באר מים חיים, שמות כ״ה:כ״גBe'er Mayim Chaim, Exodus 25:23
א׳ועשית שולחן וגו'. מעשה השולחן ותכונותיו הכל רומז על שולחנו של אדם בעת מאכלו באופן שיהיה בזה השולחן אשר לפני ה', ושולחנו יכפר עליו כמו המזבח כמאמר חז"ל (מנחות צ"ז.) רבי יוחנן ורבי אלעזר דאמרי תרוייהו בזמן שבית המקדש קיים מזבח מכפר וכו' ועכשיו שולחנו של אדם מכפר עליו. כי הן נודע וכבר בארנוהו כמה פעמים אשר עיקר אכילת האדם הוא בכדי לברר מתוכם כל בירורי ניצוצי הקדושה מכל בחינת דומם צומח חי להעלותם למעלה למעלה על ידי שבירת והכנעת תאותו באמת במה שימאס בלבבו כל בחינת תאוה הגשמיות אשר שמה, כי הלא כל בחינת התאוה מעשה בהמה המה, ואין נאה לאדם אשר על הארץ שהוא בחיות ומוח ושכל ומכיר קצת בעבודת קונו בדברים הנוגעים ברומו של עולם, איך יהיה הוא וחמור באבוס אחד לאכול כאשר בהמתו אוכלת למלאות תאוותו ובטנו הלא כמו זר נחשב זאת. ובלא זה כמה מאוסים דברי הגשמיות הלא המובחר שבתאוות שהוא תאות המשגל הנה כבר אמרו חז"ל (שבת קנ"ב.) תנא אשה חמת מלא צואה ופיה מלא דם והכל רצין וגו', ובהמאכל עצמו יבין האדם מה נעשה מהמאכל אחרי אוכלו בעת צאתו מאתו, ובאמת אמר הכתוב (ישעיה כ"ח, ח') כי כל שולחנות מלאו קיא צואה בלי מקום, כי אם אוכלו לתאוותו כבהמה הרי באמת קיא צואה אוכל שהוא בחינת הגשמיות התאוה שבכל המאכלים.
1
ב׳ואך אם האדם נותן לב להיות מותר האדם מן הבהמה, שיהיה נמאס בלבו כל תאוות הגשמיות, ועל כן יהיה ממעט בהן כל האפשר, ורק את זה יאהב לאכול כמי שכפאו שד לשמו יתברך בכדי להעלות מהם כל בחינות חיות הקודש אשר נתפזרו שמה על ידי התדבקם אל האדם בעת אכילתו והוא יעבוד עמהם עבודת בוראו אחר כך בתפילה ותורה ומעשה המצוות, או מי שזיכהו ה' לידע ולהבין ברזי התורה איך ליחד השמות וזווגים ויחודי קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי המאכל, ואז תיכף מתברר במאכלו הבירורים ועולים למעלה למיין נוקבין ונעשים קשוטים לשכינה, ועל ידי הבירורים הללו בהעלאת המיין נוקבין ממשיכים משם כל בחינת שפע קודש וברכה ורחמים וחיים ושלום לכל העולמות כידוע וכאשר הארכנו בזה במקום אחר. ובזה הם כמעשה הקרבנות ממש כי גם מעשה הקרבן היה לקרב הכח החיוני הזה של הבהמה והעוף הלזה שהם בירורי הניצוצים שנתפזרו שם, למעלה למעלה. ואז נעשה למעלה בחינת הקרבן ממש שנתקרבו כל הכוחות וכל המאורות יחד ביחודא שלים, וזה היה מכפר על עוונות האדם כי האדם בחטאו גרם לעשות פירוד בין הדבקים חלילה, ונרגן מפריד אלוף אלופו של עולם להיות הענן מכסה את הירח ויפסיק בינה לבין השמש ולא יהל אור מאתה אליה, ועל ידי הקרבן קירב את אשר הרחיק וייחד את אשר הפריד לגרום זיווג השלם בארבע אותיות שם המיוחד בכדי שתוכל ברכת אלהינו יתברך להריק ולהשפיע למטה, ובתנאי שיחזור קודם בתשובה שלימה באמת לפני בוראו בחרטה גדולה ובשבירת לב והכנעה לידע לנגד מי מרד בחטאו ומה גרם בחטאו פירוד בין ארבע אותיות שמו יתברך אשר כל מיני מיתות שבעולם אם יעברו עליו אינו כדאי להתפרע על אחת מני אלף על זה ומנע בחטאו כל בחינת הברכות והמאורות מכל העולמות ושלח חושך ויחשיך שם כמאמר הכתוב (ישעיה ה', כ') שמים אור לחושך. כזאת וכזאת כשיתן אל לבו ומתחרט באמת (כאשר בארנו במקומות אחרים) על ידי החרטה הזו שובר כל בחינת הקליפות והסטרא אחרא שגברו עליו בעת חטאו, ואז על ידי הקרבן מקרב הכוחות והמאורות כמאז הכל כמו שבארנו במקום אחר. וכן באכילה נעשה ממש כקרבן לקרב המאורות וליחדם ביחוד גמור, ועל ידי התשובה ושבירת לב קודם כמו שמבואר בספרי יראים שצריך האדם להתוודות קודם אכילתו ולחזור בתשובה והוא על הדרך שהזכרנו ואז שולחנו מכפר עליו כמו המזבח ממש.
