באר מים חיים, שמות ט״ו:י״טBe'er Mayim Chaim, Exodus 15:19
א׳כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו וגו' ובני ישראל הלכו וגו'. כפלו לומר זאת מה שכבר אמרו כזה וכזה למעלה, ואמנם על פי מה שהעלנו למעלה (בפסוק וישב הים לפנות בוקר), כי נס בתוך נס היה בבקיעת הים, כי לא זו שנבקע תחילה לשני צדדים להעביר את ישראל בתוכו בחרבה, אלא אף שגם אחר כך כאשר באו בני ישראל לתוכו והלכו משפתו אל עבר השני, והמצרים הלכו תיכף אחריהם, אז נקרע הים לחצאין, אשר על חלק שהיו המצרים בתוכו וישובו המים וינערו את מצרים בתוכו, וצד השני נשאר עומד מוצב כחומה מזה ומזה להעביר ישראל, וזה הוא הקריעה שאמרו חז"ל שנקרע הים, ולא זה הוא מה שנחלק תחילה לשנים כי זה הוא הנקרא בקיעה ולא קריעה, והקריעה הוא כאמור שנקרע לחצאין שחציו ישטוף את המצרים וחציו נשאר כמו נד, ואפשר שזה אמר הכתוב שם וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים, פירוש כשהיו ישראל עומדים על שפת הים מעבר השני שבתוכו, כבר ראו את מצרים מת שהים מנער אותו בתוכו, או כה יאמר וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים השני, והשפת שאצלם עדיין עומד כחומה ותגדל זאת בעיניהם למאוד איך הקב"ה מציל אותם בידו אחד ובידו השני טובע למצרים, ועל כן אמרו אשירה לה' כי גאה גאה שני גאות כאחת הצלה וטביעה רחמים ודין, וימינך ה' נאדרי וגו' ימינך ה' תרעץ אויב כי זה דומה ממש לעושה דבר בשתי ידים בפעם אחת וימין אחד נאדר בקודש להצלת ישראל וימין השני באותו פעם תרעץ אויב, וזה ששבחו והודו לשמו יתברך כאן בסוף השירה ואמרו מפורש לומר כי כל השירה הזאת הכל למה שראינו בעינינו, כי בא סוס פרעה וגו' וישב ה' עליהם את מי הים, והיה מחויב להיות שב כל המים אשר קמו כמו נד, ולא כן היה כי ובני ישראל הלכו אז ביבשה בתוך הים בעבר השני וראו את מצרים נעורים בים לאחוריהם, ודאי מה גדלו מעשיו בזה, אין כאלהינו.
1
ב׳או יאמר כי בא סוס פרעה ברכבו וגו'. על דרך אומרם ז"ל (מכילתא מובא בילקוט רל"ה) דרך ארץ המרכבות נמשכות אחר הפרדים, עכשיו מרכבות מושכות את הפרדים וכו' עד כאן. והוא אומרו כי בא סוס פרעה ברכבו וגו' שהסוס בא על ידי הרכב לתוך הים שהרכב המשיכו.
2
ג׳גם יאמר ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים. כי הנה נודע אומרם ז"ל (סוטה ל"ז.) בפסוק (תהלים ס"ח, כ"ח) שם בנימין צעיר רודם, שקפץ שבט בנימין תחילה לים או נחשון בן עמינדב עד צוארו וכו', ולכאורה צריך להבין איך סיכנו בעצמם סכנת מות וסמכו על הנס, כי מנין היו יודעין שישועתן יהיה על ידי קריעת הים והלא הרבה ריוח והצלה לפניו, ודלמא היה הקב"ה שולח מלאכו אל מחנה פרעה וחילו והיה שורפם ברגע כמו חיל סנחרב או סיסרא וכדומה, והם היו הולכין ביבשה שלא על דרך הים כלל, ואכן כי אמרו חז"ל (שמות רבה כ"א, ו') תנאי התנה הקב"ה עם הים שיהיה נקרע וכו', וכתבנו למעלה אשר התנאי מרומז בתורה במה שאמר (בראשית א', ט') יקוו המים אל מקום אחד ותראה היבשה שמלות ותראה היבשה מיותר, להורות אשר לפעמים יתראה היבשה במקום הים, והוא אומרו יקוו המים אל מקום אחד ולפעמים תראה היבשה בו בעת שאצטרך להעביר לבני ישראל ועיין שם. ועל כן ישראל בעת עומדם על הים ומצרים לאחוריהם ומצד אחד מדבר והים סוגר לפניהם, אשר ודאי על זה הותנה התנאי המרומז בתורה שעתה יקרע, וקפצו לתוך הים. ולזה אמר ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים, כלומר עבור היבשה הנזכר בתורה ותראה היבשה שמורה על קריעת ים סוף הלכו בתוך הים והגיע המים עד צואריהם לפי שידעו מהתנאי ובטחו באלהי אבותם, שבודאי זה העת המוכן לזה, כי למה יעשה הקב"ה נפלאות אחרות, אחר שעתה עת לקיים תנאו, ואפשר נמי שזה פירוש הכתוב למעלה ויעברו בני ישראל בתוך הים ביבשה כלומר מה שעברו בתוך מי הים היה ביבשה בשביל מלת יבשה המוזכר בתורה המורה על תנאי ובטחו שבודאי המים יקיימו תנאם כדבר האמור.
3