באר מים חיים, שמות כ׳:ה׳Be'er Mayim Chaim, Exodus 20:5
א׳לא תשתחוה להם וגו' כי אנכי ה' אלהיך אל קנא פוקד עוון אבות על בנים וגו'. כי חז"ל אמרו (עבודה זרה נ"ד:) שאל פילוסוף אחד את רבן גמליאל וכו' מפני מה הקב"ה מקנא בעובדיה ואין מתקנא בה, אמר לו וכו' למה הדבר דומה למלך בשר ודם שהיה לו בן אחד ואותו הבן היה מגדל לו את הכלב העלה לו שם על שם אביו וכו' וכששמע המלך, על הבן הוא כועס או על הכלב הוא כועס הוי אומר על הבן כועס וכו' עד כאן. והנה נודע שעל כן נקראו ישראל בנים למקום מפני שנשמותיהם הם עמוסים מני בטן חלק אלוה ממעל ונמשכים ממנו כמו הבן מהאב אשר יפה כח הבן מכח האב, פירוש יופיות כח הבן הוא מכח האב מה שמאציל עליו מכוחו ורוחו בעת הולדו. ולזה אמר כי אנכי ה' אלהיך אל קנא, פירוש לפי שאני ה' אלהיך שחלקי בך כאמור ועל כן אני מקנא בעובדי עבודה זרה כי חלילה להם להכניע ח"ו אור חלקי תחת רשות שום נברא, ואם תאמר מפני מה איני מתקנא בה בעבודה זרה עצמה, לזה אמר פוקד עוון אבות על בנים כלומר כשהאב כועס, על הבן הוא כועס לא על הכלב ואתם בני מאז, ועל כן עליכם אפקוד עוונותיכם לא על הפסלים והדמותים שאתם עושים כנאמר.
1