באר מים חיים, שמות כ״א:ז׳Be'er Mayim Chaim, Exodus 21:7
א׳וכי ימכור איש את בתו וגו'. כאן רמז הכתוב הנהגת האדם עם נשמתו אשר בקרבו, כי הנשמה היא הנקראת בת, בת מלך המלכים ברוך הוא כאמור בזוה"ק (פרשה זו צ"ו.). והנה הנשמה נודעת שחפצה תמיד שיהיה הגוף סר למשמעתה להיות הולך ומתדבק בה' אלהיו בתורה ומצוות ותפילה יום ולילה לא ינוח ולא ישקוט, כי טבעה וחפצה הוא להיות עולה ומתלהבת להדבק במחיה החיים מקום אשר נלקחה משם כי כן כל מקור יקו למקורו, ולהיפך בתאוות העולם, חפצה שיהיה הגוף מתרחק ומתפרש עדי עד שלא יהנה האדם להנאת תאותו כל ימיו, כי זה הוא לה קוץ ומכאוב ודרדר. כי כל בחינת התאוות, כחות החיצונים והקליפות הם, שמהם נלקח כל בחינת תאות עולם הזה ומחמדיו, וכשהאדם נהנה מהן לתאותו הרי מגביר עליו כוחות ההם והם סילון ממאיר אל הנשמה שאינה יכולה לסובלם, וכשהאדם מגביר הרבה עליו כוחות ההם במילוי תאותו ובקצת עבירות הרי הם המושלים על הנשמה הקדושה והיא נכנעת תחת ידם בבחינת העבד ממש כי מוכרחת אז לשמוע אליהם והמה מקבלים כל בחינת שפע הקדוש הנשלח אל הנשמה ממלך הקדוש ברוך הוא אליהם ונהנין מזה לתאותם ונעשה ח"ו מה שקנה עבד וכו' כי אומרים שהכל שלהם הוא הנשמה והשפע שלה.
1
ב׳ואמנם כי לא לעולם הוא כי לא ידח ממנו נדח וסופה לצאת מאתם, או על ידי מה שיחזור האדם הלז בתשובה שלימה לפני בוראו, ואז על ידי החרטה האמיתית מה שהאדם מתחרט באמת בלבבו ולבו נשבר בקרבו ונדכה ומתמרמר ומתחלחל מאוד ביראה ובושה והכנעה בזוכרו במי שמרד נגדו הלא באל הגדול והנורא שאין חקר וקץ לגדולתו כמאמר הכתוב (איוב ט', י') עושה גדולות עד אין חקר וגו' וכל דיירי ארעא כאין חשובין נגדו וכמצבייה עביד בחיל שמיא ובידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש, וכל העולמות כולם מעולם הגדול שבגדולים עד הקטן שבקטנים עדין לא השיגו אפס קצהו מרוב גדולתו ופחדו ומוראו וכבודו. והוא כלי ריק מלא בושה וכלימה נבזה ונמאס עומד לפני תמים דעות ברוך הוא ומורד נגדו, הלא כל מיני מיתות שבעולם לא יספיק על אחת מני אלף לתקן זה, ונותן על לבו פגם הגדול והחזק שעשה בשמותיו ברוך הוא וברוך שמו ובשם הוי"ה הגדול והנורא, שרעדה יאחזנו בחיל ורתת וזיע ואימה ופחד בעבור זה, כי מי הוא לעשות כזאת, ומשים בדעתו כמה קילקל בכל העולמות כולם במה שגרם להם המעטת השפעת אורם וברכתם ונעשה בחינת החושך ח"ו בעולמות כענין שנאמר (ישעיה נ', ג') אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם, והכל ירמז על המעטת האור והשפע. כזה וכזה כאשר האדם נותן אל לבו, ולבבו נשבר ונדכה לשברי שברים עד אין קץ ומתחרט מאוד על העבר באמיתיות לבבו, ומקבל עליו מעתה עבודת שמו יתברך לאהבה אותו ולירא ממנו ולפארו תמיד ולנצח יצרו ולהודות לו על הטובה במה שהוא מקבל שבים לפניו, ולהתקשר בו בקשר אמיץ וחזק, ולהמליכו יתברך על כל אבר ואבר וגיד וגיד מרמ"ח אבריו ושס"ה גידיו ועל בחינת מחשבתו ודיבורו ומעשיו מלכות גמורה שלא יניד אבר אף מחשבה קלה כי אם למען עבודת שמו יתברך או דבר הנוגע לעבודתו שהוא גם כן עבודתו יתברך, ואז הנה על ידי החרטה האמיתית במה שמשבר לבבו על עשותו הדברים אשר עשה, בזה נשבר ונדכה ונכנע ונשפל כל בחינת הקליפות הסובבים את השושנה היא הנשמה הקדושה וכל חיל עם ומדינה הצרים אותה מכוחות ההם נשפלין ונופלין לעומקא דתהום רבא והיא תמלט מהם כצפור הנמלט מפח וכשבוי מבית הסוהר על ידי הקבלה בלב שהוא מקבל עליו התשובה ולעשות טוב מעתה ועד עולם והיא באה אל המלך כבראשונה שש ושמח כי מבית האסורים יצאה למלוך, הכל כנודע.
2
ג׳ולזה יאמר הכתוב וכי ימכור איש את בתו לאמה, פירוש שאדם ימכור את הבת אשר בקרבו היא הנשמה הנקראת בת לאמה שתהיה ח"ו כאמה ביד החיצונים שיהיו הם המושלים עליה על ידי מילוי תאותו בהיתר וקצתן באיסור וכבר נאמר על זה במאמר אדון החכמים שלמה המלך ע"ה (משלי ל', כ"א) תחת שלוש רגזה ארץ וגו' ושפחה כי תירש גבירתה, שהנשמה הנקראת גברת ממלכת תירשנה האי שפחא בישא בחינת הקליפה לאמה תחתיה, ולזה אמר הכתוב לא תצא כצאת העבדים, שח"ו ח"ו לא תהיה נשארת בידם לצאת עמם להתהפך אחריהם להעשות בחינת עבד כמותם חלילה לא תהיה כזאת. רק,
3