה לישראל הן במדת החסד והן במדת הדין כולם יראו לנפשם מפחד ישראל שלא יפלו עליהם וה' מושיעם, ועל כן אמר תפול עליהם אימתה ופחד, כי תחילה בצאת ישראל ממצרים והושיעם ה' במדת חסדו יתברך וגאלם שלא בטבע העולם תיכף נתפחדו מאוד בראותם שכל כך יושיעם בחסדיו, ואחר כך בקריעת ים סוף כשראו שהדין הגמור עשה להם נסים מופלאים שלא בטבע ונהפך עליהם לרחמים מופלגים כזה, אז נבהלו אלופי אדום וגו' כי רעדה אחזתם, שלא שמעו כזאת מימיהם שהדין יעשה חסד לאדם, ועל כן אמרה רחב הזונה אל שלוחי ישראל (יהושע ב', ט'-י') וכי נפלה אימתכם עלינו וכי נמוגו כל יושבי הארץ מפניכם כי שמענו את אשר הוביש ה' את מי ים סוף וגו', לא הזכירה כלל מפלת מצרים ומכותיו, רק את אשר הוביש ה' את מי ים סוף כי זה הוא פלא גדול שכח הגבורה יעשה חסד לאדם להעביר אותו בתוך הים ביבשה, וכן כאשר הוביש ה' את הירדן מפני בני ישראל נאמר (שם ה', א') ויהי כשמוע כל מלכי האמורי וגו' וכל מלכי הכנעני וגו' את אשר הוביש ה' את מי הירדן וגו' וימס לבבם ולא היה בהם עוד רוח וגו', והכל כאמור, בינה זאת. ולזה סיים עד יעבר עמך ה' עד יעבר עם זו קנית, כלומר כל הפחד והאימה הזה היה בשני פעמים, כי תחילה עד יעבור עמך ה' שהוא הגאולה ויציאתן ממצרים שהושיעם ה' בחסדו בנסים מופלגות, ואחר כך עד יעבור עם זו קנית על הים כי שם ראו יותר ויותר שהדין עשה להם חסדים בנסים מופלאים, ולזה אמר כאן עם זו קנית, על דרך מאמרינו לקונה עבדיו בדין, כי בריאת העולם היה להיטיב לבריותיו בחסדיו, וזה נתחייב כביכול ברוך הוא וברוך שמו מאז בריאת העולם שיעשה טובות לעולמו בחסדו, אבל כשעושה טובות בכח הדין זה נקרא דרך משל כמו אדם הלוקח חפץ שלו, ממון או דבר אחר, ונותן בעד חפץ אחר שהוא קונה החפץ האחר בדבר שלו, כן כביכול הקב"ה העושה טובות בדין, נעשה כמי שלוקח חפץ שלו שאינו נתחייב בו ונותן בעד זה, ועל כן אנו אומרים לקונה עבדיו בדין, כי כאשר עושה טובות עם הדין, אז קונה עבדיו בקנין גמור, ועל כן על הים שהיה בחינה זו, שניצולו בדין אמרו עם זו קנית, קנין ודאי שקנאם משלו.
1