באר מים חיים, שמות כ״א:ה׳Be'er Mayim Chaim, Exodus 21:5
א׳ואם אָמור יאמר העבד אהבתי את אדוני וגו' לא אצא חפשי וגו'. כי נודע מה שאמר הכתוב (משלי ט"ז, ז') ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו ואמרו חז"ל (בראשית רבה נ"ד, א') זה היצר הרע וכו' כי היצר הרע מתהפך אצלו לטוב לעבוד עמו עבודת ה' כמאמר חז"ל (ברכות נ"ד.) בפסוק בכל לבבך בשני יצריך ביצר טוב וביצר הרע כי הנה כוחות היצר הרע שהם התאוה והחמדה והקנאה והבערת האש בלב לחפצי העולם לתאוות למחמדי עולם הזה עוד כסף וזהב עוד מלבושים עוד כבוד עוד מאכל ומשתה וכדומה, את כולם אם יקחם האדם לעבודת בוראו מה טוב ומה נעים והוא שיתעלה ויחמוד בכל יום ויום לעוד אהבה לה' עוד יראה עוד תורה עוד מצוות עוד הגרמת תענוג ונחת רוח לבורא עולם ולשכינה הקדושה ולכל העולמות הקדושים וכדומה, והקנאה להתקנאות במי שהולך בדרכי ה' יותר ממנו לעשות גם כן כמוהו על דרך אומרם (בבא בתרא כ"א.) קנאת סופרים תרבה חכמה, והזריזות והחשק בחיות בוערת כרשפי אש שלהבת י"ה לרדוף תמיד אחרי מצוותיו יתברך באהבה ושמחה בזריזות רב ולא יעצרנו גשם ושלג וקור וחום מלעשות מצוותיו בכל פרטותיהן על צד היותר יפה ונאה.
1
ב׳ואפילו במדות האסורות לנו שהם הגאוה הליצנות והכעס וכדומה שהם בודאי כוחות היצר הרע הרי נמצאים בקדושה והן משובחות ומפוארות מאוד, כי כאשר האדם רוצה לעשות מצוה או לעמוד להתפלל הנה אם ידמה בנפשו שכל מצוותיו ותפילותיו כמעט לריק הם ח"ו ואינם פועלים כלום, אזי ממילא לא ידקדק בהן לעשותם כראוי ולכוון מוחו ולבו אליהן כי לא נחשב אצלו אם יעשם או לא, למיעוט ערכן לפי דעתו. וכמה פעמים לא יעשה כלל איזה מצוות מן המצוות אחת או שתים למיעוט חשיבתן בעיניו, אבל אם יאמר האדם בלבו כי הלא השפעות כל העולמות וחיותם וברכתם תלוי בתפילתי ומצותי ותורתי וכמאמר חז"ל (סנהדרין ל"ז.) שחייב אדם לומר בשבילי נברא העולם וכו' וממילא כמה תענוג ונחת רוח מגיע לבוראנו ברוך הוא וברוך שמו מזה כשמתברכין כל העולמות וכמה קשוטין ויחודי השכינה תלוי במצות אדם מישראל, אז לא יהיה קל בעיניו מצוה אחת ממצוות התורה וכארי ישאג וכנשר ידאה לרוץ אולי יזכה לעשות אחת ממצות האל, וכמה מצוות ממצוות שאדם דש בעקבו אנו מניחין מלעשות כמו מצוות הלוית אדם לחבירו ולתלמידו ומכל שכן לרבו, שענינה גדול ונורא, צא ולמד בדברי הרמב"ם ז"ל (בפרק י"ד מהלכות אבל הלכה ב' וג') במה שהאריך במצוה זו עד מאוד וכדומה שארי המצוות שאינם נחשבין לאדם לתת לב עליהם. אבל אם כך היה בנפשו שבכל מצוה ומצוה פועל פעולות גדולות בשמים ובארץ, היה יקר בעיניו אף מצוה אחת מן הקלות שבקלות דאורייתא או דרבנן גדר וסייג מדברי קבלה או מדברי סופרים או אפילו מנהג ישראל שנתיסד על פי התורה, לצד גודל חשיבת המצוה בעיניו, וכשיעמוד להתפלל או לעשות איזה מצוה מן המצוות חיל ורעדה יאחזנו בזוכרו מה שהוא רוצה לעשות נחת רוח לה' יתברך וקישוטי ויחודי השכינה והשפעות ברכות ושפע לכל העולמות עליונים ותחתונים, ויראה לדקדק לעשות בכל האפשרי היותר ראוי בטהרה וקדושה ונקיות והתיחדות המוח והמחשבה והלב וכל אבריו וגידיו לתפילה או למצוה זו.
