באר מים חיים, שמות כ״א:ב׳Be'er Mayim Chaim, Exodus 21:2
א׳כי תקנה עבד וגו' שש שנים יעבד ובשביעית וגו'. כי הנה אפשר לנו לומר קצת בקצור שכלינו בטעם מצוה זו, כי הוא הכל סובב הולך למה שהזכרנו למעלה בדבר הפיכת הדין לרחמים והדין נמתק בשורשו ונכלל אשא במיא. כי נודע אשר בחינת מדת המלכות היא בחינת הדינים וכל הדינים יוצאין ממנה בסוד דינא דמלכותא, והנך רואה אשר יום השביעי שהוא מכונה בכללות אל מלכות בסוד שבת מלכתא מדה השביעית הנה אז כל הדינין בטלין ומבוטלין וחייבי גיהנם נייחין בשבת וכל פעולת הברכות והטובות ואורות עליונים הכל נעשה בשבת. והטעם הוא לפי שאז אור הבריאה עולה ומלביש למלכות דאצילות בסוד נתעלה וישב על כסא כבודו, וכל עולם העשיה שהוא בחינת המלכות עולה ונכלל בבריאה ושם היובל והחירות ואין שם שום אחיזה לסטרא אחרא, ועל כן כל המלאכות נאסרו כי מלאכה הוא מספר א"ל אדנ"י שבעשיה, ועתה שעשיה עולה במקום הבינה בעולם הבריאה נתבטל כל בחינת אור העשיה שמקודם ואין בה שום עשיית מלאכה, הכל כנודע מדברי מרן הרב האר"י ז"ל בכוונת שבת ויום טוב בכמה מקומות.
1
ב׳ומעתה ראה והבן אשר זה תכלית הטוב והמיטיב הוא כשהדינים נמתקים ועולין ונכללים ברחמים ושם הם גופייהו מתהפכים לרחמים בסוד (בראשית רבה ע"ג, ג') צדיקים מהפכים מדת הדין למדת הרחמים, ואז הם מברכים ומאירים בכל מיני ברכות וישועות כאמור בזוה"ק (יתרו פ"ח.) כל ברכאין דלעילא ותתא ביומא דשביעאה תליין וכו' וכל חד וחד יהיב וגו' ביומיה מהאי ברכה דמתברכין ביומא דשביעאה. וכל בחינת הגדולות והמאורות הכל הם ביום שבת קדשנו, והכל לפי שהמלכות עולה עד הבינה ושם מקבלת אור גדול מבחינת החכמה שהיא עיקר בנינה בסוד הכתוב (משלי ג', י"ט) ה' בחכמה יסד ארץ, באבא יסד ברתא כמו שאיתא בזוה"ק (פנחס רנ"ו:) ומתהפכת לרחמים וחסדים טובים ואז אשת חיל מי ימצא וגו' כל השבחים הנאמרים שם, הכל אל בחינת המלכות שנמתקת אז בסוד יין המשמח אלהים ואנשים, ואז היתה כאניות סוחר וגו' ותתן טרף לביתה וגו' כי היא מקבלת אור גדול, ומשפעת אחר כך לכל העולמות ולבניה כנסת ישראל בסוד אומרם (שבת קי"א.) כל ישראל בני מלכים הם. והנה ידוע למארי קבלה שההנהגה בחול הוא על ידי מט"ט המתלבש בששה קצוות דיצירה ונקרא נער עבד בסוד (קהלת י', ט"ז) אי לך ארץ שמלכך נער ובסוד כי עבד נאמן קראת לו, ונגד הו' קצוות הוא ששת ימי החול, אבל בשבת ההנהגה הוא על ידי המלכות בסוד (שם שם, י"ז) אשריך ארץ שמלכך בן חורין, ועל כן אמרה התורה בשבת (דברים ה', י"ד) למען ינוח עבדך ואמתך כמוך, כי אין בשבת בחינת עבד רק בן חורין מלך במלוכה, ועל כן אסור לו להראות בחינת עבד ביום השבת, אשר על כן הנה הקב"ה וברוך שמו חבב את השביעיות תחת כל השמים כמו שאיתא בספר יצירה (פרק ד' משנה ד') ואמרו חז"ל (פסיקתא מובא בילקוט רמז רע"ו) כל השביעים חביבים, למעלה ברקיע השביעי חביב וכו', בארצות, השביעי חביב וכו' בדורות, באבות, בבנים, בימים, בחדשים, הכל השביעי חביב וכו' עיין שם, לפי שמורה על התגלות מלכות שמים בכל העולמות וכולם מתיחדין ברזא דאחד ומקבלים את עול מלכותו עליהם, ולזה צותה התורה ואמרה כי תקנה עבד עברי וגו' ועבד ידוע בחינתו בו' קצוות דיצירה כנזכר (והוא מבחינת הדינין שאינם נמתקין עדיין, שעל כן הָעַבֹדָה מספר אלהים כנודע) הנה שש שנים יעבד נגד הו"ק הללו, ובשביעית שהוא נגד המלכות (כי כל השביעיים חביבים שרומזים אליה שהיא תכלית שמים וארץ שכל הבריאה היתה למעלה כנודע לחכמים) יצא לחפשי חנם, כי שם נאמר אשריך ארץ שמלכך בן חורין ואין שם עבודה כלל וכל הדינים מהופכים לרחמים גמורים בכל הברכות והטובות והישועות (כי אין שייך במלוכה בחינת עבד ח"ו והלא המלכות הוא היפך העבד) כדבר האמור. ועל כן בימי ירמיהו הנביא חרה אף ה' ובערה כאש כאשר השיבו השרים והעם ויכבשו את עבדיהם ושפחותיהם תחת ידיהם אחרי צאתם חפשי מאתם בשביעית ונאמר שם (ירמיה ל"ד, י"ז) לא שמעתם אלי לקרוא דרור איש לאחיו וגו' הנני קורא לכם דרור וגו' אל החרב ואל הדבר וגו'. ולכאורה וכי בשביל מצוה אחת יעניש ה' כל כך, ואמנם כשהמה משביתים את בחינת המלכות בחינת השביעית מהיות בן חורין וממשילין עליה בחינת העבד ח"ו ח"ו אז חוץ מן העבירה גופא הזו, הרי אין מיתוק לתוקפא וגבורתא של המלכא דינא קשיא וממילא מתעורר עליהם דינים קשים על שאר עבירות שעברו וגדול עוונם מנשוא והבן. ועוד כי אפילו בעבירה זו גופא הרי הוא בחינת חילול שבת ממש, ונודע שהמחלל שבת בפרהסיא דינו כמומר ממש כעובר על כל התורה כמו שאיתא (בחולין ה'.) וברמב"ם (פרק ל' מהלכות שבת הלכה ט"ו) ועל כן יגיעו העונש כעובר על כל התורה. ועל כן אחר שאמרה התורה ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם ורומז הכל על בחינת מיתוק הדין בשורשו להפכו לרחמים כמו שכתבנו למעלה, סמך לו הכתוב כי תקנה וגו', שגם מצוה זו רומז אל המיתוק הלז שכזה תעשו בכדי להעלות הדין אל שורשו ולהפכו לרחמים בסוד שבת מלכתא ברוב ברכה. או כה יאמר כי כל בחינת המיתוק אינו אלא אם תקיימו מצוה זו לקרוא דרור איש לאחיו, אבל אם לא כן תעשו הנה ח"ו מוכן עבירה זו לכל הפורעניות עבור תגבורת הדינים בשכינת עוזינו הנקראת אש אוכלה, ותצא אש מאת ה' ח"ו ותאכל ארץ ויבולה וגו', ועל כן כשאתם רוצים בהמתקה שיהיו הדינים לפניהם בשורשם במקום הרחמים תקיימו מצוה זו והיא הממתקת כל הדינים ומתהפכין לרחמים בכל מיני ברכות וחיים ארוכים ושלום.
2
ג׳ובפשט הכתוב נראה מה שאמר הכתוב כי תקנה עבד וגו' ולא אמר סתם כי יהיה לך עבד וגו', כי הלא אם אחד נטל עבד בירושה או שנתן לו אחד עבד במתנה גם כן משפטו כן, ואמנם כי יאמר על דרך הכתוב (ויקרא כ"ה, י"ד-ט"ו) וכי תמכרו ממכר וגו' לא תונו איש את אחיו במספר שנים אחר היובל וגו' לפי רוב השנים תרבה וגו' ולפי מעט השנים תמעיט וגו' עד כאן, וזה יאמר כאן כי תקנה עבד וגו' שש שנים יעבוד וגו', פירוש שבעת הקניה תאמר שעל דעת זה אתה קונהו שֶׁשֵׁשׁ שנים יעבוד ובשביעית יצא לחפשי וגו', ובזה לא תונו איש את אחיו, כי לפי השנים תקנוהו, והעבד לא יקח פחות משווי עבדות בששה השנים, וגם אתה לא תתאנה לתת לו יותר על דעת הרבה שנים, כי בשביעית יצא לחפשי אף אם אתה תקנה אותו לכמה שנים על כן מתחילה תקנה אותו שֶׁשֵׁשׁ שנים יעבוד לא יותר, וכעין קניות השדה שהזהירה התורה בזה.
3
ד׳ובדרך הלצה אמרתי, כי לכאורה למה לא נזכר כאן אזהרה לבני ישראל כמו בשארי מקומות שכתוב בהן צו את בני ישראל וכדומה רק ואלה המשפטים אשר תשים וגו' כי תקנה ורמז בזה כאילו למשה לבד אמר לנוכח כי תקנה עבד וגו' שאף אתה שאתה מלך וכל ישראל עבדיך, ובלא זה כל ישראל מחויבים בשמושך בשביל קיום מצות עשה להדבק בחכמים כמו שכתב הרמב"ם ז"ל (בפרק ו' מהלכות דעות הלכה ב') וזה לשונו:: מצות עשה להדבק בחכמים ותלמידיהם וכו' כענין שנאמר ובו תדבק וכי אפשר להדבק בשכינה אלה הדבק בחכמים וכו'. אבל אם תקנה לך עבד לא יעבוד אותך כי אם שש שנים ובשביעית יצא לחפשי וגו' כדי שלא יהיה נראה שעבודת עבד עובד אותך. או יאמר שלא יהיה לך החיוב בשמושו כי אם שש שנים, כי אף שכל ישראל מחויבים בשמושך, הם מחויבים לשמשך ולא אתה תצוה להם, ומצינו בשמואל ושמשון ששפטו את ישראל ולא אמר אחד מהם לאחד מישראל העבר לי מקל ממקום למקום כמאמר חז"ל (עיין ברכות י': וסוטה י'.).
