באר מים חיים, שמות י״ט:ד׳Be'er Mayim Chaim, Exodus 19:4
א׳אתם ראיתם אשר עשיתי וגו'. הנה נודע אשר בכל דבר שבקדושה מוכרח להיות שלושה בחינות, כי בתחילה לא יתחיל האדם ליכנס בשום עבודה אליו יתברך עד אשר יקבל איזה סיוע ואור אלהי יתברך מלמעלה לסייעו קצת שיתחיל הוא על ידי זה בחינת אתערותא דלתתא להתעורר לחשוק ולחפוץ להתקרב אל מלך המלכים ברוך הוא באהבה או ביראה או באחד משארי המדות הנכללים בהם, ואחר כך כשיהיה לו האתערותא הלז בטוב יקבל על זה בחינת אתערותא דלעילא מאור בהיר בשחקים ואז יפיץ עליו ענן אורו בהילו נרו עלי ראשו לקדשו ולטהרו בקדושת ה' ונמשך לו מוחין קדישין וחיות אלהות ומגלין לו רזי תורה ונתלבש בענוה ויראה ומכשרתו להיות צדיק חסיד ישר ונאמן ומרחקתו מן החטא ומקרבתו לידי זכות וכל המעלות שמנה שם רבי מאיר במשנתינו (אבות ו', א') הכל לפי מה שהוא וערך הכנתו וְזַכּוּת גופו ותשוקתו בהתדבקות אלהי עולם ה' לעשות נחת רוח לפניו. וכבר כתבנו שכל התורה והעבודה הכל בשלוש בחינות אוריאן תליתאי בחינת נפש רוח נשמה, ולזה פרט הכתוב כאן שלושה בחינות של שלוש שלוש, ופתח ואמר אתם ראיתם וגו' כלומר הנה אני עשיתי את שלי לפתוח לכם אורות הקדושה במעט, בראשון וראשונה לקדש אתכם בקדושתי בכדי שתוכלו על ידי זה לבוא לבחינת אתערותא דלתתא, ופתחתי אליכם להאיר לכם בשלושה בחינות נפש רוח נשמה הכוללים כל העבודה וכל האורות הקדושה, והם: אחד, אשר עשיתי למצרים כלומר שהאבדתי והסרתי את המצרים ממך והוא טומאת קליפת מצרים שהיו ישראל נשקעים בהם בהיותם שם והוא בחינת הקוצים והברקנים שאדם נכשל בהן כשהולך באישון לילה ואפילה, (ואפשר על כן אמר הכתוב למעלה בפרשת שמות ויקוצו מפני בני ישראל ואמרו חז"ל (סוטה י"א.) שהיו דומין בעיניהם כקוצים כי המצרים היו לקוצים בעיני ישראל שנכשלו מאוד בהם כקוצים וסירים) והוא בחינה התחתונה המורה על נפש דקדושה שאם האדם חסר גם ממנה ח"ו הרי הוא נכשל יומם ולילה בפחתים וקוצים הכל כמבואר למעלה, ועשיתי לך זה לאבד המצרים להסירם ממך בגשמי וברוחני שהוא קליפת מצרים בכדי לזכותך בבחינת נפש דקדושה. והשנית, ואשא אתכם על כנפי נשרים, כי הנה נודע המבואר בזוה"ק (יתרו פ':) אשר נשר באתרא דיעקב שריא וכו' והוא בחינת הרוח הקדושה כנודע וזה היה על הים שהענן היה מקבל החצים ובליסטראות, כנשר המקבל חִצֵי האדם בשביל בניו כפירוש רש"י, כי הגם שנזדמנה להם אבוקה של אור והוא בחינת נפש דקדושה עדיין היו יראים מחיות רעות ומלסטים כמאמרם ז"ל (מובא ברש"י שיר השירים ב', י"ד יונתי בחגוי הסלע) והכל רומז על כוחות היצר הרע וכת דיליה שעמד הס"מ שהוא היצר הרע לקטרגן כאומרם, והכל כי לא נשלמו בנפשם לצאת מבחינת היצר הרע ועל כן עמד עליהם למעלה לקטרגן ולמטה העמיד חיות היער וליסטים הם רוכבי מצרים ופרשיהם שבאו עליהם כליסטים על הדרך בכלי קרב לא כמו במצרים שהיו כקוצים והכל כמו בגשמיות כן ברוחניות והבן. ושמו יתברך ויתעלה הגין עליהם מכל זה והעמיד ענן לקבל החצים ופלטם מחיות רעות, והכל כי זיכם אז בבחינת הרוח דקדושה שבזה ניצולו מכל זה שעל כן זכו אז לומר שירה שהוא סוד מט"ט שביצירה בחינת הרוח. והשלישית, ואביא אתכם אלי, הוא בחינת נשמה דקדושה שכאשר האדם זוכה אליה כבר בטוח הוא שלא יצא חוצה מאור קדושתו יתברך, ושום רעה לא תאונה אליו ונגע לא יקרב באהלו הכל כנזכר למעלה. ולזה אמר ואביא אתכם אלי כלומר אלי לבד להתקרב ולהתדבק בי בכל עוז בלי שום מחשבת חוץ. גם, אלי, הוא חושבן אֵם שהוא בבינה בחינת הנשמה וזה ואביא אתכם אלי, וזה היה בעת בואם למדבר סיני בחודש השלישי שהוא בחינה השלישית כנאמר למעלה. ולזה,
1