באר מים חיים, שמות ט״ו:ב׳Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:2
א׳עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה זה אלי וגו'. זה יבואר על פי דברינו האמורים למעלה בפסוק (י"ד, כ"ט) ויושע ה' שפלאי פלאות נעשה בנס הזה שהדין הגדול שנעשה באבדן המצרים נעשה על ידי שם הוי"ה יד הגדולה ולא בשם אלהי"ם בחינת הדין עיין שם באריכות. והנה נודע מדברי האר"י ז"ל אשר שם הוי"ה ואלהים מחולקים זה מזה בסידורן, כי שם הוי"ה כשהוא שלם במלואו אז הוא מורה על הרחמים וכשהוא נחלק מורה על הדין כי שם י"ה מורה בדין בסוד הכתוב (תהלים צ"ד, י"ב) אשרי הגבר אשר תיסרנו יה. ובשם אלהים הוא להיפך כי כשהוא נכתב כולו מורה על תגבורת הדין, וכשהוא נחלק מורה על החסד בסוד הכתוב (תהלים נ"ב, ג') חסד אל כל היום. והנה מפלת מצרים שהיה מסוד שם הוי"ה הרחמים שעשה בהם דין ודאי אשר כל השם נתעטף בשם י"ה שמורה על הדין ועשה נקמה בגוים כי הרשעים הפכו מדת הרחמים למדת הדין ונגלל שם הוי"ה באותיות הראשונים לבד שם י"ה ליסר לשונאיו, (כי אם לא כן מאין ימצא בחינת הדין ברחמים גמורים, והבן) ובישראל שזכו להפך מדת הדין לרחמים ודאי שם אלהים נגלל ונתעטף בשם אל להנהיגם ברחמים, ועל כורחך אתה צריך לומר כן, כי נודע אשר הקפאת התהומות בלב ים ולהציב המים כמו נד שלא יעברו המים כדרכן, מוכרח להעשות על ידי בחינת הדין כי זה בחינת הדין וקימוץ הוא לעכב התפשטות המים הנגררים בחסדי אל, ורק כי בחינת הדין הזה היה להם לרחמים לעבור בתוכו ביבשה, ועל כן ודאי היה נעשה על ידי שם אלהים בחינת הדין רק שנתעטף בשם אל להיות חסד לישראל. ועל כן אמרו ושבחו ישראל בשני אלה, אחת עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה, פירוש עוזו ונקמתו מה שהכרית כל פועלי און בשם י"ה כאמור זה היה לנו לישועה (וכפירוש רש"י לפי דרכו עיין שם שהוא שם דבר) וזה הוא מדת הרחמים שהיפכו למדת הדין, והשנית זה אלי מה שזכינו אנחנו להפך מדת הדין לרחמים מאלהים שם אל להפך את הים לחרבה, ואנוהו שאספר נויו ושבחו לבאי עולם. וכללו עוד שני השבחים יחד ואמרו אלהי אבי וארוממנהו, כי אבי סתם יאמר על יעקב אבינו שהוא בחיר האבות בריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה, ועל כן הכתוב אומר (ישעיה מ"ג, א') בוראך יעקב, ונודע אשר יעקב איש תם יושב אהלים שני אהלים אהל חסד ואהל גבורה בחינת עמודא דאמצעיתא, ובזה נכלל כל השבח הנזכר הן זמרת י"ה והן זה אלי, ולו ארומם בשיר ושבחה. ולא תקשי לך על הכפל כי כן דרך בעלי השיר לומר בשבחן כפל דבר אחד במלות שונות כידוע, ואמר עוד בהודאתן למלך הכבוד לפי הנזכר.
1