4
ה׳ובדרך רמז יתבאר הכתוב על פי המבואר בדברי איש אלקי בעל ספר הקנה (על המצוות) שמי שיתרחק עצמו מתאוות הנאות הגופניות כאשר יוכל עד קצה האחרון להיות רק פת במלח תאכל וכו' וחיי צער תחיה משך שש שנים רצופים, אז שוב לא יירא ולא יפחד מגירוי היצר הרע עוד להיות מן המתאוין בעם להתמשך אחרי היצר הרע אף כי יאכל אחר הששה שנים וכו' ובלבד שיהיה נזהר מעבירות הבאים לידו וכו' עד כאן. והנה קליפת החיצונים והיצר הרע המתאוין להחטיא האדם ולהמשיכו אל תאוות הנאות הגופניות נקראים עבדים (כמו שאיתא בכוונות האר"י ז"ל בפרק עבדים משלו בנו וגו') ועל כן אמרו חז"ל (בבא בתרא י'.) כשאין ישראל עושין רצונו של מקום נקראים עבדים וכו' ולכאורה וכי זה שאין עושה רצונו של בעל הבית נקראו עבד, הלא עבד הוא העובד לאדוניו ואם אין עושים רצונו ברוך הוא במה עובדים אותו להקרא עבדים. ואמנם שנקראו עבדים לפי שהם תחת יד ממשלת הסטרא אחרא והחיצונים הנקראים עבדים בסוד עבדים משלו בנו. ועל כן גם הם שמם עבדים על שם אדוניהם שהם עבדים לעבדים. והנה הם הם בחינת אלהים אחרים שאמר הכתוב עליהם (יהושע כ"ד, ב'-ג') בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם וגו' ויעבדו אלהים אחרים וגו' ואקח את אביכם את אברהם מעבר הנהר וגו', כי עבר הנהר בחינת אלהים אחרים הוא כאמור בעבר הנהר וגו' ויעבדו וגו' והוא לצד שהנהר הוא בחינת הקדושה בסוד הכתוב (בראשית ב', י') ונהר יוצא מעדן וגו' והם מעבר הנהר בחינת אחוריים דקדושה שהקליפות נאחזין שם (ועיין בכוונת ההגדה בפסוק הזה מפורש שם בחינת עבר הנהר שהוא עבודת אלהים אחרים עיין שם) (ועל השבח הזה נקרא אברהם, אברהם העברי כמו שנאמר (בראשית י"ד, י"ג) ויבא הפליט ויגד לאברם העברי) לפי שנלקח מעבר הנהר כמו שכתוב ואקח את אביכם וגו' מעבר הנהר וגו' מבחינת אלהים אחרים הנזכרים, ונבדל ונתפרש מהם ונתעלה לעבודת שמו יתברך ויתעלה והוא שבח הקב"ה שלקח אותו ושתלו וכן ישראל בניו נקראים עבדים הכל לשבח שמו יתעלה שלקח אותם משם, ושבח ישראל שנבדלין ומתפרשין מהן והבן.
5
ו׳ולזה אמר הכתוב כי תקנה עבד עברי, פירוש אם תרצה לקנות העבד עברי הנזכר שהוא בחינת היצר הרע ותאוות החיצונים הנקרא עבד והוא עברי מעבר הנהר, כי עדיין עבד הוא שם בעבר הנהר בבחינת אלהים אחרים, ואתה תרצה לקנותו שיהיה הוא תחת ממשלתך ואתה תמשול בו כאדון בעבדו, הנה שש שנים יעבוד פירוש כי עד שש שנים ישנו בבחינת עבודה אצלך שאתה צריך להכניעו ולשברו במאמצי כוחך כי אם רגע תתעלם עין ממנו הרי הוא מוכן ללחום מלחמתו ולהסיתך ככל אשר יוכל כי עד שש שנים הוא עובד עמך בכוחו, וצריך אתה להתגבר עליו בכח גדול וביד חזקה, אבל ובשביעית יצא לחפשי חנם כי אם תתגבר עליו ששת שנים רצופים להכפותו ולהכניעו תחת ידך, מעתה יצא הוא לחפשי חנם ואין לו רשות עוד להיות אצלך שיעבוד אתך להשמע לו כי כבר נכנע תחת ידך ורשותך ויצא מאתך לגמרי לחפשי חנם פירוש שהוא יוצא בחנם מאתך שלא פעל כלום כל ימי היותו אתך, כי מלחמת ה' נלחמת ותשר אל מלאך ותוכל לו. ולזה אמר הכתוב,
6