באר מים חיים, שמות ב׳:ט״זBe'er Mayim Chaim, Exodus 2:16
א׳ולכהן מדין שבע בנות וגו' ויבואו הרועים וגו' ויקם משה ויושיען וישק וגו'. פרט הכתוב כמה בנות היה לכהן מדין וגם כפל לשון אומרו ויושיען וישק את צאנם להגיד כחו של משה כי בנות יתרו לצד שנידוהו אנשי עירו וגרשוהו מאתם הוכרחו לצאת כל השבע בנות למלאות מים מן המעיין, ולא היה די באחת או בשתים כי פחדו מן הרועים, ואף על פי כן ויבואו הרועים ויגרשום כי רבים היו הרועים ובכל זאת ויקם משה לבד ויושיען מלגרשם מעל הבאר ונמצא שכבר היו יכולין להשקות הצאן ולא רצה משה בזה כי אם עוד עשה להם שבעצמו וישק את צאנם הוא בעצמו ובכבודו, כי חפץ חסד היה, וכאשר עשתה רבקה אמנו ששאבה לכל הגמלים עד אשר כלו לשתות.
1
ב׳או יאמר בכפל לשון הכתוב ויושיען וישק את צאנם. כי כאשר סיפרו הבנות המעשה לאביהן אמרו וגם דלה דלה לנו וישק את הצאן ואמרו חז"ל (רבה א', ל"ב) דלה דלה, דליה אחת דלה וישק את הצאן. ועוד אמרו שם דלה דלה לנו, גם לנו דלה שהרועים השליכו אותנו למים והוא הוציאנו. ונראה שזה הכל אחד הוא כי רק דליה אחת דלה להם לבד ובדליה הזה השקה את הצאן כי הנה באמת כשעמד משה על הבאר עלו המים לקראתו והבאר נתברך בראותו אותו כמו שכתוב שם רק בעוד שהיו בנות יתרו בתוך המים לא היה אפשר להמים לעלות מפני פיקוח נפש שהיה קשה להוציאן אם היו נטבעין במים רבים, ועל כן תיכף כאשר הוציאן משה מן המים מיד עלו המים ונתברכו ושתו כל הצאן שהיו שם, גם חוץ מצאן יתרו, כמו שאמרו שם.
2
ג׳וגם כאן פירש הכתוב כן כי חז"ל אמרו (רבה שם) אין ויושיען אלא לשון הצלת מים כמה שנאמר (תהלים ס"ט, ב') הושיעני אלהים כי באו מים וגו', ולזה אמר ויושיען שהושיע להם שדלה אותם מן הבאר ובזה וישק את הצאן כי אחרי עלייתם נתברכו המים ויצאו לקראתו כאמור. ואמרתי זה ממשמעות הכתובים שבשני פעמים מסמיך הצלה שלהן להשקאת הצאן, שכאן נאמר ויושיען וישק את הצאן ולהלן נאמר דלה לנו וישק את הצאן ומסמיכות הענינים משמע שהכל דבר אחד הוא שבזה שדלה להם בזה השקה הצאן וכאמור.
3