באר מים חיים, שמות ב׳:ט״וBe'er Mayim Chaim, Exodus 2:15
א׳וישמע פרעה את הדבר הזה ויבקש להרוג וגו'. כבר כתבנו למעלה לישב דקדוק לשון הכתוב באומרו את הדבר הזה דייקא, ועוד נראה כי בא לומר כי זה שביקש להרוג את משה לא היה כי אם בשביל שמיעת הדבר הזה לבד במעשה שני העברים שאמר לו למה תכה רעך, ודבר המצרי עדיין לא נתוודע לו ועל דבר זה לבד מסרו לקוסטינר להורגו ונעשה לו נס שנעשה צוארו כעמוד של שיש וכו' כמאמר חז"ל (שמות רבה א', ל"א) ועל כן אמר משה בלבו פן יתוודע לו עוד דבר המצרי ולאו בכל עידן מתרחיש ניסא ולא רצה לדחוק את השעה ונדחה מפני השעה כמאמר חז"ל (תנחומא ויחי ו' מובא בילקוט רמז קס"ח) עיין שם.
1
ב׳ויברח משה מפני פרעה וישב בארץ מדין וישב וגו'. ולהבין לשון אומרו מפני פרעה שלכאורה מיותר וגם להבין כפל מלת וישב הנאמר כאן והיה די לומר וישב בארץ מדין על הבאר. ויתכן לומר על פי מה שאמרו חז"ל (איכה רבה א', נ' על פסוק (א', ט"ז) על אלה אני בוכיה) שאמר הקיסר להנער הקטן משבעה הבנים שרצה להורגו, מפני מה אלהיכם אינו מציל אתכם מידי כמו שהציל לחנניה מישאל ועזריה וכו', והשיבו נבוכדנאצר מלך הגון היה ליעשות נס על ידו אבל אתה אינך הגון וכו' (וכן הוא בסוף פרק ב' דתענית), וכן משה אמר בלבו כי אף שכבר הייתי ביד הקוסטינר להרגני וניצלתי על ידי נס כנזכר למעלה, אולי הקוסטינר הגון היה ליעשות נס על ידו אבל פרעה הרשע אינו כדאי ליעשות נס על ידו ואולי יצוה פרעה להורגני בפניו ולא אוכל להמלט מידו, ועל כן ויברח מפני פרעה כלומר מחמת פניו שאולי יצוה להורגו בפניו והוא אינו ראוי לראות בנס. ואכן מחמת הבריחה לחוד לא היה צריך להרחיק נדוד והיה די לצאת מפני פרעה לחוד, ואך מי גרם לו אשר וישב בארץ מדין שקבע לו ישיבתו הרחק להלאה עד מדין בכדי אשר וישב על הבאר לשבת שם על בארה של מדין שיזדמן לו שם זיווגו כי שלושה נזדמן להם זיווגם על הבאר יצחק ויעקב ומשה כמאמר חז"ל (שמות רבה א', ל"ב).
2
ג׳או יאמר הכתוב וישב בארץ מדין וישב על הבאר, כי עתה מספר הכתוב מה נעשה עמו אחר ברחו ממצרים לא שברח בכוון אל בארה של מדין רק שנתגלגלו הדברים אחר ברחו ממצרים שישב בארץ מדין וקבע לו ישיבתו שם, ובתוך ימי ישיבתו אירע אשר וישב על הבאר והכל מאת ה' היתה שיקבע ישיבתו שם בכדי שיבא העת שישב לו על הבאר.
3
ד׳או יאמר וישב בארץ מדין וישב על הבאר וגו'. כי נודע מה שאמרו חז"ל (בראשית רבה ע', ח') בפסוק (בראשית כ"ט, ב') וירא והנה באר בשדה באר זו ציון וכו', והכל רומז על כנסת ישראל שנאמר עליה (משלי ל"א, ט"ו) ותתן טרף לביתה וחוק לנערותיה. והיא משקה מבארה באר מים חיים לעמה ישראל בכל הברכות והישועות. ואבות העולם מעודם חפרו את הבאר הזאת לשפוך ולהסיר ממנה את מים הזדונים ולהשקותה מים הנאמנים בכל מיני ברכות וישועות חסדי דוד הנאמנים ממקור מים החיים ליחדא מתתא לעילא ומעילא לתתא. ועל זה הצדיקים מוסרים נפשם בכל עת ובכל שעה ובכל רגע כנודע מכוונות האר"י ז"ל (בכוונת קריאת שמע שעל המטה) שבאר הוא ראשי תיבות ב'ידך א'פקיד ר'וחי שהם מעלים נשמותיהם למיין נוקבין אליה ועל ידי זה מתחדשים לבקרים ממנה באורות חדשים ומוחין קדישין ולהמשיך על ידי זה כל בחינות הברכות לכל העולמות. וזה אמר הכתוב וישב בארץ מדין וישב על הבאר כלומר אף על פי שישב בארץ מדין ונודע מקום מדין מלאה גלולים, ויתרו כומרם לא הניח שום עבודה זרה בעולם שלא חזר עליה ועבדה כמאמר חז"ל (קהלת רבה בפסוק ג', י"א את הכל עשה יפה וגו'), ואף על פי כן וישב על הבאר הידוע באר מים חיים חיים, הוא למוצאיהם ותמיד היה עובד על הבאר הלז כאשר היו עובדין אותה אבותינו אברהם יצחק ויעקב שחפרו תמיד את הבאר וקראו להן שמות והכל רומז על דברים הנזכרים. ועיין במה שכתבנו במקומו בענין חפירות הבארות.
4
ה׳גם יאמר וישב על הבאר. על פי אומרם ז"ל (בראשית רבה פ"ח, ג') הקציף הקב"ה עבדים על אדונים לתת גדולה לצדיק שנאמר קצף בגתן ותרש וכו', ואף כאן הקציף הקב"ה עבדים על אדונים כדי לעשות רצון צדיק כי אנשי מדין מרדו ביתרו ונידוהו מעליהן ועל כן גרשו את בנותיו כמאמר חז"ל (שמות רבה א', ל"ב) וזה אומרו וישב על הבאר וקאי על מה שאמר למטה ולכהן מדין שבע בנות שבאותו העת שקצף הקב"ה עבדים על אדונים לעשות רצון צדיק אז ישב לו על הבאר שנתגלגלו הדברים שישא את צפורה בת זוגו המוכנת לו מששת ימי בראשית, ובזה מתורץ אומרו שנית וישב.
5