באר מים חיים, שמות כ״ה:כ״טBe'er Mayim Chaim, Exodus 25:29
א׳ועשית קערותיו וכפותיו וגו' זהב טהור תעשה וגו'. כי מי שיש לו לב משכיל וחכם ונבון ומאס בתאוות הזמן ובחר לו יה לחלקו להתאוות לעבודתו ולעשות לו נחת רוח, אז כאשר מביט על כל דבר ודבר מצבא הארץ המגושמים אינו רואה כלל כמו שהוא בגשמיותו ואינו רואה כי אם רוחניותו והוא חיות ה' המאיר ומחיה הדבר ההוא, כי האדם שהוא כרוך אחרי התאוה וזאת הוא לו לעיקר וקבע בעיניו, ועבודת ה' אף שחושב בו לפעמים, מכל מקום לעראי וטפל הוא בעיניו. על כן הוא רואה בשלו בהמגושם מהארץ, ששם עיקר דעתו ומחשבתו, ולפעמים נותן לב שיש שם איזה דבר מהבורא המחייהו ולפעמים לא יתן לב אף לזה. אבל האדם שעיקר דעתו ומחשבתו ולבו קשורה וצמודה באלהי עולם ה' צור עולמים ברוך הוא שהוא מחיה ומהוה כל דבר ודבר בכל יום תמיד כי אלמלא יצוייר העדר שפעו וחיותו מן כל הנמצאים שבעולם אף על רגע אחת היו כל העולמות עליונים ותחתונים כלא היו והיו לאפס ואין. ואך לעולם דברו הטוב שדיבר בעת בריאת שמים וארץ יהי רקיע, יהי מאורות, תוצא הארץ, וכדומה, הוא נצב בשמים וארץ וכל צבאם לעולמי עד, והוא מחיה ומהוה תמיד בכל רגע מאין ליש כאמור המחדש בטובו בכל יום תמיד שתמיד הוא מחדשו בטובו בהשפעתו ששולח הארתו יומם ולילה מאין הפוגות לכל הבריאה כולה. ועל כן איש הנלבב שמואס בגשמיות הבלי עולם הזה אינו רואה בשום דבר מצבא הארץ כי אם כוחו יתברך אורו שפעו וחיותו לא זולת, ובזה הוא מעלה כל דבר ודבר למקום שורשו אף שאינו אוכל ממנו לומר שהוא מתדבק בו בדיבוק אמיתי ועולה עמו כי אם בראיה בעלמא קנה להעלותו לשורשו בהיות נהנה ממנו על דבר מה. והכל לפי שמואס בתאוה הגשמיות שבו ובוחר בחיות אלהות מצור עולמים ברוך הוא אשר בו. ולזה אחר שפרט הכתוב מהעלאת הניצוצין במאכל אדם, אומר כי לא לבד במאכל שאוכל ממנו כי אם ועשית קערותיו וכפותיו וגו', כלומר כי כל דבר המצטרך אל השולחן ומתלוה כהקערות והכפות וכל דבר הנצרך אליו כולם זהב טהור תעשה אותם לטהרם ולנקותם מכל בחינת הגשמיות, כי אם זהב טהור תעשה אותם שהוא הרומז על העלאת הניצוצים מדברים הללו העומדים בשמאל שמצפון זהב יאתה כנזכר למעלה (ואמנם כי זהב חושבן דוד ורומז אל המלכות והיא הנקראת שכינה על שם ששוכנת בתחתונים בסוד הכתוב (תהלים ק"ג, י"ט) ומלכותו בכל משלה כנודע. ועל כן כשמנקה הדבר מגשמיותו ומכניע ומבטל גשמיות הדבר בכח המאסו בכל אלה באמת, ומטהר ומגביה את נפש דוד אשר שם להעלותו אז ודאי זהב טהור תעשה אותם, והבן. וביותר ויותר למי שמבין בכח שכלו שורש כל דבר ודבר איה מקום מוצאו למעלה בעולמות עליונים, כי הרי כל פרט ופרט מכל דבר ודבר אשר בצבא הארץ מהגדול שבגדולות עד הקטן שבקטנות כולם יש להם שורש מיוחד למעלה למעלה. והיודע כל דבר בשורשו, והוא בחינת החכמה שהיה באדם הראשון שקרא שמות לכל אחד ואחד מה שהמלאכים לא השיגו זאת כמאמר חז"ל (בראשית רבה י"ז, ד') כי השיג והבין שורש כל דבר ודבר למעלה ולפי שורשו כן הבין בשמו אשר יקראו לו. הנה לזה ודאי בנקל להעלות כל דבר למקומו הראשון שמשם נשתלשל ובא עד למטה הכל כנודע). ולה אומר הכתוב,
1