2
ג׳ולהיפך כאשר ידע בנפשו שאם ח"ו הוא עושה איזה מעשה אשר לא יֵעָשֶֹה ח"ו ח"ו הרי הוא מורד בה' אלהיו ופוגם בשמותיו הקדושים הנוראים וממעיט בחינת השפע והברכה מכל העולמות כולם כענין שנאמר על ידי מעשה בני אדם (ישעיה נ', ג') אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם, והוא הרמז על בחינת המעטת השפע והאורה מכל העולמות עד אשר נעשה ח"ו ח"ו בבחינת החושך. כאשר ידע כל זאת יירא ויפחד וירתת מלעבור עבירה כל דהוא כמות שהיא שלא יעבור עליו כל אלה, ויראה ליחד את לבבו ומחשבתו ודיבורו ומעשיו וכל תנועותיו והרגשותיו שיהיה הכל ביחוד אליו יתברך באמת ובתמים בלי שום מחשבת פסול חלילה באופן שלא יחשוב בשום מחשבה ולא ידבר שום דיבור ולא יעשה שום עשיה ולא יזוז בשום אבר כי אם מה שנוגע לעבודתו יתברך או לדבר הגורם לעבודתו, וכשיראה דבר שאינו לגרם עבודתו יתברך מיד הוא פורש כי יודע בנפשו כל אלה כמה החטא גורם ככל הנזכר. אבל אם ידמה לו בנפשו שאין עשייתו פועל כלום, ממילא גם כן לא יהיה נזהר כל כך מן העבירה כי נדמה לו מה בכך אם לא יהיה נזהר כל כך. הרי שבחינת הגאוה שהיא נבזית ונתעבת ונמאסת לפני הקב"ה יותר מכל המדות כמאמר חז"ל (סוטה ה'.). אם הוא בקדושה הרי היא משובחת מאוד שעל ידה בא האדם לסדר עבודתו ושעל זה נאמר ביהושפט (דברי הימים-ב י"ז, ו') ויגבה לבו בדרכי ה'. רק שזה הוא הכל קודם עשיית המצוה והתורה והתפילה שצריך שיגבה לבו בכדי לעשותן על צד היותר טוב אבל בעת העשיה ומכל שכן אחר העשיה ח"ו ח"ו שידמה בנפשו כי כבר עשה איזה עשיה, כי הלא מי יאמר זכיתי לבי וגו' ומי עבד את ה' יתברך כראוי לעבוד לאלהי עולם ה' אשר אין קץ ואין חקר לגדולתו. רק שה' יתברך ברוב רחמיו וחסדיו מקבל באהבה וברצון את עבודת האדם אם עובד אותו על כל פנים כראוי לפי כוחו ותבונתו, אבל שידמה האדם כי יצא ידי שמים באיזה פעולה ועשיה, הרי לא נגע עדיין בלבו אהבת ויראת ה' כלל וכלל, כי העומד בהיכל המלך אף אם יעשה להמלך כל מיני עשיות בכוחות גדולות עד מיצוי דם נפשו, לא לכלום נחשב בעיניו נגד גדולת המלך ותמיד חומד ומשתוקק לשרת אותו עוד עוד מאין הפוגות והכל בהכנעה גדולה ובאימה ויראה ואהבה כנודע לטועמי עבודת שמו יתברך אפס קצהו.
3
ד׳ונחזור לענין, אשר כוחות היצר הרע הנמצאים בקדושה משובחים הם מאוד מאוד, וזה שאמרו חז"ל (בראשית רבה ט', ז') טוב מאוד זה היצר הרע וכו' כלומר אם האדם עובד ה' יתברך בכוחות היצר הרע הרי הוא טוב מאוד, מאוד יותר מטוב לבד וזה שגם אויביו ישלים אתו זה היצר הרע שמסייע לו בחלקו לעבודת ה' יתברך. וזה אומרו ואם אמור יאמר העבד אהבתי את אדוני את אשתי ואת בני לא אצא חפשי, כי אחרי אשר אדוניו יתן וגו' כנזכר שיזכה האדם ליחד יחודים בכל חפצי עולם הזה הנה ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו ויאמר היצר הרע אהבתי את אדוני הוא זה האיש, את אשתי וגו' המה חפצי העולם שנתעלו על ידי זה האיש שהוא אדון עלי שלא נכנס תחת ממשלתי גם עמהם, אהבתיהו לא אצא חפשי מאתו רק אהיה אתו עמו לעזרהו בכוחי ליתן לו מחלקי לסייעו לעבודת בורא עולם. ועל זה אומר הכתוב,
4