2
ג׳ואמנם הנה נודע אשר לכל העלאת המיין נוקבין צריך האדם להמשיך תחילה איזה אור מלמעלה בכדי שיהיה להם כח לעלות כמבואר כמה פעמים בדברי מרן הרב האר"י ז"ל שאין עלייה לתחתונים אם לא שיקבלו תחילה איזה אור מלמעלה שבזה נעשה הכנה שיוכלו לעלות אחר כך באתערותא דלתתא, ואחר כך כשהם עולים אז הם ממשיכין האורות האמיתים והשפעה הנכונה לפי ערך כל עשיה ועשיה ולפי ערך בחינת האתערותא והמיין נוקבין שעולה שאפשר לזה ירמז הכתוב למעלה באומרו ויקחו לי תרומה, כי תרומה נקרא מה שהאדם מרומם למעלה בכל בחינות העלאת המיין נוקבין שהוא בירורי הקדושה הן באכילה והן על ידי התפילה וכל מעשה התורה והמצוות כי הוא מפרישם לה' מבחינת הקליפות שנתערבו בהם ומרים אותן למעלה.
3
ד׳ולזה אמר ויקחו לי תרומה. כלומר שקודם צריכים הם ללקיחה מעט על כל פנים איזה השפעה כל דהוא מלמעלה ואחר כך יוכלו שיהיה לי תרומה שירוממו אלי בכל בחינת העלאת המיין נוקבין. ואחר כך מאת כל איש אשר ידבנו לבו, כפי ערך אתערותא דלבא מלתתא שיעלה בהעלאת המיין נוקבין כן תקחו את תרומתי מה שאני מפריש לכם בכל בחינות הברכות ושפע הטוב בחיים ושלום. ועל כן וזאת התרומה אשר תקחו מאתם בכדי להעלות מיין נוקבין זהב וכסף וגו' כי בכל אלה יבורר בירורי הקדושה. וחשיב י"ג דברים נגד י"ג מכילין דרחמי בכדי שעל ידי המיין נוקבין שלהם יתעורר בחינת השלוש עשרה מדות של רחמים הללו, ואז תראה את התרומה מה שאני מפריש למול תרומתם. כי המה רק ועשו לי מקדש, שבדברים הללו יעשו המקדש הכנה לקבל הברכות, ואני הנה ושכנתי בתוכם שאבוא בעצמי ובכבודי לשכון ביניהם בתוך מעשי ידם על הארץ התחתונה, וממילא כלום חסר מבית המלך כשאני אשכון עמהם ודאי יגיע להם כל הברכות עד בלי די. וכבר נודע אומרם ז"ל (תנחומא מובא בילקוט רמז שס"ט) אילו היו אומות העולם יודעין מה היה המשכן ובית המקדש יפין להם וכו', כי הלא המה היו מקור כל הברכות והטובות.
4
ה׳והנה כמו כן היה מעשה השולחן הכנה לקבל אשר על ידו היה בא כל בחינת השפעת המזונות והעושר והכבוד לכל באי עולם, בבחינת שולחן מלכים הרומז על שררה וגדולה שעל כן שולחן בצפון היה כמאמר חז"ל (בבא בתרא כ"ה:) ומצפון זהב יאתה (איוב ל"ז, כ"ב) כידוע, ורק באופן שיהיה תחילה העלאת המיין נוקבין מהשולחן ככל הנזכר באמת ומהמיין נוקבין ירד המיין דוכרין שהוא ההשפעה. ולזה אמר ועשית שולחן עצי שטים, וכבר כתבנו למעלה שעצי שטים הוא העומד בשמאל בחינת הגבורה שהחיצונים קרובים שם להתאחז שעל כן שטים חושבן שטן עיין שם. ובשולחן הזה ודאי נכון הוא כי עומד בצפון בחינת הגבורה והאדם נכנס אל התאוה שהוא התאוה הכללית שבכל התאוות שמזה כל חיות האדם ואין יצר הרע מתרבה בגו מעוהי דבר נש אלא מגו אכילה ושתיה כמו שאיתא בזהו"ק (תרומה קנד:) וכמו שכתבנו במקום אחר. ובודאי קרוב קרוב הוא אל החיצונים ח"ו שיתאחזו בו בכח התאוה שהוא שורש הרע כידוע ואך האדם צריך לפרוש מהם ומהמונם כל עיקר על ידי מיאוס התאוה באמת, ויאחז בשורש הטוב להעלות הבירורים כמו שכתבנו למעלה ובמקום אחר (ואפשר שעצי שטים רומז אל עצת שוטים הוא היצר הרע הנקרא מלך זקן וכסיל (קהלת רבה צ', י"ג) שהוא המסיתו להתמשך אחרי התאוות בעצת שטות להתנהג במעשה הבהמה כסוס כפרד). ואמנם הנה נודע מדברי מרן הרב האר"י ז"ל (בכוונת האכילה) ממעשה השולחן ותכונותיו שהוא ד' פעמים שם ע"ב העולה רפ"ח להעלות הרפ"ח ניצוצין שנפלו בשברי כלים וכולם עולים אל המלכות ומתחדשים שם (בסוד ח'דשים ל'בקרים ר'בה ראשי תיבות רח"ל) כמו שמבואר שם. ולזה אמרה התורה אמתים ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי קומתו, כי אמה רומז על שם ע"ב כמו שאיתא (בכוונת המזוזה) לפי שעולה מ"ו כמנין מלואי ע"ב, ועל כן היה בו ד' אמות וחצי לרמז על ד' פעמים ע"ב הנזכר העולה רפ"ח, וכולם עולים אל המלכות שהוא בסוד החצי בסוד מצה פרוסה (ועיין בכוונת ההגדה במלת יחץ. וגם חצי אמה שהיא חצי ע"ב ירמוז אליה כי היא בסוד דל ועם האותיות הוא ל"ו חצי ע"ב) והכל להעלות הבירורים שיתחדשו שם בבחינת המלכות. ולזה אמר,
5