באר מים חיים, שמות ב׳:י״גBe'er Mayim Chaim, Exodus 2:13
א׳ויצא ביום השני והנה וגו'. לא כתב הכתוב ויצא ממחרת כבשארי מקומות, להגיד צדקת הצדיק משה רבינו ע"ה, כי הנה דרך העולם כשאחד עושה מעשה אשר לא כן, ובפרט דבר אשר יתחייב בזה ראשו למלך אם יתוודע, אז שוב ירחיק ממקום הזה כמה וכמה זמנים, ולא ילך כלל למקום ההוא זמן רב מפני יראתו ופחדו שלא יתפס על הדבר אשר עשה, ואמנם משה לא כך עשה, כי אף שהרג את המצרי, לא נמנע מללכת תיכף ביום השני לראות בצרות אחיו להטות שכמו לסבול עמהם בגודל חסדו, כי גודל שברון לבבו וצערו בצרות אחיו לא הניחהו לשבת בביתו, ועבור זה לא נאמר ממחרת כי יש מחר שהוא לאחר זמן, והיינו סבורים שנתעכב איזה זמן מלצאת למקום אשר נתחייב בה, ומגיד הכתוב לא כן כי תיכף ביום השני להראשון לא נח ולא שקט והלך עוד לראות בצרות אחיו ואולי יקראנה אותו עוד כאלה לראות איש מצרי מכה איש עברי מאחיו ויעשה לו כאשר עשה אתמול כי אמר לנפשו שחי ונעבורה בעד אחד מישראל, ולזה אמר הכתוב והנה שני אנשים עברים וגו' שתיבת והנה אין לו פירוש לכאורה והיה לומר וירא שני אנשים וגו', ואכן זה קאי למה שלמעלה שהוא יצא לראות אם ימצא עוד איזה איש מצרי יכה את אחיו, ולא ראה את אשר חשב ודבר אחר ראה במקומו והנה שני אנשים עברים נצים וגו'.
1
ב׳ויאמר לרשע למה תכה רעך. חז"ל (סנהדרין נ"ח:) אמרו המגביה ידו על חבירו נקרא רשע שנאמר ויאמר לרשע למה תכה וגו', למה הכית לא נאמר אלא למה תכה וכו' ואמנם מה שלמצרי לא אמר כלום בראותו מכה לאחיו רק ויפן כה וכה וגו' ויך את המצרי, ולעברי אמר למה תכה וגו'. כי נודע מה שפסק הרמב"ם ז"ל (בפרק ט' מהלכות מלכים הלכה י"ד) שגוי נהרג שלא בהתראה מה שאין כן ישראל שצריך התראה, ולכן הרג המצרי תיכף ולא התרה בו כלל, אבל לישראל התרה בו כי למה תכה ותתחייב מיתה מדין הרודף, כי לשון הכאה יאמר לפעמים על מכת מות כמו והכהו נפש וכדומה ואמר לו למה אתה רוצה להכותו נפש ותתחייב מיתה להציל הנרדף. (ועיין להלן).
2
ג׳או אפשר שמשה לא כיוון כלל על זאת לומר לו שרוצה לעשות בו דין הרודף רק סתם למה תכה רעך, הכי לא די בצרות השעבוד שיש להם מפרעה וחילו שמכבידים עליהם העבודה וימררו את חייהם ועוד יעמוד ויתגבר אחד על חבירו, ואך האיש המכה חשב שהוא אומר לו בלשון התראה למה אתה רוצה להכות ותתחייב מיתה מדין הרודף. ובין כך ובין כך, לזה השיבו הלהרגני אתה אומר כאשר הרגת את המצרי, כי אתה נותן עלי משפט מות להרגני מדין הרודף כאשר עבור זה הרגת את המצרי ורק לי אתה אומר ולמצרי לא אמרת מחמת שהוא אינו צריך התראה ובר ישראל צריך התראה. לכן כתיב להלן וישמע פרעה את הדבר הזה ויבקש להרוג וגו' ומלת הזה לכאורה מיותרת, ואמנם כיוון על הדבר הזה דוקא הנעשה באנשים העברים כי מעשה המצרי אף שכבר נתוודע לו לא רצה להרוג אותו עבור זה מאחר שרודף היה ורצה להרוג נפש, ודאי שצריך העומד להצילו בנפשו של רודף, וזה ודאי בכל נימוסי הדתות. ואך הם הלשינו שאף אם אין דעת אחד כלל להרוג את חבירו רק כשרואה שני אנשים נצים עושה אחד כרודף ורוצה להרגו, ועל כן וישמע פרעה את הדבר הזה הנעשה עתה שדן משפטים מעצמו בלא עדים והתראה ולזה קצף פרעה עליו ויבקש להרוג וגו'.
3