באר מים חיים, שמות כ״א:ד׳Be'er Mayim Chaim, Exodus 21:4
א׳אם אדוניו יתן לו אשה וגו'. פירוש שהאדם אינו בבחינה זו להיות מסגף עצמו יומם ולילה ולא יאכל ולא ישתה ולא יהנה כי אם לחיות גופו הנצרך לו בהכרח גדול ולא יותר, כי אדרבה הוא יעסוק בכל צרכי העולם ויהיה לו כל דברי עולם הזה ואמנם לא ח"ו בגדר התאוה להנאתו שיהיה ח"ו תחת רשות הסטרא אחרא, כי העושה מה שלבו מתאוה הרי הוא נכנע תחת התאוה והתאוה מושלת עליו מפני שהוא עושה כרצונה, אבל הוא אדון יהיה בדבר הזה למשול על התאוה והיצר הרע ממשלה גמורה ואמנם יעסוק בהן לצורך עבודת גבוה הידוע ליודעים, איך לקשט את השכינה בקישוטין נוראים ונפלאים על ידי היחודים והשמות שאדם מיחד בכל דברי עולם הזה, כי הלא כל הדברים שבעולם, כולם הם התלבשות אורו יתברך מה שמונח בהם מעת הבריאה ממאמר פיו יתברך כי הוא אמר ויהי, ומי שיש לו מוח בקדקדו להפשיט מהם את חיצוניותם והתגשמותם ומיחד ומקרב את ניצוץ אורו יתברך המלובש בהם למעלה למעלה, על ידי טוב כוונתו ביחודי השמות, וביותר ויותר למי שיכול להשיג שורש חיות כל דבר שבעולם הזה בהמרכבה עליונה ששם ארבעה פנים אריה נשר שור וכו' והמה שרשים כוללים לכל הבהמות והחיות והעופות כי אריה מלך בחיות וכו' ושם בחינת ארבע אותיות שמו יתברך הוי"ה שורש לארבע יסודות הגשמים אש רוח מים עפר ושורש ד' מינים כוללים דומם צומח חי מדבר, ומתחלק שם לפרטים רבים ופרטי פרטים בצירופי השמות ויחודי השמות ברל"א שערים פנים ואחור, וכל פרט ופרט מדבר קטן וגדול יש לו שורש בשמים במרכבה עליונה בזה או בזה.
1
ב׳ואיש המשכיל הנלבב אשר מבין כל זאת, עושה יחודים נוראים וקישוטים נפלאים על ידי דברי עולם הזה במה שמביט אל שורש שורשם אשר בשמים ומיחד ומקרב את הכל לבורא עולם ברוך הוא שהוא האצילם בראם יצרם אף עשאם ועושה מכולם תכשיטי כלה בבחינת אִשה ריח ניחֹח לה' הנאמר בקרבנות שבא מחפצי עולם הזה ומגביר קדושתו יתברך ואורו על כל הארץ ומלאה תבל וישבי בה ומלאה הארץ דעה את ה'. כי מפשיט את כל הגשמיות מכל חפצי הארץ, וניצוץ אורו יתברך נתעלה למעלה כאשר יהיה אם ירצה ה' לעתיד בכלל הבריאה כולה כמו שאנו מבקשים וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור וכו' ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלהי ישראל מלך וכו' כי בהכנעת הגשמיות והחיצוניות מכל הדברים הרי אורו יתברך יוכר ויודע כי לה' המלוכה ומושל בגוים ואין בכל הארץ כי אם ה' אלהים ואין זולתו, לא כבחינת הקליפה שאומרת אני ואפסי עוד וכו' והכל הוא בסוד אומרם ז"ל (מובא בעשרה מאמרות מאמר אם כל חי) חנוך תופר מנעלים היה ועל כל תפירה ותפירה היה אומר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, כי השיג וידע בחינת היחודים הנוראים ואותיות התורה ממאמר פיו יתברך שנתלבש בדברים והיה מיחד ומקרב האורות אחד אל אחד בסוד יחודי השמות. וזה דבר גדול שאין גדול ממנו להרביץ קדושתו יתברך בדברים המגושמים התחתונים האלה, ועל כן נתעלה למרום להיות במלאכי אש, במדה שמדד להעלות הארץ התחתונה אל ה' כן הוא נתעלה למעלה למעלה וישב בגבהי מרומים, וזה היה בחינת שלמה המלך ע"ה שנאמר בו (מלכים-א ה', י"ג) וידבר על העצים מן הארז אשר בלבנון ועד האזוב אשר יצא בקיר וגו', כי היה מכיר שורש כל דבר ודבר במרכבה העליונה והיה מדבר אליהם לומר מה זה מה שורשו ומה כחו ביחודי השמות בשמים.
2
ג׳ואמנם כי לא עליך המלאכה לגמור רק איש הנלבב ויש לו מוח בקדקדו להבין לפי ערכו שורש הדברים ומפשיט עצמו מכל בחינת תאות והנאת עצמו עד שלא ירגיש שום הנאה בכל חפצי עולם הזה וכרבינו הקדוש (בכתובות ק"ד.) שזקף עשר אצבעותיו כלפי מעלה ואמר גלוי וידוע לפניך וכו' ולא נהניתי מעולם הזה אפילו באצבע קטנה וכו' ועושה ומכוון לשם שמים לעשות עמהם קשוטין לשכינה הרי הקב"ה מקבלו באהבה ונחת רוח ומעלהו למעלה למעלה וזה נקרא בזוה"ק (משפטים ל"ה.) ואתקשטת בקישוטין דלא הוו כידוע ואין כאן מקומו לבאר את זאת כי צריך ביאור רחב וביארנוהו במקום אחר. ומיחודים וקישוטין הללו מתעבדין שם בשמי השמים נשמתין חדתין ורוחין עם נפשין מיחודי האורות וזיווגן כנודע לאוהבי האמת.
3
ד׳ולזה אמר אם אדניו יתן לו אשה, פירוש שהאדם יעסוק בכל צרכי העולם (המכונה על שם אשה כאמור) רק שיהיה בבחינת אדון, לא ח"ו להיות נכנע אחר התאוה אדרבה הוא ימשול בו ואף על פי כן יעסוק בהם לצורך עבודת אדוניו בזה אדון עולם באמת עד אשר וילדה לו בנים או בנות, פירוש האשה הנזכרת הוא כל חפצי העולם יתעביד מהם נשמתין ורוחין עם נפשין (והוא בנים או בנות כי רוחין הם בחינת בנים ונפשין בחינת בנות וכו' כנודע), אז האשה וילדיה תהיה לאדוניה כי כל הניצוצין שהעלה מהם וכל הנשמות שנולד מהם כולם יהיו לאדוניהם אשר עשאם בכחו לקבל שכר על כולם, וכולם ירדו אליו להיות לו עטרה בראשו למוחין הקדושים וחיות הקודש. והוא העבד הנזכר היצר הרע עבדא בישא יצא בגפו אין לו שום חלק לא בו ולא בכל חפציו ועסקיו אף שהוא עוסק בכל חפצי עולם הזה ומחמדיו אין לו חלק בהם כי כולם קדושים לה' ולא עולתה בו. ולזה אומר הכתוב,
4